צלקות על הגוף

עונש

****
20 דקות לפני
טל לקח אותי לשירותים במחתרת,כבר כל היום התפתיתי לפתוח את הפתק שרועי נתן לי אבל לא יכולתי לעשות את זה מול הבנות,מול טל,מול המצלמות אבטחה שהיו אשכרה בכל חור.
הייתי צריכה להתאושש קודם מהחומר הרדמה כשסיימנו את החזרות ואז ראיתי את טל בודק לשלומי אז ביקשתי ללכת לשירותים,בדרך כלל היה לי יותר נוח לבקש מרועי,הוא היה נועל אותי ופשוט אומר לי לצעוק לו כשאני מסיימת,אבל טל אשכרה חיכה לי ממש ממול הדלת,וזה הקשה עליי לעשות את צרכיי.
ישבתי על האסלה ופתחתי את הפתק,כתב היד שלי הצחיק אותי,כל כך מבולגן ולא מסודר,בדיוק כמוהו,אבל המילים שם גרמו לי לחור בלב.
״אני מצטער על מה שעומד לקרות,אין לי איך לעזור לך יותר...
אני מקווה שבעתיד תביני את מעשיי ותסלחי לי״
בעלתי את רוקי,שהרגיש כמו גוש כבד של חרדה שנכנסת לתוך גופי.
פעימות ליבי היו רעמות כל כך כאילו מישהו חיבר אותם לתוך רמקול גדול,רציתי לעצום את עיניי לעכל את המשמעות של הדברים שאני עכשיו קוראת אבל לא הצלחתי לזוז,הייתי בשוק.
כל ההבטחות שלי בבן אדם הזה הלכו לפח,כל המילים הליטופים והנשיקות,כל הלחישות העדינות שלו שבהם הרגיע אותי ואמר לי שאין ממה לדאוג,שהוא שם ושהוא שומר עליי,כל אלה בשביל מה?בשביל שהבן אדם ככה יתנער ממני בפתק ארור.
רועי היה האור שבקצה המנהרה בשבילי במקום הזה,הוא היה הכוכבים שלי בימי לילה מפחידים,היה השמש הזורחת,הוא נתן לי תקווה ואחזתי בה
אחזתי בתקווה כנגד כל הסיכויים.
ועכשיו לא נותר לי כלום
שמעתי רעשים חלושים מהדלת שמולי,חזרתי למציאות שמאיימת עליי,מציאות שבה זאת אני עכשיו לבדי,כנגד אנשי מאפייה.
מעכשיו רועי הוא אויב,בדיוק כמו כולם.
קמתי וזרקתי את הפתק המזדיין לתוך האסלה ורוקנתי את המים,אפילו לא הייתי צריכה לקרוא את הפתק שוב מחשש שאולי לא קראתי נכון,אבל אני קראתי נכון,פשוט לא רציתי לבחור להיות תמימה ולהאמין שאולי היתה פה טעות.
רועי הסתכן והעביר לי פתק,זה אומר שלא היתה טעות במילים הכבדות שנרשמו שם,הרגשתי את הכובד שלהם על הגב שלי,מקשה עליי ללכת אל עבר טל.
שתפתח ידיים ופתחתי את הדלת,טל כחכח בגרונו במבוכה,הייתי לבושה בחולצה ותחתונים של ההלבשה תחתונה,בחרו בשבילי צבע שחור של תחרה שמבליט את גופי הלבן והחיוור.
הכל בשביל שגברים יזילו ריר על המקומות הנכונים,הפיטמות שלי נראו כנגד החזייה הדקיקה,רק בד תחרה שחור.
כשהייתי למעלה ראיתי בעיניים של רועי כמה הוא מת לזיין אותי,לא היה אפשר שלא לשים לב על חלק מסוימים בגוף שלו שהיה מאוד בולט.
אבל הוא לעולם לא יקבל אותי,
הוא לעולם לא יגע בי
לא יניח עליי יד
לא יגע בשפתיי
או יגע עם שתפיו בשפתיי
אני לעולם לא אתן לגבר כזה את הסיפוק
לא,כל עוד אני חיה.
כשיצאתי מהשירותים ידעתי שרועי נמצא במשרד,ממש כמה צעדים ממני.
