Revenge

פרק 12- סמנטיקה

Disclosure- willing and able

-נקודת המבט של שוהם-

״תניח את זה כאן,״ הוריתי לרפאל שהניח את הארגז הקטן האחרון על ערימת הארגזים שנערמה. רפאל גנח כשהתרומם וישר את גבו.

״אל תבכה.״ ליאב הכה את ראשו בקטנה וצחק, רפאל מרפק את ליאב בחזרה ולאחר מכן כרך את ידו סביב צווארי וחיבק אותי בעדינות.

״נו בופ.״ הוא פרע את שיערי בקטנה, ״מרוצה?״ שאל ויכולתי להתערב שליאב מאחוריי הביט בי בציפיה וחיכה שאספר כמה אני מתה על הדירה החדשה שקנה לי.

לא הרגשתי אפילו טיפת שמחה, הייתי מתוסכלת ועצבנית מהמחשבה שאהיה כה בודדה בבית הזה.
רציתי לחבק את שלושתם ולמנוע מהם לצאת מהבית. אהבתי להיות מוקפת באחיי הגדולים ולמרות שלא תזיק לי קצת עצמאות עדיין נהניתי להיות אחותם הקטנה שהם תמיד סובבים ומקיפים באהבה.

״אני אתגעגע אליכם.״ זה כל מה שעניתי ומשכתי בכתפיי.
אני טיפוס רגיש אבל אני לא בכיינית, צריך להתאמץ ממש כדי לגרום לי לבכות אבל אם קוראים לך ליאב, יניר או רפאל רוזנשטיין, יהיה קל ממש לגרום לי למרר בבכי.

ועדיין סיבת הבכי בגלל האחים שלי יכלה להתפצל לשתיים, הסיבה הראשונה היא מכות בשנות ילדותינו ונעורינו ומהן ספגתי לא מעט, אמנם בשבילם זה היה חלש אבל לי נהיו שטפי דם ומורות לא הסתכלו על כך בעין יפה, בטח כשאת רוזנשטיין.

הסיבה השניה היא מסוג הפעמים בהן הם נתנו לי את התמונה שלנו מבת המצווה שלי, או כשהם מאוכזבים ממני, או שהם זורקים אותי לבד בדירה קרירה שממש אבל ממש לא הבית שלי.

״את מדברת כאילו אנחנו מתים.״ יניר גלגל את עיניו וליאב דחף אותו כמו ילד קטן.
״איפה היית כשאלוהים חילק את הטקט מפגר.״ ליאב כעס ויניר לא החזיר לו אלא רק סידר בחזרה את החליפה שלו והביט בליאב בבוז.

״נבוא מתי שתרצי.״ ליאב ניחם אותי ומשך אותי מחיבוקו של רפאל היישר אל זרועותיו שלו, נשמתי את הבושם המדהים של אחי וחיבקתי אותו חזק.

״אני אתן לך פוסטר שלי... שלא תתגעגעי יותר מדי.״ ליאב התבדח וצחקתי. אצבעותיו הארוכות עברו בשיערי והוא נשק לקודקוד ראשי.

זה כדי להגן עליי עד שדברים ירגעו, אני יודעת שזה עד שהכל יסתדר וליאב ויניר יצליחו להשתלט על העסק של אבא בלעדיו אלא רק משליטה מרחוק שלו. אני סומכת עליהם, הם פשוט צריכים קצת יותר זמן וטיפה פחות כאב ראש ודאגה איתי.

למרות שאני יודעת שנשים וילדים לא מכניסים לעסק הזה ושזה תמיד בין הגברים שבסיפור, אחי יניר תמיד אהב לנקוט באמצעי זהירות ו״למנוע״ במקום לנסות לתקן. והוא מנע פגיעה בי לפני שיצטרך לתקן אותה.