צלקות על הגוף

נקודת מבט של הסופר

רוזי סיימה את היום לימודים הארוך והמפורך של ימי שני,ויצאה מהאוניברסיטה לכיוון החנייה עם אחת החברות הטובות שלה מישל ורוזי דיברו בקצרות על השיעורי בית והעבודות שיש להן עד סוף הסמסטר.
הקצב הליכה נהיה יותר ויותר איטי עד שמישל לגמרי עצרה והביטה בחשדנות מעבר לכביש
״רוזי שמת לב שתמיד יש פה את הואן הלבן הזה שחונה תמיד מולנו״ היא הסתכלה על הואן הלבן שעומד ממש ברחוב שממול לשער האחורי של האוניברסיטה,איפה שרוזי ומישל תמיד יוצאות כדי ללכת לחניון.
בעודן הולכות לכיוון החניון רוזי לא רצתה להפסיק ללכת כדי שלא יראה חשוד אז לקחה את היד של מישל ודחפה אותה להליכה רגילה ואז כשהמשיכו ללכת היא הסתכלה לכיוון של מישל ובחנה את הואן הלבן של רועי.
החלונות היו שחורים,ידוע שמישהו עשה את זה במיוחד כדי שלא יראו מה קורה בפנים.
רוזי באמת תהתה של מי הואן הלבן ואולי סתם מישהו תמיד חונה שם,אולי הוא של אחד התלמידים.
היא העיפה מבט בקצרה וישר גילגלה עיניים ״אני חושבת שזה הרכב של תומר ההוא מקורס פיזיקה,זה רכב שכזה מתאים לו כי הוא ממש פריק״
מישל צחקה בלי סוף ״זה בול רכב שמתאים לו״
במהלך היום רוזי נסעה עם המיני קופר שחסכה בשבילו שנתיים שלמות מאז גיל 22,הרכב הזה היה חלום ילדות שלה וסוף סוף הרשתה לעצמה לקנות אותו
בחיים לא היתה כזאת עצמאית ובטוחה בעצמה.
באותו היום רועי עמד שם כמו כל יום שני,מסתכל עליה וכשהוא רואה את עיניה הירוקות ליבו מפסיק לפעום,הוא מתחרט כל כך על זה שלא הציע לה לצאת כשהם היו בתיכון ביחד.
*********************
יותר מאוחר באותו היום רועי היה חייב להשתחרר הוא חשב לעשות אימון אגרוף בחדר כושר אבל ברגע שחלף על פני החדרים של הבנות שבמחתרת הוא שמע בכי,כשהוא פתח את החדר הוא ראה את הבחורה החדשה שהם לפני שבוע חטפו,העסק הזה בכלל לא קל והם רגילים לשמוע תמיד בנות מייללות בבכי אפילו בשינה שלהם.
באותו הרגע שרועי ראה אותה הוא חשב רק על דבר אחד,איך להפיג את המתח שלו-להשתעשע קצת עם הבחורה החדשה קריסטינה.
בזמן שהוא עמד לגמור הוא לא הפסיק לחשוב על רוזי,איך הוא תופס לי את הציצי בזמן שהם שוכבים,הוא מנשק לה את הצוואר והיא גונחת לו באוזן בעדינות,הוא מעביר את ידיו בשיערה השחור והנעים,ריח של הגוף שלה שמריח כמו וניל עולה באפיו,ריח עדין כמוהה.
ואז הוא גמר וכשפקח את עיניו ראה שרוזי לא עומדת מולו ושהוא לא שוכב איתה במיטה והם מחייכים ומסמיקים
הוא במבנה מתחת לאדמה,חוטף בנות ומכריח אותן לעשות מה שהוא אומר,לצורכיו האישיים.
החלום המושלם הזה שהיה לו בראש נגמר תוך שנייה,והוא שנא את עצמו על זה שלא יכל לבנות לו חיים אחרים,לא כמו של אבא שלו.אולי הוא צריך ללמוד דבר אחד או שניים מרוזי על בניית חיים חדשים.
רועי ידע שהוא חייב לשחרר את הפחדים שלו,הוא חייב לשחרר את החרדות שלו,העסק הזה עשה לו רע עם השנים והוא למד רק להדחיק אותם בתוך הלב וכתוצאה יש לו המון התקפי זעם.
אבל הוא לא היה יכול פשוט לעזוב את הכל,הוא הבטיח לאבא שלו בעודו גוסס שהוא ישמור על העסק המשפחתי.
רועי לא היה יכול לעשות את זה לאבא שלו,לעזוב הכל ולתת לעסק של המשפחה שלו למות כמו אביו.
אז הוא שמר את כל הרגשות שלו לעצמו.
וככה הוא הפך עם השנים לגבר אלים ומוכה,לא אכפת לו מהבנות אכפת לו רק מהכסף שלו.
בשבילו ״אהבה״ זאת מילה אסורה.