צלקות על הגוף

מהו סיכון ששווה את זה ?

אחרי שטל הלך בדקתי בארון במשרד אחרי התיק של משרד הרווחה שהוצאנו באופן לא חוקי דרך האתר שלהם,מצאתי קלסר גדול עם המון דפים,עותקים של תחקירי משטרה,תחקירי רווחה,תמונות.
זה היה מזעזע.
החרדה שהיתה לי בלב כלפי רוזי היתה אמיתית,אני כל כך פגיע כשזה קשור אליה.
כוסעמק
בעטתי בכיסא מרוב עצבים העפתי את כל הדפים בחוסר תסכול
אני שונא שהיא פה
אני שונא שיש לי הרגשה שאני חייב לשמור עליה
אני שונא להיות חלש
הדברים שקראתי עליה עכשיו,איך אני אסתכל לה בעיניים?איך אני אכריח אותה לעבוד בהופעה חיה?איזה מפלצת אני.
**************************************
מיה ואנאל נכנסו לחדר מותרות על הבוקר,סיפרתי להם מה קרה עם רועי,על הקוצר נשימה שלי אבל החסרתי פרט מאוד חשוב שהייתי חייבת להשאיר לעצמי-הנשיקה.
אני יודעת שזה יכול רק להרוס המון דברים אם אני אגיד שהיה בינינו משהו רומנטי.
אני יודעת שהוא קרוב פה עם הבנות ומכריח אותן לעשות בשבילו דברים מיניים כשהוא חרמן או מתוסכל אבל אני בטוחה שהוא לא נישק מישהי בכזאת תשוקה,או שאולי הוא עשה את זה כי היה לי את הקוצר הנשימה ההוא,כי הוא היה חייב כדי שאף בחורה פה לא תמות לו.
הבנות לבשו גם את ההלבשה תחתונה שלהם ואמרו לי להיות מוכנה לחזרות על ההופעה החיה כי ביום חמישי עוד יומיים זה קורה גל של חרדות מגיע אלי ומציף אותי ברגע שהדלת נפתחת ולצערי אני מגלה שטל פותח את הדלת,כנראה רועי מנסה להתחמק ממני כמה שיותר.
הוא קורץ למיה ואנאל שכבר מתחילות לעלות למעלה ואני וטל נשארים תקועים בחדר נוחות שלנו,כבר קבעתי בעלות על החדר הזה,שלנו,של הבנות ובתכלס הגיוני שאני כבר קובעת בעלות רועי עשה את החדר הזה בשבילנו כדי שיהיה לנו קצת יותר טוב,לבנות.
טל מסתכל עליי וחיוך ערמומי על פניו,אני עדיין עם הסוודר שלי שגדול עליי שמכסה קצת את התחתונים שלי,אני לא רוצה שתהיה לו הזכות לראות אותי ככה בהלבשה תחתונה בתחרה,זה היה אמור להיות רגע שלי,רגע פרטי שלי שהייתי צריכה לחלוק עם בן זוג שאני איתו במערכת יחסים רצינית והנה אני נמצאת פה מול בן אדם שחושב שאני זונה שלו,שאני מחוייבת אליו,בלי שאני בכלל מכירה אותו.רק 4 ימים אני פה וכבר סבלתי מספיק מכל גבר שהתקרב אלי,במיוחד מרועי.
אבל אני לא אשכח לו על כל הפעמים שניסה לגונן עליי,גם מפני הבוסים שלו,גם מפני טל שלחלוטין הם עובדים ביחד.
״תורידי את הסוודר״ הוא מבקש,אבל אני לא מורידה והוא מתקרב ונוגע בי בכתף אני מרגישה את הידיים שלו עליי ואני נגעלת ממנו המגע שלו על העור שלי גורם לי לרעוד ״אם את תורידי את הסוודר אני לא אגע בך כל היום״ הוא אומר
זה נשמע הבטחה מספיק טובה,העיקר שלא יתקרב אלי,חוץ מזה אני צריכה ללמוד איך להסתדר בלי רועי שיגן אלי כי לא תמיד הוא יוכל להיות שם בשבילי.אז אני צריכה להתמודד עם טל הזה,אני צריכה להיות חזקה יותר.
ברגע שאני חושבת על רועי פתאום הוא מופיע מאחוריי טל ועד לכך שאני מורידה את הסוודר,ברגע שאני מורידה מעליי את הסוודר עיני יוצרות קשר איתו,עינוי מסתכלות עליי בכמיהה,בתשוקה.
