הרופא רשם כמה הערות במחברת שלו,הביא לנו מרשם למשאף ולכמה כדורים שצריך לקחת ברגע שיש לרוזי התקף,את כל המסמכים וההפניות הוא הביא כמובן לטל ואז הבנתי שהבוס הגדול זז במהירות מטורפת,רק שעה עברה וכבר כולם יודעים שאני לא מורשה לטפל יותר ברוזי,בשום דבר שקשור אליה.
טל הנהנן לכל דבריו של הרופא
״אני צריך בבקשה לדבר איתכם בחוץ״ הרופא ביקש
״בוא נלך למשרד ונדבר שם״ הצעתי
כשבאתי לצאת מהחדר ראיתי את טל פונה לכיוון של רוזי ״תהיי ילדה טובה,עוד שעתיים נתחיל חזרות להופעה״
רוזי הסיטה בגועל את פניה ממנו,התנחמתי בכך שהיא בחיים לא תסתכל עליי בכזאת תעווה.
באותו הרגע הרגשתי כאילו אני עומד להתפוצץ מכעס כלפי טל ולא הבנתי באיזה קטע הוחלט שהיא הולכת לרקוד?
חשבתי שבגלל האסטמה הם יוותרו לה על ההופעה החיה,מה נסגר לעזאזל
יצאתי מהחדר אחרי הרופא וטל נעל את החדר עם הצרור מפתחות שלו,כוסעמק,זה כמו לראות איך החבר הכי טוב שלך מזדיין לנגד עינך עם אהובתך,הרגשתי כמו בגידה,הרגשתי דפוק ומאוהב.
לקחו לי את הצורך הבסיסי לשמור ולהגן על היקרה שלי,וברגע שאני צריך לשמור עליה אני לא יכול לעשות כלום,אסור לי לעשות כלום,סותמים לי את הפה וגורמים לי לחוסר אונים,ידיי כבולות בכל הקשור לרוזי מעכשיו
ואני חייבת להתמודד עם זה
ישבנו במשרד והכנתי לעצמי אספרסו כפול במכונה
״לפי דעתי אפשרי לתת לה להיות בהופעה החיה,בנתיים תתנו לה חודש לראות איך היא מרגישה,עם הזמן היא יכולה להתרגל לחומר ההרדמה,אבל חדרי סקס יעשה לה קוצר נשימה בקלות ועדיף להמנע מזה כמה שיותר,זה מסוכן מאוד״הרופא ייעץ לנו
עצמתי את עיניי בתסכול,טל הנהנן בהסכמה.
אין סיכוי שאני נותן לה לרקוד מול גברים אחרים
אין סיכוי בעולם!
מסתבר שעכשיו אני גם לא יכול לבטוח ברופא של העסק הזה,דוקטור מקסים,שעבד אצלנו כבר 33 שנים.
אני לא יכול לבטוח כבר באף אחד...הבוס הגדול השתלט על כל העסק של המשפחה שלי,ואני בתמימותי נתתי לזה לקרות,נשחקתי עם השנים,הפכתי למלך שמאבד את הכתר שלו.
ידעתי שהוא והבוס הגדול עומדים מאחורי זה,הם בטח יצרו קשר לפני זה עם הרופא וניסו לגרום לו לתת לרוזי כן להופיע,ידעתי שזה עדיין יכול לסכן אותה,כל פעם שאנחנו מרדימים אותה היא מרגישה רע... לבנות אחרות זה לא קורה
הרופא אבחן את רוזי באסטמה,אומנם לא כזאת חריפה וקשה אבל בהחלט אסטמה שצריך להשגיח ולמנוע התקפים
וידעתי מה הטריגר שעושה לה התקפים,כל מה שקשור לאבא שלה,אם מישהו מנסה לאנוס אותה,להטריד אותה ישר מזכיר לה את העבר שלה ומפעיל את הטריגר שגורם לקוצר נשימה,בגלל זה ידעתי שמעכשיו כשטל שומר עליה המצב הבריאותי שלה רק יחמיר.
