״בופ להוציא צלחות?" רפאל שאל בזמן שהקפצתי את השעועית הירוקה במחבת, הנהנתי וזזתי מעט בכדי שיוכל להוציא צלחות מהארון שמעל ראשי.
הגעתי לבית של אבא אחרי הרבה זמן שלא הייתי בו, רפאל ויניר הזמינו אותי לארוחת צהריים בשבוע שעבר ועד שהצלחנו לסדר את כל את סדר היום שלו עבר שבוע.
כמובן שאני בישלתי, יניר קנה יין ולמאורע ורפאל קירקר סביבי בכל תהליך הבישול.
היה טוב לחזור אחרי הרבה זמן שלא הייתי בבית, עד כמה שאהבתי והתחברתי לדירה שלי היא לא היוותה תחליף עבורי לבית שבו גדלתי, עם האחים שלי ואבא שלי.
למרות הכל הרגשתי דרוכה, יניר ורפאל הבטיחו שליאב לא יגיע ושהוא נסע לעסקים במרכז הארץ לאורך כל היום, הצד הפחדני שבי לא רצה להיתקל באחי הגדול שאיתי בנתק כבר קרוב לשלושה חודשים.
הצד האחר שבי רצה שהוא יכנס בכל זאת ונשלים אבל ידעתי שזה לא יקרה, מעבר לעקשנות של אחי, ההתפייסות תהיה מבוססת על שקר, אני מנהלת מערכת יחסים סודית ולא ברורה עם מי שליאב רואה כאויב המשפחה, למרות שבתור לאויבים של המשפחה שלי יש שורה ארוכה של אנשים.
אביאל אסולין לא היה אחד מהם, לפחות כך רציתי להאמין.
כיביתי את האש לשעועית המוקפצת וסימנתי לרפאל שהוא יכול להניח אותה על השולחן וכך עשה.
כך או כך ידעתי שההתפייסות המיוחלת שלי עם אחי הגדול לא תקרה בקרוב, הוא היה עם אגו גדול מדי ואני הייתי פחדנית מדי בכדי לעמוד מול האחים שלי ולספר להם על הקשר שאני מנהלת מתחת לאפם כבר קרוב לארבעה חודשים.
הוצאתי את האסאדו שהכנתי מהתנור יחד עם ירקות השורש, הסלט כבר היה על השולחן וגם האורז ותפוחי האדמה.
הכנתי הרבה אוכל בשביל שלושה אנשים, התרגשתי כי הרבה זמן לא בישלתי להם, בישלתי לעצמי ותמיד הכנתי קצת יותר בתקווה שאביאל יגיע בערב ויאכל את האוכל שלי.
אהבתי שהאחים שלי אוכלים את האוכל שלי אבל יותר מהכל אהבתי את אביאל מתענג על הארוחות שהכנתי בשבילי אבל בפועל בשבילו.אמנם הדבר שולי אבל זה גרם ללב שלי לרקד, כל רגש והבעה שהצלחתי לסחוט מאביאל שלא הייתה קרירות ואדישות ריגשה אותי, זה היה עוד צעד אילם אך מורגש ביחסים בנינו.
"בופ," יניר נכנס מהמרפסת, לבוש בחולצת טריקו אפורה וג'ינס שחורים, מהפעמי הבודדות שאני רואה אותו לא לבוש בחליפות זה בבית כשהוא מפנה את רוב היום שלו עבורנו ולא מתעסק בעסק המשפחתי.
"אתם יכולים לשבת." אמרתי והסתובבתי חזרה לתבנית האסאדו, הרמתי את נירר הכסף וריח מעולה של בשר וירקות הציף את הבית, אחזתי בשתי מגבות והבאתי את הסיר הגדול למרכז השולחן.
רפאל שפשף את ידיו אחת בשניה כאילו רקם איזו מזימה ויניר נראה שמח שהצלחנו להוציא את ארוחת הצהריים הזו לפועל, שניהם התיישבו סביב השולחן בזמן שהנחתי את הסיר הרחב על שולחן העץ.
YOU ARE READING
Revenge
Romance"מה את עושה מלאכית? את תהרסי אותנו...״ הוא לחש ונשק לשפתי התחתונה, "את תהרסי אותי." הוא עבר לנשק את העליונה ברכות וגרם לי להיאנח מעט. "זה בסדר," לחשתי בחזרה. "אני יודעת שתהרוס אותי קודם.״ ~~ אביאל אסולין חזר לארץ אחרי שהות ממושכת בשיקאגו, הוא חוזר ל...