Revenge

פרק 34- רפונזל

Nina simone- i put a spell on you
—

"סיימתי." אמרתי לטלפון באנחת רווחה, חיוך מרוח על פניי בזמן שאני מתקדמת לאוטו.

"יופי בופ, אני גאה בך," אמר יניר ושמעתי אותו ברקע מקליד במחשב, בטח הוא במשרד, "את רוצה לעשות משהו היום? אולי לחגוג?" הוא הוסיף בשאלה בזמן שפתחתי את המכונית שלי והנחתי את תיק הצד שלי במושב הנוסע.

״יש לי משמרת ערב בצדוק, ליאת התחננה שאגיע ואודל האמת הציעה שנצא לשתות משהו אני והיא,״ סיפרתי לו.

"אני מבין בופ," הוא השיב, קולו רציני כתמיד.

"ניפגש מחר, או במהלך השבוע," הוספתי וכמעט התפרצתי לדבריו מתוך הרצון לרצות אותו.

"אין לחץ בופ, אני אדבר עם רפאל וניפגש." אמר ברוגע וחייכתי לטלפון.
נפרדתי ממנו לשלום וניתקתי את הטלפון.

סיפרתי לו על המשמרת בצדוק ועל היציאה עם אודל אבל לא סיפרתי לו שבסוף הלילה אביאח כנראה יגיע לדירה שלי לשכב איתי.

התחבטתי עם עצמי רבות במהלך השבוע האחרון האם לספר ליניר ולרפאל על אביאל, כל כך הרבה פעמים זה עמד לי על קצה הלשון אך לא עשיתי זאת וידעתי שזו לא החלטה שאני יכולה לעשות לבד.

עם זאת השבוע האחרון תסכל אותי כל כך, הרי אביאל התוודה כי הוא לא היה עם אף אחת מלבדי ובכל זאת המקום היחיד בו נפגשנו היה הדירה שלי ולא יותר.

רציתי את הערב לבלות איתו אבל נמאס לי להישאר בבית, רציתי לחגוג והעדפתי לעשות את זה עם אודל מאשר לא לעשות את זה בכלל.

הייתי צריכה לדבר איתו על העניין הזה, לא ידעתי כמה אוכל להמשיך להחזיק את הקשר הזה בבטן שלי ורציתי לספר ליניר ורפאל לפני שזה יגיע ממקום אחר.

-נקודת המבט של אביאל-

התיישבתי בכיסא שבמשרד שלי, הוצאתי את המעטפה החומה מתיק העור שנשאתי איתי היום, החוקר הפרטי הבטיח שהוא מתקדם, שיש לו כיוון למי רצח את אבא שלי.

בתיק היו מסמכים של אותו הרכב שאסף את היורה ביציאה מבית הכנסת, הרכב היה רכב גנוב ומן הסתם לא הצלחתי לזהות את שתי הדמויות שישבו בתוך האוטו בזמן שהמצלמת מהירות צילמה את הרכב שועט במורד הכביש.

נשפתי בעצבנות, קיפלתי את התמונות והכנסתי אותן בתסכול לתיק העור שהכנסתי לכספת הגדולה שבמשרד שלי.
התחלת להיות חסר סבלנות ואם רק היה לי קצה חוט הייתי בועט בתחת של החוקר שרק מבזבז לי זמן, עצבים וכסף.

הטלפון שלי הבהב והרמתי אותו כדי לבדוק מה ההודעה שקיבלתי.

*פסיכומטרי שוהם*

הנחתי את הטלפון בחזרה על השולחן ונשענתי לאחור בכיסא שלי, מזל שהכנסתי את התאריך ללוח שנה שלי בטלפון, הייתי עסוק בכל כך הרבה חרא שפחדתי שהיום הזה יתפספס, ידעתי כמה היום הזה היה לה חשוב וכמה למדה לקראת הפסיכומטרי הזה.