אני תמיד אנסה להאבק,גם כשהבוס הגדול הצליח להשתיק אותה
״אתה רוצה שהיא תרקוד שעה שלמה כשהיא מאובחנת באסטמה?אתה רוצה שכל יום היא תהיה מורדמת?״נעצתי בטל את זעמי
״כן אני רוצה״ הוא הסתכל עליי בגאווה ״ואתה לא יכול לעשות עם זה כלום״
קמתי על רגליי והטחתי בידי על השולחן ״אני מקווה מאוד שלא תאבד את הרישיון הרפואי שלך בגללם״ הסתכלתי ישירות לעיניו של הרופא ״כי אני אומר לך עכשיו חד וחלק,שבמידה ואם יקרה לה משהו הכי קטן בעולם,אני אאבק בך בכל הכוח שלי ואתה לא תוכל להשוויץ בפני אף אחד בדוקטורט שעשית ברפואה"
לקחתי את הכוס אספרסו שלי ויצאתי מהמשרד בניסיון להתעשט על עצמי ולעשן סיגריה,כבר שעות שלא עישנתי והייתי חייב את זה כדי להרגע
שמעתי את טל אומר מאחוריי ״למה אתה לא מפסיק להלחם?״
רגליי נעצרו,כאילו שעמדתי בתוך בוץ תובעני
״אתה תגרום למותה,זה הכל״ אמרתי בניסיון לגרום לקולי להיות כמה שיותר יציב,הסתובבתי אליו ונשענתי על משקוף הדלת
״רוזי תחת חסותי מעכשיו,תתן לי להיות אחראי על המצב הבריאותי שלה ואתה תמשיך בעניינך״ טל שילב את ידיו והרופא התחיל לארוז את חפציו
חייכתי חיוך ציני עם כל שיניי ״אין בעיה,תהנה מהכאב ראש הזאתי״
כן,רוזי היא כאב ראש גדול
אבל היא הכאב ראש שלי.
יצאתי לעשן את הסיגריות שלי עם כוס וויסקי חזק ואיכותי,שאפתי את הסיגריות לתוך הריאות שלי,הרגשתי איך אני הופך להיות יותר שלוו עם עצמי
אולי באמת כדאי לי לוותר על האחיזה שלי כלפי רוזי
אולי זה לטובה
אבל אני יודע בתוך תוכי שברגע שיקרה לה משהו,שמישהו יעשה לה משהו או ברגע שמישהו יגע בה,יניח את ידו המטונפת בזונה שלי,אני אשבר לחתיכות קטנות שלא יהיה אפילו אפשרי לנקות מרוב האגו שלי.
בגלל זה כתבתי לה את המכתב,כי ידעתי שאני במלחמה,וזה רק אני והיא עכשיו.
כשכתבתי לה את המכתב ניסיתי למצוא תוכנית למצב הזה,הדבר היחיד שידעתי בטוח זה שאני צריך להוכיח לכולם שאין ביני לבין רוזי כלום,אני באמת צריך להתייחס אליה כמו אל זונה.
מול כולם היא תהיה זונה
אבל בתוך ליבי היא ואני נדע שהיא הזונה שלי,והיא תעשה הכל בשבילי,כי היא הבטיחה לי את זה כשהיינו ברכב.
אז יכולתי רק לייחל לכך שהיא תמצא את הדרך לסלוח לי על ההתנהגות שלי מעכשיו.
התוכנית שלי מתחילה מעכשיו.
הדבר הבא שעליי לעשות הוא לתת לטל את העונג להעניש אותה על כך שניסתה לברוח מהבית שלי,הבטחתי לה שיהיה לכך השלכות.
טל עלה לכיוון המועדון בדיוק כשאני נכנסתי מההפסקת סיגריה שלי,הוא חייך אלי כאות ניצחון.
תמיד היה ביני לבין טל מלחמה,מלחמה של רכושנות כלפי הבנות,מי מזיין יותר,מי גומר הכי הרבה,את מי הבנות אוהבות יותר...ועכשיו כשרוזי הפכה להיות תחת השגחתו המלאה,ולי לא נותר דבר לעשות
מבחינתו הוא ניצח במלחמה הזאת.
אבל הוא לא יודע שבראש שלי תמיד יש מהלכים נכונים.