אני חושבת שזאת הפעם השלישית שהוא רואה אותי ככה,ביום שחטפו אותי הורידו ממני את הבגדים כי הייתי חולה,ואז כשהקאתי על עצמי ורועי ביקש ממני להוריד את הבגדים והכניס אותי לחדר נוחות שלנו,שוב פעם אני קובעת בעלות על החדר,והנה זאת הפעם השלישית ובכל פעם שזה קורה אני מרגישה זרמים בכל הגוף,אבל לא בגלל שאני עירומה אך ורק בגלל העיניים האלה ומה שהן עושות לי,העיניים שלו שחודרות לי ישר לתוך הנשמה ומרוקנות אותן מכל חרדות ומה שנשאר בכל גופי הם התפוצצות של רגשות נלהבים.
הוא מחייך קצת,חיוך שנמשך שנייה אבל אני כל כך שמחה שתפסתי אותו בחיוך הסודי שלו
הוא מתקדם לתוך החדר ובוחן אותי ״הכנתי את החומר הרדמה״
הוא אומר לטל אבל לא עוזב לרגע את עיניו ממני,הוא מתקדם אלי ואני נרתעת לאחור ״רוזי אם תשתפי פעולה זה יהיה הרבה יותר קל״ הוא אומר לי בעדינות,ברוך,אני שונאת שהוא אומר לי את המשפט הזה,כי זה עושה לי את זה ברמות ואז בבת אחת הוא מנצל את החולשה שלי אליו ומקרב מגבת רטובה לאף שלי בעדינות כל כך שאני מרגישה כאילו אני נופלת לתוך חלום,הכל נהיה חשוך.ואני זוכרת שהמחשבה האחרונה שלי לפני שנפלתי לתוך החלום השחור הזה הוא שהייתי רוצה להיות בתוך הזרועות המגינות של רועי כל היום,כל הזמן.
****************
היא נפלה אל תוך זרועותיי,אני תופס אותה חזק ומניח אותה על הגוף שלי ,לוקח את הרגליים שלה בין הידיים שלי כך שהפנים שלה מונחות על החזה שלי בבטחה כשאני וטל עולים למעלה ורוזי בתוך ידיי בא לי ללטף את הגוף שלה,ידעתי שהיא נראת טוב בהלבשה תחתונה,אבל כל פעם מחדש קשה לי לראות אותה כמעט עירומה בלי היכולת להפוך אותה לשלי,בלי היכולת לגלות את הגוף שלה,לגעת בה ולחקור אותה.טל מסתכל עליי כי אני הראשון שעולה במדרגות,אני מגן על הראש שלה כשפותחים את הדלת הקטנה מלמעלה איפה שהשירותים,היציאה מהמרתף ממש חדה וצריך להזהר,אז אני נזהר איתה יותר מדי כי החומר הרדמה בפעם שעברה לא עשה לה טוב וגרם לה לחום.
כשאנחנו עולים למעלה מיה ואנאל כבר מתחילות להתאמן,עכשיו טל צריך להביא את קריסטינה מהחדר,לחכות ששניהם יתעוררו מהחומר הרדמה ולהתחיל חזרות.
טל עדיין משוכנע שרוזי צריכה להיות בחדרי סקס,אבל כל עוד אני חי אני לא אתן לדבר כזה לקרות,במיוחד לא אחרי שאני יודע על העבר המשפחתי שלה וכמה קשה לה כשגברים נוגעים בה,קובעים עלייה בעלות כמו אבא שלה.
כן,מאז שקראתי את התיק שלה נהייתי הרבה יותר רגיש אליה,ואני משתוקק כבר לשבור את חומות המגן שיש בתוכי ולשמור עליה מכל סף,אני לא מוכן להעביר אותה לבוס הגדול,אני יודע שאם היא תעבור לשם החיים שלה יהיו הרוסים,נתולי כלום ואני לא מאחל חיים כאלה לאף בן אדם,לאף זונה.
אני מתאר לעצמי בטח איזה בנות יש לבוס הגדול,בנות שעובדות מסביב לשעון,בלי מנוחה,שוכבות עם גברים כל 20 דקות,מועברות בין מקום למקום,חיות על לחם ביום כדי להשאר רזות.
אני לא יכול לתת לרוזי את החיים האלה
כי עכשיו החיים שלה בידי ואני לא יכול לאפשר לדבר כזה לקרות.
אבל באיזה מחיר?
מה הסיכון?
מתי אני אדע להתערב?מתי אני אדע מה הזמן הנכון לשמור עליה ?