טל ואני התקדמנו לעבר החדר שלי,שאחרי כמה ימים שלא הייתי בו הוא טופח ונראה הרבה יותר טוב,נכנסתי לחדר וליבי קפץ לרגע שטל נכנס ביחד איתי,הסתכלתי עליו נועל את הדלת,נהיה לי יבש בגרון,הרגשתי איך כל החדר פתאום מתקווץ סביבי
טייל חייך והתקרב אלי,לא יכולתי לזוז לאחור.
כן...מסתבר שאחרי המכתב אני לגמרי קפואה ובשוק ועכשיו טל מאתגר אותי בנוכחותו
כנראה שהגוף שלי פשוט לא מאפשר לי להילחם
הראש שלי אומר תלחמי
אבל איכשהו הגוף לא מגיב
הגוף נכנע
אני
נכנעת.
הרגשתי את הבל נשימתו,של סיגריות וקפה
והרגשתי בחילה חדה מפצחת את הבטן שלי
הוא התקרב אלי ובכל צעד דיבר לאט ״רוזי יש לי שאלה אליך״
שתקתי
״את ניסית לברוח היום?״
הדבר היחידי שהגוף שלי הצליח לעשות זה לבלוע את הרוק
למען האמת הייתי בלחץ מטורף
״תעני לי״ הוא צרח
צרחה שהדהדה בחדר הקטן והשאירה אותי בפה פעור
״לא״ עניתי ביבבה,לפני שפרצתי בבכי
״למה את משקרת לי רוזי?״ הדרך שבה הוא אמר את שמי,כאילו הוא נמצא בתוך שעשעון
עכשיו כשהיה צמוד אלי הוא חנק את גרוני עם כף ידו הגדולה,הפעולה הזאת תפסה אותי לא מוכנה ולא היתה לי דרך להתנגד
״תגידי לי את האמת עכשיו,אחרת זה יהיה הרבה יותר קשה״
אני נסיתי לפעור את עיניי ולהראות לו שאני נחנקת,שאני לא מצליחה לדבר,הוא שחרר את האחיזה שלו טיפה אבל עדיין הראה לי שהוא זה שנמצא עליי בשליטה ולא שחרר לגמרי את ידו על גרוני , בלעתי את הרוק המועט שהצלחתי להשיג מהגרון היבש שלי ״כן״ עניתי
״אז את היית ילדה רעה?״ הוא שאל
הרגשתי דמעות פורצות מעיניי,האחיזה שלו בי התהדקה יותר כי לא סיפקתי לו תשובה ״כן״
״תגידי את זה!!״הוא צרח ,מאז שאני פה בחיים לא שמעתי את טל ככה צורח,גם ערב עם רועי ״תגידי שאת ילדה רעה״
עצמתי את עיניי,נותנת לדמעות לזלוג על פניי ״אני ילדה רעה״
הוא סטר לי בלחי
סטירה שהשאירה ללא ספק סימן אדום
והיתה כואבת ברמות
״תסתכלי עליי כשאת מדברת איתי חצופה ״
פתחתי את עיניי במהירות,מרוב הפחד
לא ידעתי למה הגבר הזה מסוגל
אבל ידעתי שהוא הולך לאנוס אותי
וידעתי שבאותו הרגע הנפש שלי תמות ואני אשאר מצולקת לכל החיים,בדיוק כמו שאבא שלי דאג להשאיר לי חותם ממנו.
הצלקת ממעשיו של אבא שלי הפכו אותי לזומבי מהלכת שנים על גבי שנים.
״אני ילדה רעה״ אמרתי לטל חלושות
הוא תפס אותי וזרק אותי על המיטה ״תורידי את כל הבגדים שלך״
הוא הורה לי,נימת קולו היתה חזקה וקשוחה,אין שום ריגוש בקול שלו,אין שום חרטה .
הבן אדם לגמרי בטוח במה שהוא עושה.
באותו הרגע הבנתי שכדאי לי לשתף פעולה ולהכנע לטל
הוא הוריד מהמותניים שלו את החגורה שהיתה בתוך הג'ינס שלו,ואני הורדתי ממני את החולצה ואת ההלבשה תחתונה,נשארתי עם העקבים שעוד היו עליי מהחזרה,נראת כמו זונה אמיתית,בדיוק כמו שהפכו אותי להיות.
