צלקות על הגוף

החיים החדשים של רוזי

שמתי על החתיכת בד את החומר הרדמה,נזהרתי שלא לשים הרבה כדי שלא יעשה לקריסטינה בחילות וכשחזרתי למחסנים שמעתי רעשים חזקים ככל שהתקרבתי יותר ויותר למחסן הרעשים התגברו,רצתי כמה שיותר מהר ופתחתי את המחסן ״קריסטינה תזהרי ממני״
היא ניסתה למצוא משהו שיעזור לה להשתחרר מהחבל,היה לה פרצוף מופתע של מישהי שנתפסה בעת מעשה רע.היא הפכה את כל הארונות,בגדים היו מפוזרים על הרצפה,חבלים אזיקים,שוטים היא לגמרי הפכה את כל המחסן.
רציתי כל כך להרביץ לה,להכות אותה,לגרום לה לשלם על זה שהפרה את החוסר אמון שלי בה,באתי להרביץ לה ולמשוך לה בשיער והיא התרחקה בנפילה חזקה על הרצפה,נתתי לה סטירה מצלצלת והיא הוציאה קול יבבה וכיסתה את הפנים מה שהקשה עליי ממש לדחוף את הבד הספוג לתוך האף שלה כדי שתאבד הכרה.
משכתי לה בשיער והרמתי לה את הפנים למעלה עם יד שמאל ועם יד ימין מהר לקחתי את הבד הספוג ושמתי לה על האף והפה,היא לא הפסידה להתנגד וזה כבר עלה לי על כל העצבים נתתי לה עוד סטירה וחיכיתי 3 שניות עד שהחומר ישפיע עליה והיא תרדם,אחרי שתי שניות היא עצמה את העיניים ונרדמה כמו בובה שנפלה מהמיטה.
הרמתי אותה על הידיים ועליתי למעלה למועדון.
*************
נקודת המבט של רוזי-
קרני שמש חזקים פגעו בעיני והפריעו לי לישון,קמתי לבדוק מה השעה
7:12
פאק,אני לא מאמינה ששוב לא קמתי מהשעון מעורר
קמתי במהירות והלכתי לצחצח שיניים,מאז שעברתי לגור לבד הרגשתי כל כך עצמאית,אני בשלב בחיים שאף אחד לא יכול להרוס לי,התחלתי ללמוד באוניברסיטה את המקצוע שהכי סקרן אותי מאז שאני ילדה - מדעי המוח וההתנהגות.
לקחתי את עצמי בידיים בשנה האחרונה,עזבתי את בית הוריי אחרי התעללות של שנים.
כל פעם שאני קמה אני לוקחת רגע להודות על החיים שלי,להודות שהגעתי למצב שאני נמצאת בו היום,קיבלתי מלגה,יש לי חברות טובות,אני הפכתי להיות חזקה ועצמאית.
שטפתי פנים ובחרתי מהר מה ללבוש,לא היה לי זמן להתאפר
זאת הפעם השלישית מתחילת הסמסטר שאני מאחרת להרצאה בבוקר,אסור לי שזה יקרה שוב כי אני עלולה לאבד בקלות את המלגה שלי.
בחרתי בחולצה פשוטה ארוכה בגלל שמתחיל החורף היה טיפה קריר וטייץ שחור,אם היה לי יותר זמן להתארגן הייתי בוחרת לי בגדים יותר מושקעים וגם הייתי מתאפרת אבל אם אני לא אהיה עוד עשרים דק במכללה אני יהיה על תנאי וכל העבודה החרוצה שלי לתואר הלכה לפח.זאת השנה הראשונה שלי ואני ממש לא מתכוונת להרוס שום דבר.
לקחתי את המפתחות של הרכב והתחלתי בנסיעה למכללה.
אחרי שעתיים ישבתי עם חברות שלי בקפיטריה ושתתי את הקפה הראשון שלי ב9:30 .
מי שמכיר אותי יודע שאני לא יכולה בלי קפה של בוקר,זאת כבר התמכרות ואם אני לא שותה קפה על הבוקר כשאני קמה כולם יודעים שמשהו פה לא בסדר.
לשיעור הראשון של היום אני תמיד נכנסת עם כוס קפה ביד,והיום בגלל שאיחרתי ויתרתי על הקפה של הבוקר.
דנה ומישל ישר שמו לב ועודדו אותי ״אל תדאגי רוזי ההרצאה תעזור וישר נעוף לשתות קפה״
אני אסירת תודה על זה שזכיתי להכיר חברות כאלה טובות,שכבר יודעות מה אני עוברת בלי להגיד להן.
כל החיים שלי קיטלגו אותי כילדה מוזרה שמדברת בשפה שונה ובאה מארץ אחרת,כולם צחקו עליי כשאמא שלי היתה באה לקחת אותי מהיסודי והיינו מדברות רוסית.
זה לא פשוט להיות הילד החדש שבא מארץ אחרת,עברתי המון חרמות,המון הצקות עד התיכון הייתי בדיכאון חזק.
גדלתי במשפחה לא פשוטה,אבא שלי היה מתעלל בי,נוגע בי,אונס אותי.
אמא שלי תמיד ידעה מה קורה בחדר שלי,היא ידעה למה בעלה כל הזמן נכנס בלילות לחדר של הילדה הקטנה שלה,היא ידעה שהוא מטריד את בתה בת ה8 אבל כמובן שהיא לא תעשה כלום,היא נאיבית ואדישה.
פשוט יושבת שם הספה ומתעלמת מהצעקות והצווחות של בתה בזמן שמכניסים איבר מין לתוכה,בזמן שהורסים לה את הילדות,הורסים לה את החיים!
