Revenge

פרק 16- אין גיל למשחקים

The weeknd- high for this
—

פתחתי את הדלת ונכנסתי למשרד של אביאל, עוד חמישה אנשים אחרים היו בחדר ונראה כאילו היו בדיון סוער אך כולם השתתקו ונעצו בי מבט, נעצרתי במקומי, בדרך כלל אני רגילה שאין אף אחד במשרד שלו ושהוא מסוגר עם עצמו עם ראש בתוך המחשב או בתוך הדפים שעל שולחנו.

אביאל עצר את דבריו והפנה את מבטו אליי כמו שאר הגברים שבחדר מה שהפך אותי למעט ביישנית.

״תשאירו אותנו לבד.״ אביאל חש בחוסר הנעימות שלי והורה לכולם להסתלק מהחדר שלו.
הגברים לא היססו לרגע וקמו מהספה ומהכיסאות, הם יצאו מהחדר כשכל אחד מהם מהנהן הנהון קל לכיווני.

הדלת נסגרה אחריי ואביאל קם מכיסאו, סוקר אותי מכף רגל ועד ראש עם עיניו הקרות. הפעם הוא לבוש בקפידה, כפתוריו העליונים של החולצה שלו לא פתוחים כפי שאני רגילה, הוא מעונב ועם ג׳קט שחור מחוייט שיושב עליו פשוט נהדר.

״ערב טוב מלאכית,״ הוא הראשון לדבר כי אני לא יודעת מה להגיד, אני לחוצה מהערב, כל מה שהתחלתי מרגע של להט ועצבים על בחור בשם אביאל אסולין, מתנקז לרגע הזה בו אני עושה לו טובה והוא מחזיר לי אחת, אני נותנת לו את הביטחון להמשיך לנהל עולם שלם של פשע ואני מקבלת את אח שלי.

״ערב טוב.״ הזדקפתי בביטחון כשהוא נעמד צמוד אליי, חודר למרחב האישי שלי כפי שעשה מהרגע הראשון בו נפגשנו, שעד לא מזמן זה היה בכדי להפגין כוח, היום אני לא בטוחה אם זו המטרה.

״לשתות משהו?״ הוא שאל כשלקח צעד אחורה והסתובב אל המשקאות האלכוהוליים שבטח התחלפו באופן תדיר.

״לא תודה אני בסדר.״ למרות שהגרון שלי היה חנוק מעט, אביאל התיישב בכיסא שלו ואני באופן אוטומטי התיישבתי בכיסא שכבר הפך להיות שלי.

״אם דוד בן הרוש יגלה על זה הוא יהרוג אותי, בלי לחשוב פעמיים.״ פלטתי את הפחד שלי מולו, הראיתי חולשה בפעם השנייה שלי אל מול אביאל, קולי היה שקט ומפוחד.

״לא אם אני אהרוג אותו קודם.״ הוא היה כל כך בטוח לעומת הקול הקטן שאני הצלחתי להוציא, הוא רכן קדימה ולסתו התהדקה לפני שדיבר, ״לא תיפול שערה מהראש שלך.״ קולו מבטיח עיניו משדרות ביטחון ולי לא נותרה ברירה אלא להאמין.

״הלוואי ויכולתי להסכים איתך.״ חייכתי חצי חיוך קטן, אביאל נשען לאחור בכיסאו הגדול וחייך גם הוא חיוך קטן.

״לעולם לא נסכים על שום דבר רוזנשטיין הקטנה.״ גיחוך קטן נפלט מפי והנהנתי, כבר לא התעצבנתי מהכינוי, לא מ״מלאכית״ ולא מאף כינוי, המוח שלי לא יכל לשקר ולהתנגד למה שאביאל גרם לגוף שלי להרגיש.