נכנסתי לבר ומזגתי לעצמי עוד וויסקי
״אתה לא תציע לי גם?״הוא ישב מולי על כיסאות הבר
גלגלתי את עיניי בזמן שמזגתי לו כוס מהוויסקי שגם אני שתיתי
״היא מוציאה אותך מדעתך אה״ הוא אמר לי תוך כדי שהוא מתעסק עם הטלפון שלו,כמה אופייני לטל,לעקוץ ואז לברוח.
אין לו מספיק ביצים להסתכל לי בעיניים אחרי המשפט הזה
״מעכשיו היא תוציא גם אותך מדעתך,תאמין לי״סיימתי את הכוס שלי בשלוק ועיניו עזבו את הטלפון שלו ועברו להביט בי,קראו עליי תיגר,נילחמו בי ומבטו היה משועשע מתמיד
״כן...כבר הבנתי שהיא עניין לא פשוט״ הוא ענה לי
״האמת היא שאתה צריך לטפל בה לגבי משהו שעשתה״
הוא נראה מעוניין והנהן כדי שאמשיך לדבר
״היום בבוקר היא ניסתה לברוח מהבית שלי,אחרי שאמרתי לה שהיא תענש על זה״ הוא חייך בהתלהבות,אלוהים,הבן אדם חרמן למות,החיוך רק מסביר לי שהוא כבר יודע מה אני הולך להגיד עוד מלפני שהגעתי לפואנטה.
הוא יודע למה התכוונתי במילה ״עונש״
ואני יודע יפה מאוד שאני הולך להצטער על זה
אני וטל לקחנו מאוד קשה את החינוך של הבנות,בכל רגע שמישהי התנגדה למשהו שביקשנו,ניסתה להאבק בנו או שהתחצפה עלינו,הרימה את קולה והכי גרוע אם היא היתה מנסה לברוח,היינו מענישים אותן,הן היו צריכות להיות כנועות אלינו,רק ככה בונים אמון בין בוס לזונה שלו.
ורוזי לא סתם התחצפה,היא ניסתה לברוח,ואני בעצמי רציתי להעניש אותה עד כדי כך שתצרח ותתחנן,אבל אני צריך את האמון של טל ושל הבוס הגדול ובגלל זה בחרתי לדבר על זה עם טל.
התקופה הזאת העלתה מולי זכרונות טובות,ביני לבין טל תמיד היה יחסי שנאה אהבה,כמו אחים שתמיד רבים אחד עם השני.
אבל היחסים בינינו הדרדרו בחצי שנה האחרונה.
המשכתי את דבריי והרגשתי איך שהמוח שלי בוגד בלב ״אני חושב שאתה צריך להעניש אותה״ הרגשתי שעוד שניה הלב שלי יוצא מהחזה שלי מרוב אנדרנלין של כעס ״היא צריכה להענש,היא צריכה ללמוד להיות ילדה טובה״
טל עזב לגמרי את הטלפון שלו והניח אותו על השולחן.
חיוכו היה כמו של שטן ״על איזה עונש חשבת״
״היא כבר לא הבעיה שלי יותר״ לקחתי את החבילת סיגריות שלי ותחבתי אותה לתוך הכיס שלי ״תהנה״
עזבתי אותו בדיוק כשהגיע לשיא ההתרגשות שלו,אבל אני לא הולך לדבר איתו כמו פעם שהיינו חברים והיינו בוחרים ביחד איזה עונשים לתת לבנות,פעם היינו שותפים,אבל היום לא נשאר בינינו שום דבר מלבד אויבים.
יצאתי מהבר וירדתי למחתרת,יש לי עוד המון עבודה לעשות היום.
YOU ARE READING
צלקות על הגוף
Teen Fictionהוא היה מכה אותי חזק על גופי העירום כדי לגרום לי לסבל,כדי להוציא את התסכול שלו עליי. אני שונאת אותו,הוא הפך אותי לזונה שלו. כבר 3 חודשים שלא ראיתי את הבית שלי,הייתי כלואה בתוך חדר קטן עם מיטת יחיד על הרצפה ראו על המיטה את הכתמים מאתמול בלילה,אין חל...