מסתבר שכל החיים הייתי הזונה של אבא שלי,גם כשהייתי ילדה קטנה,אז מה זה משנה אם גם עכשיו אצטרך לסבול,הרי אני נועדתי לזה כנראה,הגורל שלי נכתב ככה,כמו תסריט שכבר נכתב על ידי הבמאי ואני צריכה לשחק את הדמות שלי לפיו.
נשארתי ערומה לגמרי
הייתי גם ערומה מבפנים
הייתי ריקה
פגיעה
כנועה
טל אמר לי להסתובב על הבטן והוציא מהכיס שלו אזיקים , עשיתי מה שביקש וניסיתי להפסיק לבכות,אבל התנסחויות של פחד לא הפסיקו לצאת מהפה ויבבות קטנות של חוסר אונים.
טל רכן אלי ואזק לי את שתי הידיים,הוא בעט בי עם הרגל שלו והשכיב אותי ככה על המיטה,הוא שיטח לי את הרגליים לאחורה ואת הידיים לקדימה.
״כל מכה שאני נותן לך,את צריכה לספור
אם לא תספרי את תקבלי עוד אחת
מובן?״
לא יכולתי להבין איך הקול שלו היה כל כך סמכותי,הסיטואציה היתה מזעזעת ובכל זאת הוא היה כל כך נינוח מהמצב.
כל החלק גוף התחתון שלי היה גלוי מאחר ששכבתי על הבטן,רועי בעט בי עם רגלו על התחת ״תעני לי אמרתי!ברור?״
״כן״ יבבתי בחוסר אונים,קצב פעימות ליבי היה כל כך חזק שפחדתי שאחטוף התקף לב בגלל האסטמה שלי.
צל חזק חגורה ניסתה באוויר ונשמעה חזקה כשפגשה את הישבן שלי
כאב פילח את גופי והשאיר אותי דוממת,צרחתי בכאב
לא יכולתי להגיב כי בכיתי,בכיתי חזק כל כך שלא הצלחתי לשמוע כלום.
הצל חזר על עצמו והפעם הרגשתי איך הכאב נהיה יותר ויותר חזק,כל מכה היתה הרבה יותר חזקה מהקודמת
״אחת״צרחתי בכאב
המכה השלישית היתה כואבת עוד יותר מהשנייה
״שתיים״
וככה גם הרביעית הגיעה
״שלוש״
והחמישית
״ארבע״
עד שלא היה לי עוד אוויר ועייני ראו שחור,הדבר היחידי שהחזיר אותי מהערפול בחזרה להווה היה המכה השישית שהיתה בנתיים הכי כואבת מכולם,ניסיתי לקום אבל הרגל של טל החזיקה בי בראש ואיימה עליי לא לזוז.
״יפה,הרווחת עכשיו עוד עונש״ הוא אמר בעונג
ונתן לי עוד מכה בישבן עם החגורה,עם האבזם של החגורה שהפעם היה כואב ברמות שלא ניתן לתאר.
״חמש״ צרחתי
כבר איבדתי את הספירה במכה העשירית שהוא נתן לי,הצלחתי להתרגל כבר לכאב.
טל שם לב שאני לא נאבקת יותר,לא משתפת פעולה,פשוט שכובה במיטה וכניעה לגמרי,מאפרת לו לעשות כרצונו בי,גם ככה הגוף הזה כבר לא שלי יותר.
טל הרים אותי מהשיער והכריח אותי לעמוד על הרגליים,קרסתי על הרצפה מכאב,הרגליים שלי רעדו והיו חלשות
אבל זה לא מנע ממנו שוב לתפוס לי בשיער ובציצי חזק כל כך כדי להרים אותי לגמרי.
״עכשיו את תעבדי נגד הקיר,זקופה,ותספרי כל פעם שאצליף בך,זה מובן לך רוזי?״
כבר לא בכיתי יותר,לא נשאר לי יותר דמעות,הגוף שלי התחיל להתרקב כמו פרי שהשאירו אותי יותר מדי זמן בשמש.
״כן״צרחתי
ניסיתי להשיב מלחמה ללא הצלחה
הפעם החלק הקדמי של הגוף שלי היה צריך לקבל עונש,הידיים שלי מאחורה אזוקות,הגוף שלי צמוד לקיר וכל החלק הקדמי גלוי בפני טל,שהסתכל עליי כמו חיה רעבה לטרף,עמד לי הזין ועצרתי את עצמי מלהסתכל לשם.
