Revenge

פרק 28- מתנת פיוס

fugees- killing me softly with his song

-נקודת המבט של שוהם-

יצאתי מהמכונית של יניר ובמקום לסוב על עקבותיי ולחזור לבית של אבי התקדמתי אל הבן אדם הקשור, יניר קם על רגליו בכדי לעצור אותי אך הקדמתי אותו והלב שלי צנח לתחתונים כשראיתי את אחד הבחורים שהכו אותי קשור, הוא היה מעולף והפתק נקשר על צווארו עם אזיקון.

"שוהם את לא צריכה לראות את זה." יניר ניסה לחסום אותי בגופו הגדול אך למרות הצליעה והיד השבורה הייתי חמקמקה ותלשתי את הפתק מצווארו.

'מתנת פיוס'

לא היה צריך להיות גאון גדול בכדי להבין שאביאל הוא זה ששלח את "מתנת הפיוס" הזו, הרמתי את מבטי אל יניר שתחב את הידיים לכיסי החליפה שלו והביט בי בשתיקה.

"מה זה יניר?" גיחכתי כלא מאמינה, ידעתי בדיוק מה זה.
אביאל נפגש עם האחים שלי ודיבר איתם, בגלל זה ליאב יודע על הקשר בנינו, לא חשבתי שיקרה מקרה בו אחיי ואביאל מדברים ועוד מוסרים אחד לשני מתנות פיוס.

רפאל יצא מהבית בריצה והאט כשהבין שכבר ראיתי את המתנה אז הוא פשוט הלך עד שהגיע אלינו, יניר החווה בראשו לבחור המוזנח ורפאל ניגש בכדי לגרור אותו מהדרך שלנו בכדי שיניר יוכל להיכנס לרכב.

"כנסי." פקד ונכנס למושב הנהג, הבטתי ברפאל שגרר את הבחור על הרצפה הרטובה שידעה גשם עד לפני שעה, רפאל הניח אותו בצד עד שהגיעו עוד כמה אנשים שלנו לעזור לו.
רפאל הרים את עיניו אליי והנהן הנהון קטן שאומר 'הכל בסדר', נכנסתי למכונית ויניר החל לנסוע, אדיש לכל מה שקרה פה הרגע.

נאנחתי ונשענתי על החלון, לא היה לי כוח להתעסק יותר במשחקי כוחות של אחים שלי ושל אביאל, שינהלו בניהם את העסקים שלהם, החלטתי שאני לא מתערבת יותר, כאילו הם מנסים לעצום לי בכוח את העיניים לנושא שאני כבר כל כך ערה אליו.

תהיתי לעצמי מה חושבים, שאני לא יודעת מה הם יעשו לאותו הבחור? שהם ישבו ויציעו לו תה, עוגיות ומקלחת חמה? אני מודעת למה אחים שלי הולכים לעשות.
כל אחד מאחיי מלא בזעם והם הולכים להוציא אותו ביחד על הבחור שלא קינאתי בו בכלל, אני לפחות נשארתי בחיים.

לא ראיתי את אביאל מאותו הלילה בבית החולים אך גם צפיתי זאת, ידעתי שהביקור שלו חד פעמי ושהוא לא באמת מתכנן להישאר בסביבה, לבוא לבקר אותי לעתים תכופות לא באמת בא בחשבון והשתדלתי להישאר ריאלית כל עוד יכולתי.

ידעתי, ידעתי שאביאל יכול לפורר אותי והספיקה לי פגישה אחת, מגע אחד, חיבוק אחד כדי שאי שם בירכתי מוחי אני מתפללת שיופיע שוב בחיי, בכל צורה שהיא, רק שיופיע שוב כי בין כל הרעש שרץ לי בראש הוא הצליח להביא לי מעט שלווה כשחיבק אותי על רצפה מסריחה בבית החולים.