צלקות על הגוף

חטיפה

הסופש עבר על רועי לאט מאוד,המון חרדה ולחץ
כל פעם שהוא אכל,הלך לישון,צחצח שיניים,קם מהשינה כל פעולה קטנה שהוא עשה וישר צצה השאלה במוחו ״איך לעזאזל חוטפים את האישה שאני מאוהב בה?שאני חולם עלייה?שאני מדמיין אותה במיטה איתי?״
איך זה הולך להיות מחר? בראשון לנובמבר ברגע החטיפה?האם היא תזהה אותי?היא תתנגד?היא תבכה?היא תכנס לדיכאון ?
איך אני הולך להתנהג אליה ממחר?
אחרי כל השאלות האלה הגיע הרגע שרועי התחיל לפקפק במשימה שניתנה לו
״טוב אולי אני פשוט אברח לארץ ארחת ואפסיק עם כל החרא הזה״ ואז ישר הוא התעשט על עצמו ״לא!זה העסק של אבא שלך,תתן לו את הכבוד שמגיע לו להמשיך את השושלת שלו ושל סבא״
רועי לקח נשימה עמוקה ומזג לעצמו כוסית גדולה של וויסקי אירי טוב.
******************
״לחייים״ הרמתי את הכוס יין שלי גבוהה באוויר וחלק נשפך על הבגדים שלי,צמודי הרועם הדהד באוזניי אבל בגלל המוזיקה החזקה במועדון היו לי סחרחורות,אולי שתיתי יותר מדי?
״רוזי בואי נעשה תמונה ״ היא הסתכלה על הצלם מולנו שמסתובב בכל המועדון,הפעם יצאנו למועדון בתל אביב כניסה מעל גיל 25 אז היינו בסביבות המון סטודנטים.
זה היה כמו ליין כזה של תחילת סמסטר חורף לסטודנטים,אני וחברות שלי היינו חייבות לצאת להוציא קיטור קצת מהלחץ של הלימודים,עוד שבוע הולך להיות לנו מבחן מאוד חשוב .
אחרי הסבב של השוטים של ערק ו3 כוסות של יין אדום הגיע החלק של הריקודים.
דנה מישל ואני רקדו לשירי אבבא,בריטני ספירס,בלאק אייד פיס,פלו רידה.
**********************
1.11
רועי-
קמתי בבהלה מהמיטה ב5 לפנות בוקר,פאק,היום של החטיפה הגיע.דפיקות ליבו התגברו,אני לא יודע מה לעשות...אני לא יודע מה לעשות?אניהאני אדבר עם בוריס שיעשה את החטיפה לבד?אולי היא תזכור אותי?אני כל כך אוהב אותה למה שאני אתן לעצמי להכניס אותה לחיים המסריחים והרעים האלה?למה שאני אתן אותה לגבר עשיר ואשלח אותה לרוסיה והכל בגלל שמישהו מבקש ממני לעשות את זה?ואם ההורים שלה יחפשו אותה?חברות שלה ?
פאק.
כל כך הרבה מחשבות שרדפו אחריי כל הסופש הזה .
אני רוצה פשוט לסיים עם זה
יהיה אשר יהיה,אין לי ברירה!
אני חייב לחטוף אותה!
אני פשוט חייב.
רוזי-
קמתי ליום שבת רגוע,האוויר היה קריר
התכסתי בשמיכה והשתכנעתי שאולי כדאי לי לקום עוד קצת,הסתכלתי בטלפון לראות מה השעה
1.11 9:47
טוב אולי כדאי שאקום ואכין לי משהו לשתות אחרי כל האלכוהול ששתיתי אתמול,יצאתי מהמיטה לנעלי הבית הפרוותיות שלי והכנתי לי נס קפה רותי שככה אני הכי אוהבת לשתות בחורף.
התיישבתי לי בסלון והדלקתי משהו לראות בטלוויזיה.
מחר כבר מתחיל הסמסטר חורף ואני בלחץ מטורף,אני כל כך רוצה לסיים את התואר הזה,הוא כל כך חשוב לי.
תמיד ייחלתי לעצמי חיים מלאים בעשייה,לא כמו מה שההורים שלי ציפו לי,ההורים שלי בגדו בי והפנו את גבם,לא נתנו לי השכלה טובה וחינוך טוב.
מזל שהגעתי לשלב שכבר היה לי נמאס ובאמת התחלתי בחיים החדשים שלי,אני לא רוצה שמשהו יהרוס לי את זה.
רועי-
