Revenge

פרק 3- ישראל אהובתי

-נקודת המבט של אביאל-

״ומה אנחנו עושים עם הטמבל המושתן שהשתמש בחצי מהחומר שהוא היה צריך למכור?״ שאל דביר, דודי היקר בזמן ששאף עוד שכטה ארוכה מסיגריית הנובלס המסריחה שלו, קולו כבר צרוד וחנוק מסיגריות, גם הגיל עשה את שלו לאח של אבא שלי שהיה יד ימיני.

״אני אומר לסיים את העבודה.״ התערב אדיר ובדיוק איפר את הסיגריה שלו בספל שהיה מלא בחציו בקפה שהספיק להתקרר.

״מה אתה אומר בוס?״ שאל החייל הטירון החדש שאת שמו לא זכרתי עדיין. פיהקתי עמוקות והצלחתי להתעורר מהבהייה בזבוב שנח על השולחן.

״אני חושב שאני אשמח לשבת איתו לשיחת ארבע עיניים,״ דיברתי לראשונה מזה חצי שעה שבה אנו יושבים מסביב לשולחן בבית הקפה בבעלותי, ״לגבי דוד בן הרוש, אם הוא נוגע בעוד עסק עם פרוטקשן שלנו תעדכנו אותי, בינתיים תתנו לעסק שהוא נגע בו סכום מכובד.״ קמתי מהשולחן וסידרתי את הבלייזר השחור שלי. לקחתי את קופסאת הסיגריות ואת המפתחות למרצדס הs600 שלי.

לא הייתי בחור ראוותן אבל מכוניות היו מאז ומתמיד החולשה שלי, לצד בחורות יפות ואלכוהול משובח, אני גבר טיפוסי קלאסי, אבל יש בי צד מעודן ללא ספק.

״אביאל.״ אדיר רץ ריצה קלה לכיווני בכדי להספיק להגיע אליי ולהתהלך לצדי, לא התייחסתי אליו כמו תמיד בערך, לא התייחסתי לאף אחד אבל הם ידעו שאני תמיד, אבל תמיד מקשיב.

״אל תשכח שאתה נפגש עם רוזנשטיין בבית שלך הערב,״ הוא הזכיר לי ופתחתי את המכונית בעזרת השלט, הנחתי את ידי על כתפו לפני שנכנסתי אליה, בכדי להראות לו ששמעתי וגם בתור תודה קטנה.

התנעתי האוטו ויצאתי מהחניה ששמורה במיוחד בשבילי.

רוזנשטיין המזדיין הזה הולך לאכול בדיוק את מה שמגיע לו.
חיכיתי לפגישה הזו בדיוק חודש מאז שחזרתי לישראל והספקתי להתאבל על אבי שנרצח בצורה הכי משפילה ונוראית שיכלה להיות. בבית הכנסת כשהכיפה על ראשו וספר תורה בידיים שלו.

נשבעתי לו ולעצמי שלא משנה מה, אני אהרוג כל מזדיין שהייתה לו יד בדבר הזה, כל אחד מהם יסבול בצורה הכי מזעזעת שמישהו יוכל להעלות על הדעת, מהרוצח ועד למי שמכר לרוצח את הרובה בין אם ביודעין את המטרה או בין אם לא.

אם לא אבא שלי הייתי נשאר בשיקאגו, מנהל את עסקי הנדל״ן שלי בשקט ולא אמור להיכנס לעסקים המלוכלכים של העולם התחתון של מדינת ישראל.

שנאתי את ישראל, שנאתי את המנטליות, שנאתי את הממשל, שנאתי פוליטיקה, שנאתי את הכלכלה, שנאתי את האנשים, שנאתי כל דבר שקשור בישראל.

והסיבה שגרמה לי לחזור אליה לא גרמה לי לאהוב אותה יותר.

החלטתי שאחרי שאני אסיים את העניין עם אבא שלי ואתן לכל אחד את העונש שלו אני אחזור לאילנוי אהובתי ואשים את העסק החשוב של אבא שלי בידיים של דביר אחיו הקטן ודודי הנאמן אבל עד הייתי חייב לקחת את העסק בידיים שלי ולהמשיך להחזיק את העיר שלי בביצים בדיוק כמו שאבי עשה.