" טוב אני צריך ללכת ! היה נחמד לפגוש אותכם , ביי"
אמר לואי לקח את התיק ונעלם מתווך הראיה שלי ושל נייל
אחריי שתי דקות שרלוט התקשרה לנייל
ואמרה לנו להגיע מוקדם כי אנחנו הולכים לאיפה שהוא
באתי ללכת מכיוון שממנו בנו אבל נייל עצר אותי
" מה ?"
" הלכתי משם כי לא רציתי שהטומלסונים ידעו על המקום הזה אבל לואי כבר יודע אז זה לא משנה "
"אההה.. אוקיי"
עברנו כמה שיחים וכמה קירות לבנים והגענו לביניין ענקי (כמו כל הבניים פה)
" זה הביית של הטומלסונים "
אמר נייל מצביע על הביניין שמולנו
" טוב בוא"
הוא אמר
הלכנו הליכה של 5 ד'ק והגענו לבית
נכנסתי לחדר שלי
ואז נופר נכנסה במהירות מתפרצת לחדר בלי התראה מוקדמת
עם שקית אדומה
"אוקיי אוקיי אוקיי!!" היא צעקה מוחאת כפיים בחוזקה
" תקרא לבלונדי ! איפה הוא?"
היא יצאה מהחדר חוזרת שהיא תופסת באוזן של נייל
" אווה אווה אווה !!"
צעק נייל היא זרקה אותו על המיטה ליידי
" אוקיי כפי שכבר ידוע לכם אנחנו הולכים היום למקום חשוב מאוד ויש שם אנשים חשובים שצריך לעושת עלייהם רושם טוב !"
היא צעקה
" הינה הבגדים שלכם תתחילו להתלבש ! תהיו מוכנים ב5 "
היא צווחה ויצאה מהחדר
" תגיד מה הסיפור שלה ?"
" היא קרציה אבל אתה תתרגל אלייה "
" לא שיש לי ברירה !"
אמרתי פתחתי את השקית
" אוקיי ווואט??!"
צרחתי שראיתי טוקסידו
" לא לא לא !! לא שוב !"
נייל צרח
" מה יש ?"
" לא סובל טוקסידו ! זהוא אויבי משכבר הימים !"
צחקתי
" כן חה חה חה ! זה מצחיק בהתחלה ! עד שאתה שם את הדבר הזה !"
הוא אמר עצבני
" אני לא לובש את זה " אמרתי מראש
" חה . אני רוצה לראות אותך אומר את זה לנופר אם אתה גבר !"
YOU ARE READING
» Adopted « Styles
Fanfictionהיא הייתה דיכואנית . היא לא האהבה את החיים מכיוון שכל דבר טוב שהיה לה נלקח ממנה באכזריות. אין לה משפחה, ועכשיו היא מאומצת. היא מגיע לבית , לבחורה עשירה וצעירה . שרלוט, ועכשיו היא צריכה להתמודד עם הילד השובב שנמצא יחד איתה , באותו בית , אותה קורת גג...