אמא שלי הבינה שעדיף לשתוק,מה שחסר לה עכשיו זה שבעלה יכנס לכלא והיא תהיה חייבת לשחרר אותו בערבות בסך אלפי שקלים שאין לה,אפילו כסף לקו טלוויזיה אין לה.
גדלתי בצורה מזעזעת,כל לילה אבא שלי היה נכנס אלי לחדר ושוכב לידי במיטה,בהתחלה כל הזמן בכיתי עד שהתרגלתי לזה.
זאת היתה השגרה של רוזי בת ה8 הייתי הולכת לבית ספר היסודי ושם היו צועקים עליי וצוחקים עליי,לא מדברים איתי ומנדים אותי ,כשהייתי מגיעה הביתה אחרי סבל שסחבתי איתי עוד מהבית ספר גם בבית לא היה קל,לא תמיד היה לי אוכל חם לאכול,לפעמים הייתי אוכלת לחם בלי כלום וכוס חלב,לפעמים גם לא היה בכלל מה לאכול אז הייתי דופקת אצל השכנים בלי שאמא או אבא יראו ומבקשת אוכל או כסף,ואז אחרי שאמא שלי היתה חוזרת מהעבודה היא היתה מעשנת קראק,אבא שלי כבר ב6 בערב היה זרוק בסלון לידה ושניהם פשוט היו מתעלמים אחד מהשני,ככה מאז שהם עלו לארץ,השיחה האחרונה שלהם היתה באמת כשהיתה רק בת 4 במסקובה.
ב7 בערב כשאמא שלי כבר היתה מדברת לעצמה מהזיות,אבא שלי היה מתחיל להשתעמם ומחפש לעצמו מה לעשות בגלל שניתקו אותנו מהקו טלוויזיה ולא היה לו כדורגל לראות.
אחרי שעה כבר שהייתי במיטה והתכוננתי לישון אבא שלי היה מתפרץ לחדר,אפילו בלי לדפוק על הדלת,מחייך אלי חיוך שטני ושוכב לידי במיטה בהתחלה הוא היה יושב לעצמו ביד ואז הוא היה מכריח אותי להמשיך,הייתי עושה את זה בכוח כי אם לא הוא היה מכה אותי כל כך חזק שיום למחרת הייתי עם כחולים בפנים ובגוף,זה גרם למורות לשאול אותי המון שאלות שלא רציתי לענות עליהם אז פשוט נתתי לאבא שלי את מה שהוא רוצה בתמורה שלא יכה אותי .
היו לילות שהוא היה מפשיט לי את המכנסיים והתחתונים ומכניס לתוך הגוף שלי את האיבר מין שלו,אפילו לא ידעתי מה זה סקס,מה זה יחסי מין,לא ידעתי איך זה אמור להיות ואיך זה אמור להיראות.לא ידעתי על זה כלום אבל הדבר היחידי שכן ידעתי זה ששנאתי את זה ,אני סבלתי, אני בכיתי,הרגשתי איך כל הגוף שלי סובל,לא יכולתי ללכת יומיים אחרי שהוא עשה לי את זה.
היום כשאני חושבת עליו אני לא מבינה איך הוא היה יכול לעשות לי את זה ,לילדה הקטנה שלו,לנצל אותה מינית ככה ולבלבל אותה.
אחרי חצי שנה אחת המורות שמה לב לפצעים חמורים על היד שלי והזמינה את שירותי הרווחה אלינו הביתה,כשהם דפקו בדלת אמא שלי שתקה ואבא שלי לא הסכים לדבר איתם או לפתוח להם את הדלת,מה שגרם לכך שהזמינו ניידת שתפרוץ את הבית,מצאו בחדר שלי קונדום זרוק ואחרי שלקחו אותו למשטרה גילו שהשפיך תואם לאבא שלי,אותו די אן איי.
אני בדיוק חזרתי מהבית ספר בשעה 3 בצהריים,בבית שלי כבר היו השוטרים והעובדות סוציאליות מהרווחה,אמא שלי ישבה בספב ובהתה בטלוויזיה השחורה,אבא שלי ניסה לברוח מהשוטרים אבל הם אזקו אותו ולקחו אותו לניידת.
אני זוכרת שהשוטרים דיברו עם העובדות הסוציאליות כשמצאו בחדר שלי קונדום זרוק
שמעתי קול של גבר,כנראה קול של השוטר ״אבל מה כבר ילדה בת 8 תעשה עם קונדום?ועוד מלא בשפיך,הרי ברור שהיה פה משהו בניגוד לרצונה״
היום אבא שלי כבר 17 שנה בכלא,נשאר לו עוד 20 שנים.
מאז אני לא בוטחת בשום גבר,לא מסתכלת על שום גבר,כל מבט שגבר נותן לי עושה לי צמרמורת ומחזיר אותי בחזרה לכל אותן הלילות שהאבא שלי היה מסתכל עליי לפני שידע שהוא הולך לאנוס עכשיו את הבת שלו.
כל גבר שמסתכל עליי אני בטוחה שהוא הולך לאנוס אותי.
לא סיפרתי את זה לאף אחד מה שקרה לי כל אותם השנים כשעליתי לתיכון הבנתי שאני צריכה למצוא לי חיים חדשים.
החלפתי את השם שלי מאנה לרוזי,התחלתי לעבוד ב2 עבודות כדי לעשות את ה5 אלף בחודש כדי שסוף סוף אוכל לעזוב את הבית של אמא שלי ולמצוא לי דירה קטנה,
וככה אחרי חצי שנה של עבודה חרוצה מצאתי דירת סטודיו קטנה עם כל מה שאני צריכה.
וככה לאט לאט שיקמתי את החיים שלי
והתחלתי חיים חדשים
לגמרי בכוחות עצמי.