Revenge

פרק 17- מתחת לעור

Ben l'Oncle Soul- I've got you under my skin
—
יצאתי מהמועדון בעקבות החבר החדש שלי בחשדנות יתרה, מצד אחד לפי דבריו של אביאל אם זה מישהו לא מוכר היו אמורים לקפוץ עלין לפחות עשרים אנשים שונים ולנטרל אותו במיידית אם היווה לי שבב של איום, אבל זה לא קרה ומצאתי את עצמי יוצאת מהדלת הראשית היישר אל הקור המקפיא שלא עשה חסד גדול עם השמלה הקצרה והצמודה שלי.

התקדמנו אל עבר מרצדס שחורה עם חלונות כהים כמובן, נשארתי כמה צעדים אחורה בכדי שיהיה לי מספיק מרחב תמרון לברוח ולזעוק לעזרה, במידה ולא אפול מהעקבים המוגזמים האלה.

אותו החייל פתח את הדלת האחורית והוקל לי כשראיתי את אביאל יושב מאחורה, ללא הג׳קט המחוייט, ללא העניבה ועם שני כפתורים עליונים פתוחים בחולצתו.

נכנסתי למושב האחורי והדלת נסגרה אחריי, שקט דממה, אפשר היה לשמוע רק את נקישות השיניים שלי מהקור שחדר לעצמות שלי. אביאח זרק על ברכיי את הג׳קט שלו, גל של הבושם שלו עף לעברי וכמעט עצמתי את עיניי בהנאה.

הייתי מבולבלת, לא הבנתי מה קורה פה. לרגע אחד אנחנו עמוק בתוך התכנית שללא ספק מתנהלת כצפוי וברגע אחר אני נשלפת משם היישר אל תוך המכונית של אביאל שנראה לא פחות ממוטרד.

״אביאל.״ קולי היה שקט ומבולבל בדיוק כמו שחשבתי, הוא מעין עשה לי טובה שהפנה את ראשי אליי, ״מה קורה פה?״ שאלתי כלא מבינה, העיניים שלו לא שידרו לי כלום, הפוקר פייס שהוא כל כך הצטיין בו המשיך להפציע בנוכחותו.

״שימי את הג׳קט.״ זה כל מה שהיה לו לומר, ועשיתי זאת.
השעה הייתה שתיים עשרה וחצי, וכל שלושים ושלוש דקות הנסיעה עברו כמו נצח, בשתיקה ובמתח שללא ספק היה אפשר לחתוך עם סכין.

כשהגענו לביתו של אביאל והנהג החנה בחניה אביאל היה הראשון לצאת מהמכונית, הדלת שלי נפתחנה לאחר כמה שניות והוא הושיט את ידו בכדי לעזור לי לצאת.
לא אחזתי בידו ויצאתי בעצמי, כועסת ומבולבלת וזורקת לפח את כל מילות ה״אני סומך עלייך״.

נכנסתי לביתו של אביאל והלכתי ישירות למשרד שלו, יכולתי להרגיש את צעדיו הכבדים אך האיטיים דולקים אחריי, נכנסתי למשרדו הריק וחיכיתי שיכנס אחריי.

״מה נסגר?!״ הנפתי את ידיי באוויר כשהוא נעל את הדלת.

״את בסדר?״ הוא שאל כשהתקרב אליי, קולו קשה אך עיניו רכות יותר, רכות שגרמה לי להתקפל מעט מהתדמית הכועסת.

״אני בסדר אביאל, הוצאת אותי לפני שהוא אפילו הוציא לי ריס שנפל וביקש ממני להביע משאלה,״ חזרתי להיות כועסת והטונים שלי עלו, הורדתי אל הג׳קט בעצבנות מאחר וחדרו של אביאל תמיד היה חמים.

״אני שמח לשמוע, תשני פה הלילה, מחר אקח אותך לדירה שלך.״ הוא ציווה עליי, כאילו אני חיילת שלו, שאמורה להיענות לפקודות שלו.