Revenge

פרק 20- עומדת במקום

the Stranglers - Golden Brown

נקודת המבט של שהם

לאחר שיצאתי מהבית של אבא שלי עליתי למכונית שלי ונסעתי לדירה שלי, הבנות היו צריכות להגיע בערב ואני תכננתי לתפוס לעצמי כמה שעות בודדות של שינה.
מאז דרכינו שלי ושל אביאל נפרדו מצאתי את עצמי מתהפכת בין הסדינים במהלך הלילה,  עייפה אך הראש שלי לא נותן לי מנוחה, המון תסריטים רצו לי בראש.

תהיתי לעצמי מה היה קורה אילו  אביאל לא היה מוציא את מהמועדון לאחר פרק זמן קצר כל כ, מה היה קורה אם ישראל זיסמן היה מניח את הידיים שלו עליי, אם היה מכריח אותי לשכב אתו. גם תהיתי לעצמי למה לא הייתי חזקה יותר מול אביאל, למה שכבתי איתו? כי עכשיו אני לא מצליחה להירדם, אני מתגעגעת לכל נגיעה שלו, לריח שלו, למגע שפתיו על שלי.

מה היה קורה בעולם מתוקן בו אביאל היה לקוח בבית הקפה של צדוק ואני הייתי המלצרית שלו, הוא היה עם מקצוע חוקי ואני הייתי מסכימה לעצמי להסיר מגננות ולהתאהב, מה היה קורה לי אם אביאל לא היה חלק מהעולם התחתון, האם הייתי נמשכת אליו או לסכנה שהייתה חלק בלתי נפרד ממנו? האם נדלקתי על החליפות ועל חצי כוס הוויסקי שהיה שותה כאלו היו מים בטעמים.

הגעתי הביתה ופתחתי את הדירה שלי, הכל היה שקט, האורות כבויים בדיוק כמו שהשארתי אותם ושום אביאל שמכין כוס קפה במטבח שלי.
הורדתי את הג'ינס הנוח שלי ופשטתי את חולצת הטי-שירט שלבשתי, נותרתי בתחתונים בחזיית ספורט נוחה והלכתי לחדר שלי כשאני מותירה מאחוריי שובל של בגדים, גופי מותש וכנראה שגם הצלחתי לעייף את המוח של עצמי כי בשנייה שהגוף שלי נגע במיטה לקחו לי פחות מכמה דקות ליפול לכדי שינה עמוקה.

התעוררתי מדפיקות בדלת, השעון הדיגיטלי שעל השידה שלי הורה לי שכבר תשע בערב, כמתוכנן קיבלתי את כמה שעות השינה הבודדות שתכננתי לעצמי. ישנתי טוב כל כך שהרגשתי כאילו העירו אותי חמש דקות אחרי שנרדמתי.

לבשתי על עצמי טי-שרט גדולה שאהבתי ללבוש בבית ומכנסיים קצרים, ניגשתי לדלת ובעינית ראיתי את השיער הפרוע של אודל ואת עמית מאחוריה. פתחתי את הדלת, אודל ועמית הוציאו מאחורי גביהן בקבוקי יין ונכנסו לבית בשמחה, צחקתי וסגרת את הדלת אחריהן.

"מה זה גברת רוזנשטיין?" אודל סקרה את המטבח ואת הסלון בעיניה בהבעה חמוצה, "ממתי אנחנו מגיעות לערב בנות ולא מחכה לנו איזו פלטת ירקות, קצת חטיפים ככה לנשנוש, משהו להעביר איתו את האלכוהול?" שאלה בכעס אך נימה של צחוק השתלבה בקולה, עמית צחקה מאחוריה ונדה בראשה למראה הפרוע והעייף שלי.

"נראה לי באנו בזמן לא טוב אודל," ציינה עמית וניגשה למטבח בכדי להוציא ירקות ולהתחיל לחתוך אותם.
"לא מעניין אותי!" הכריזה אודל, "יש לי מבחני גמר בעוד חודש, זה הערב הפנוי היחיד שיהיה לנו בחודש הקרוב ובא לי להשתכר עם הבנות שלי כהוגן!" הוסיפה וניגשה למטבח בכדי להוציא כוסות של יין ולהביא אותן לסלון.