Revenge

פרק 11- מלאך המוות

Lana Del Rey- blue jeans
—————————————

-נקודת המבט של שוהם-

נכנסתי לחדרו של אביאל לו הוא קורא ״משרד״. כמו תמיד מר עסוק היה תקוע עם ראשו בתוך מסמכים בהם עיין ברצינות, מצחו המכווץ והלסת ההדוקה שלו הראו על חוסר שקט.
כל כולו הפגין חוסר מנוחה אחד גדול, תמיד היה נראה טרוד ולא שליו אך זה לא סותר את קור הרוח הפסיכי שדאג לעטות על פניו.

״משהו לשתות?״ הוא שאל עוד לפני שרגלי דרכה בחדר. כנראה שהייתה לו מודעות מוגברת לנוכחות אנשים בחדר, למעשה המקצוע שלו מחייב אותו לכך, אם ניתן לקרוא למה שהוא עושה מקצוע.

״לא תודה.״ התיישבתי בכיסא הקבוע שלי, השמאלי מבין השניים שהיו בצד שלי של שולחן העבודה.
אביאל הניח את הדפים בצד והרים את ראשו אליי, שמץ של חיוך הופיע על פניו כשהביט בי ושוב כצפוי בחיוך לא היה שמץ של טוב או שמחה.

הוא היה נראה די תשוש למען האמת, אני לא חושבת ששינה היא חלק אינטגרלי מחייו ולמרות זאת הוא עדיין היה מושך כל כך ברמות שהייתי צריכה לשכל רגליים בכדי למזער את הרעד שבניהן.

כששנינו ישבנו לי לא היה שום יתרון על פניו, הוא היה גבוה ורחב כל כך השרירים שלו מילאו את שרוולי החולצה המכופתרת באופן כל כך יפה והיו תזכורת לכך שהוא יכל לשבור אותי כמו קיסם. בכל רגע נתון.

״זה זיסמן.״ אביאל פשפש בכמה מסמכים ושלף דף שעליו הודפסה תמונה שצולמה ככל הנראה ממצלמת טלפון.
בתמונה נראה גבר לכל היותר בשנות השישים לחייו, גבוה עם חליפה, שיער השיבה שלו נראה מלא ומשוך לאחור באופן מסודר, הוא דיבר בטלפון ונראה רציני.

הוא לא נראה כמו סבא חמוד לנכדים, הוא נראה קשוח ובטח הוא היווה מטרד לא קטן לאביאל שניסה לסגור כמה חשבונות עם הממונה עליו, דוד בן הרוש.

דוד בן הרוש היה בחור מבוגר ונבזה שבעברו עשה עם אבא שלי עסקים, הוא היה בחור נמוך עם כרס בגודל של חשבון הבנק שלו.
כשהיה עובר בבית שלנו הוא לא היה מפסיק לזרוק הערות על כמה שגדלתי והפכתי יפה וכשאבי או אחד מאחיי לא היו בסביבה הוא גם היה מציע לי להגיע לביתו כדי שנוכל ״לכייף״.

בתור בת שמונה עשרה עם ראש בלימודים, לא רציתי לכייף וגם אם כן בטח ובטח שלא עם בן חמישים שימחץ אותי עם הבטן שלו לפני שיוכל לחדור אליי באיזושהי צורה.

לאחר שעסקים עם אבא שלי לא הלכו כצפוי הוא הפך להיות חתיכת קוץ רציני בתחת של אבא שלי ולימים בשל ליאב, כולם ידעו שדוד בן הרוש שיחק מלוכלך למרות שהחוקים בעולם התחתון היו ברורים, הוא התעסק עם פרוטקשן שלנו ואיים עליהם שאם לא ישלמו לו סכום כסף מסוים הוא ישרוף את המקום, החיילים שלו פצעו כמה פעמים אנשים משלנו ותמיד היה לו חשוב להעביר ״מסר״, שהוא ממש לא הולך לשמוח בחלקו ושהוא מתכוון להתרחב עוד ועוד על חשבוננו.