ראיתי איך הוא מניף את ידו ואת החגורה למעלה עד שנוחתחת ופוגעת לי בציצי,בחיים לא חשבתי שמישהו יגרום לי לסבול בעינויים,בחיים לא חשבתי שאני אסבול כזה כאב.
״אחד״ עניתי בהתנשפות חדה
״ילדה טובה״ הוא חייך
שוב אותה מכה,הפעם על השד השני שלי שלא קיבל מכה עדיין
״שתיים״
ושוב אותה מכה,הפעם על הצוואר שלי
״שלוש״
״עכשיו את צריכה לפתוח את הרגליים בשבילי״
פשקתי אותם
הוא הסתכל והתחרמן כל כך,התקרב אלי ולחש לי באוזן ״עוד יותר״
עצמתי עיניים ופשקתי את הרגליים שלי ממש,כל הפות שלי היה גלוי לעיניים הרעבות של טל,זהו,אין חלק בגופי שלא הושמד והוחרב
הוא התרחק וכיוון את המכה אל עבר איבר מיני,מהר מאוד הבנתי מה שהוא הולך לעשות וסגרתי את רגליים.
הוא צחק ״את לא עשית את זה עכשיו״
בחרתי לשתוק ולא לענות
״מותק,את מבינה את זה שאת עושה לעצמך חיים הרבה יותר קשים״
הוא נתן לי 3 מכות מהירות עם החגורה על הבטן שלי ומשך בשערי בחוזקה עד שנפלתי על המיטה
״תעמדי בדוגי״ הוא הורה בפניי
אזרתי את כל הכוח שבעולם כדי להגיד מילה אחת מסכנה ״לא״
הוא צחק בציניות ערסית מגעילה ״מה את אומרת״ הוא צרח
״את תעשי מה שאני מבקש חצופה״ הוא סטר לי בפנים,חנקתי יבבת בכי והתכופפתי בשבילו לדוגי,הגב והתחת בחוץ ,ראשי חפונה בתוך ידיי,לא ידעתי לאיזה גרועות לצפות עכשיו.
״תפתחי את הרגליים״ עשיתי מה שביקש ,הברכיים שלי היו כפפות על המיטה ולא יכולתי לראות מה הוא עושה,רק את הצל שלו שמגיע במהירות אלי,הרגשתי את המכה החזקה של החגורה בתוך כל האיבר מין שלי,עד שצרחתי בכאבים שבחיים לא חשבתי שאשמיע.
״תפסיק בבקשה״ נכנעתי
לא יכולתי יותר לשאת בכאב הזה
״תפסיק״ יבבתי בכאב ״אני מבטיחה להיות ילדה טובה״
״בפעם הבאה שאת לא עושה מה שמבוקש ממך,ומנסה למרוד בי אני אעניש אותך הרבה יותר חזק מזה ואהפוך אותך לשפחת מין״
הוא טפס לי בשיער והכריח אותי לקום ולהסתכל עליו
״זה מובן ?״ הוא צרח וטיפות רוק ניתזו לכיווני
״כן״ עצמתי את עיניי ״זה מובן ״
״עכשיו את תהיי כל היום עם אזיקים עד שאני אחליט שהגיע הזמן להוריד אותם ממך,תרקבי קצת זמן ותחשבי על איזה ילדה רעב את ״הוא אמר בזלזול לחץ את ידיו על הציצי שלי ומעך אותם יבבה קלה שמעורבבת עם אנחה יצאה מפי בגלל שנגע לי בפטמות
טל נשק לי ללחי ולחש לי באוזן ״אני אוהב שאת גונחת בגללי״
היית מת.
עברו כמה שניות עד שטל יצא,ואז כמה דקות,ואז כמה שעות.לא הצלחתי להרדם כל הלילה.
הרגשתי ריקה לגמרי
כאילו הפשיטו אותי מכל דבר בתוך הגוף,לקחו לי את הלב ואת הנשמה שלי.
הרגשתי איך טל מצליף בי עדיין,כל הגוף שלי אדום ועל הציצי שלי הבחנתי בפצע גדול מדמם .
הצלקת הראשונה שלי מהמקום הזה .