הסיכון הוא לאבד את העסק שסבא שלי בנה בכוחות עצמו,לאבד את העסק שהבטחתי לאבא שלי לשמור עליו מכל משמר?
זה הדבר האחרון שאבא שלי אמר לי לפני שנפטר,איך אני אחיה בידיעה שלא עשיתי את הדבר האחרון שביקש ממני.
רוזי שווה את הסיכון?
אני מסתכל עליה,מניח אותה על אחת הספות במועדון,הספות שבדרך כלל לקוחות יושבים שם,זורקים את הכסף שלהם על הבנות שלי ובקרוב מאוד יזרקו עליה את הכסף שלהם,על הבחורה היחידה שממלא את ליבי אחרי שאמא שלי מתה,
היא שוכבת בלי ניע ונראת שלווה מתמיד,אני רוצה ללטף אותה,את השיער ואת השפתיים שלה ,אני רוצה להרגיש אותם שוב,אבל אני דוחק את המחשבות האלה אל התת מודע שלי,אני שומר את כל המחשבות האלה בתוך קופסא שחורה שבמוח שלי,המחשבות האלה צריכות להישאר נעולות ולא לצאת בחיים מהפה שלי.
אני נכנס לתוך הבר ומוזג לי ולטל כוס וויסקי,אחרי כמה דקות בודדות טל עולה מהמרתף ובידיו קריסטינה.
הוא מניח אותה ליד הכורסא,בטח עוד עשר דק הם יתעוררו.
אולי לרוזי יקח קצת יותר זמן כי היא לא רגילה לחומר הזה לעומת קריסטינה.
טל נכנס גם הוא לבר,אני מביא לו ליד את הכוס ״הוויסקי שאתה אוהב״
הוא שותה ומניד בראשו לאות תודה
לפני שהוא פותח את פיו כדי לדבר אני כבר יודע על מה הוא רוצה לדבר,על החדרי סקס,על האסטמה של רוזי שעדיין לא אימתנו אותה על ידי רופא.
״אי אפשר לשים כל הזמן את מיה ואנאל בחדרי סקס״ הוא מצהיר היד שלו מתוחה כשהוא מניח את הכוס ויסקי על השיש ״מה יקרה שאנאל תעבור שבוע הבא לרוסיה״
הוא לא שאל אותי את זה,הוא הצהיר בפניי כאילו אנחנו לא נמצאים במצב של משא ומתן,רוזי חייבת להכנס לחדרי סקס,גם עם אסטמה וגם בלי.
״דיברת איתו על האסטמה שלה?״ אני שואל אותו,הוא יודע למי התכוונתי כשאמרתי ׳איתו׳
הוא מנענע בראשו.
אני לא יודע אם לספר את זה לטל אבל בסוף אני מחליט שכן.אני בחיים לא דיברתי איתם על המשפחה שלי
״אמא שלי היתה אסמטית,המצב שלה הדרדר עם הזמן לפני מותה.היא גילתה על זה בערך אחרי הלידה שלי״ אני לוגם מהכוס מרוקן אותה ומכניס לכיור שמולי ואז חוזר להביט בטל
״אסטמה זה עניין גדול,צריך לטפל בזה,צריך שיהיה לידך תמיד משאף,מכונת אידוי,להמנע מפעילות ספורטיבית״אני עוצר לרגע ובוחן את טל ״מחר כשהרופא יגיד לך שהיא אסמטית הוא גם יגיד לך שאסור לה להכנס לחדרי הסקס,אולי לגורם רפואי אתה תקשיב,ואז אני מקווה שתתקשר אליו ותגיד לו את זה כי אם רוזי צריכה לעבור אליו,היא צריכה לעבור אליו כשהיא בריאה ושלמה״
וכשאמרתי ׳אליו׳ הוא ידע יפה מאוד למי התכוונתי,לבוס הגדול.
אני לוקח איתי שתי בקבוקי מים מהמקרר ויוצא מהבר לכיוון הבנות,ומניח את הבקבוקים לידן כדי שישתו המון ישר שיתעוררו.
אני משאיר את טל בבר,כי אמרתי כל מה שאני צריך להגיד ואני יודע שהוא לא יחזור שוב להציק לי בעניין של רוזי.
אחרי 5 דקות טל יורד למתחרת לברר מתי הטיסה של אנאל ובודק אם הכסף עלייה הועבר לחשבון בנק כמו שצריך,אני נשאר למעלה לפקח על הבנות.