ישבנו אני ובוריס מול הדירה של רוזי ושמעון שחיכה לה למטה בלובי כדי שברגע שתצא ישר הוא יוכל לסמם אותה בחומר הרדמה,בזמן שאנחנו יושבים ברכב ניסיתי להסתיר את עצמי בתוך המעיל הגדול אבל הלחץ היה ניכר מאוד על הפנים שלי,הייתי לבן כסיד.
הדלקתי את הרדיו בניסיון להרגע קצת,זה לא עזר.
״מה יש לך אחי?״ בוריס אמר במבטא רוסי כבד העיניים שלו לא זזו מהחלונות של הדירה של רוזי,תמיד הוא בפעולה,תמיד.
איך בדיוק אני יכול להגיד לו שאני הולך לחטוף לחיי עבדות מישהי שאני מאוהב בה עוד מאז הבית ספר?
״סתם...״ עניתי בקול צרוד ״לא מרגיש טוב,אולי יש לי חום״
בוריס פתאום הסתכל עליי,לגמרי ניתק קשר עין מהדירה של רוזי
״לא הבנתי רועי,מה אתה משתפן לנו?״
למען האמת,כן.פעם ראשונה שאני רוצה להשתפן מזה כבר 18 שנה מאז שהתחלתי להכנס לנעליים של אבא שלי.
״מה אתה מדבר שטויות!אסור לי להיות חולה?״
הוא נשף מתסכול והמשיך להסתכל על התזוזה של רוזי דרך החלונות ״מה שתגיד״ .
אולי פשוט כדאי לי להתעלם ממנה,לא לדבר איתה בכלל,פשוט כאילו היא קיר.
אני ובוריס עקבנו אחרי התנועה שלה,מהסלון היא עברה לחדר,בחדר החלון שלה היה חצי פתוח עם וילון דק לבן שראו רק אם היא ממש קרובה יותר לחלון,היא פתאום התפשטה והרוח הזיז את הוילון והתגלתה גופה העירום והיפה ,כל מה שציפיתי,שלמות לנגד עיניי,החזה המרהיב שלה שדימיינתי כמעט כל לילה לפני שאני נרדם.
ואז נזכרתי שבוריס איתי ברכב וכמעט עמד לי,ואז התמלאתי בכעס ושנאה על זה שהוא מסתכל על גופה העירום של האישה שלי.
״בוריס״ הוא עדיין הסתכל ״אחת הבנות אתמול עשתה בעיות אולי כדאי שמישהי תהיה שם?״ ניסיתי לתפוס את תשומת ליבו
״מה זה בעיות בלאט?למה אתה מפריע לי?״
קמתי מהכיסא שלי ויצאתי מהרכב לעשן , אני רותח מעצבים מכל המשימה הדפוקה הזאת,למה דווקא היא?
רוזי-
התארגנתי לצאת לבית של דנה,שנוכל לעבור קצת על החומר ולסכם הרצאות חשובות,לקחתי איתי את הלפטופ שלי,כמה חטיפי גרנולה לנשנש והכנתי לי תה בכוס תרמית.
ירדתי במדרגות ופתאום הכל היה שחור והתנדפה סביבי,הרגשתי שאני נופלת על הרצפה ולאט מאבדת הכרה,ידעתי שמשהו לא טוב קורה פה.
רועי-
כשהיא ירדה במדרגות שמעון חסם אותה מאחורה בלי ששמה לב ושם עליה חומר הרדמה,לקחנו אותה מהר לרכב ושמרנו על הרחוב שאין  אף אחד שצופה מהצד בטעות או בדירות ליד דרך החלונות.
הכל לקח מספר שניות באופן ממש שקט שזה די היה מפתיע.
הנעתי את הרכב,נוסעים למועדון.

רועי ורוזי -נקודת מבט של הסופר
בדרכם למועדון,רועי בסטרס מטורף ורוזי מעולפת במושב האחורי,ממש כמה סנטימטרים לידו.
והנה שוב הגורל הפגיש בינהם אחרי 9 שנים,כמעט עשור שעיניהם נפגשו בפעם האחרונה,בכיתה י׳ כשהיו ביחד בתיכון.
תמיד רוזי תהתה מה קרה לרועי שהיה צריך לעזוב את הבית ספר ולוותר על השכלה,כשהבינה שאמא שלו נפטרה היא תמיד הרגישה מועקה בלב עליו,הסיפור שלו הרגיש לה מאוד קרוב לסיפור שלה,לחיים שלה,אם רק שניהם היו יודעים כמה הם דומים אחד לשני,כמה החיים שלהם דומים,שני עולמות אפורים וחשוכים שעכשיו מוצאים תקווה בעתיד.
שניהם עכשיו מתחילים את הפרק החדש בחיים שלהם.
ביחד.