כשהימים פה עמוסים אני וטל מתחלקים בעבודה,לא תמיד סמכנו אחד על השני אבל לפחות זה ברור לטל שברגע שיש משהו שקשור לבנות,אסור להתערב לי בעניין הזה,אסור להתערב לי בהן.
כשאני מחכה כשהבנות יתעוררו אני נכנס לפייסבוק,אני לא עוקב אחרי אנשים כי החשבון שלי פיקטיבי,אני נמצא בו רק כדי להתעדכן לגבי הבנות ,אם מחפשים אותם.
וכמובן שאני לא מופתע לראות תמונה של רוזי בחשבון של ״נעדרים נעדרות״ זאת תמונה סלפי שלה,היא מחייכת את החיוך היפה שלה,אודם אדום על שפתייה ועיניה הירוקות נוצצות כשהשמש ככה עליה בכותרת של התמונה כתוב ״נעדרת,עזרו לנו למצוא את רוזי שוורץ כבת 25 ,סטודנטית למדעי החברה באונברסיטת תל אביב.נראתה לאחרונה בשישי בערב ה30.11,יצרה קשר אחרון ב1.11 ביום שבת לפרטים חייגו״ למטה היה כתוב מס טלפון וליד את השם דנה,כנראה אחת החברות של רוזי,אני שמח שיש לה חברות שככה דואגות לה,למרות שאני שמח בגלל סיבות שאני לא כל כך אמור לשמוח.
אני סוגר את הפייסבוק הפיקטיבי שלי ברגע שקריסטינה מתעוררת בבת אחת כאילו היתה אחוזת דיבוק,אני יושב בינה לבין רוזי ומביא לה את הבקבוק מים,היא שותה במהירות ומיה ואנאל קוראות לה להגיע לרחבת הבמה.
היא מחכה לאישור ממני ואני מהנהן,הבנות ממש התחברו אחת לשנייה ואני מוצא אושר קטן שהמצב לא כזה נורא בשבילן,שגם במנהרה אפשר למצוא את הסוף המואר.בסוף אחרי תקופת ההסתגלות מה שנשאר זה קבלה והשלמה עכשיו קריסטינה הגיעה למצב שהיא מבינה שאני יכול לעזור לה לקבל עתיד שהמון בנות אחרות חולמות לו,בזמן שאני עושה את כל העבודה הקשה בשבילן-דואג לקשר עם אוליגרך,דואג העברת כספים,דואג להעביר אותן עם אלפי שקלים מהריקודים.וכל מה שהן צריכות לעשות בתמורה זה להיות יפות ולהיות ילדות טובות,פשוט...לשתף איתנו פעולה.
כבר חמש עשרה דקות עברו מאז שהעלתי את רוזי למעלה ואני מתחיל לדאוג,אולי החומר הרדמה מקשה על הנשימה שלה,על האסטמה שלה,איך לא חשבתי על זה לפני שדחפתי לה את החומר הרדמה המזדיין הזה.
אני רוכן מעלייה,היא עדיין שכובה על הרצפה ,אני בודק את הדופק שלה
הדופק תקין
אני בודק אם יש לה חום
אין לה
אני נכנס לבר ומרטיב לגמרי מגבת קטנה,חוזר אליה ושם את המגבת על המצח שלה,אולי היא תקום עוד מעט.
הבנות יוצרות כראוגפיה לריקוד שלהן ביום חמישי,אמרתי להן להתחיל כבר ולא לחכות לרוזי,רוס הסיכויים שהיא לא תרקוד בכלל אם החומר הרדמה עושה לה גירויים כאלה רעים.
וזה בדיוק מה שאני רוצה.
אני מודה לאלוהים שהכל הסתדר לטובה.
למזלי לרוזי יש אסטמה,זאת המתנה הכי גדולה שהיא יכולה לקבל,האסטמה הזאת תציל אותה מלהיות משועבדת פה לגמרי.זה הסיפור הכיסוי המושלם בשבילי כדי להבטיח את הבריאות שלה,כדי להבטיח שהחיים שלה יהיו יותר טובים פה.
אני מת לראות את הפרצוף מחר של טל שיגלה שרוזי לא יכולה להיות הזונה שלו,לא יכולה לרקוד,לא יכולה להיות בחדר סקס,ואם היא מספיק חשובה לבוס הגדול,אולי הוא בסוף יוותר עליה,אולי הוא ישחרר אותה הביתה,למרות שהסיכויים קלושים אבל אני רוצה להאמין בכך שאולי הסוף שלה יהיה סוף טוב.