צלקות על הגוף

חולשה

הבטחתי שאני אספר לה למה התכוונתי ברגע שנגיע לדירה שלי,אני אספר לה הכל והיא בתמורה תתן לי לשמור עליה,היא צריכה לסמוך עליי כדי שאציל אותה מידי טל והבוס בגדול.
היא כלי מאוד חשוב במשחק של הבוס הגדול,הוא רוצה אותה אליו,מה שאומר שהעניינים מתחילים להיות מאוד מסוכנים,ואני לא מוכן לתת אותה לאף אחד במיוחד לא לבוס הגדול,מישהו שאני בכלל לא מכיר,ראש מאפייה גדולה של עסקי זנות מלוכלכים,עצם המחשבה על כך שרוזי תהיה תחת חסותו מעבירה בי עצבים וצמרמורות.
הגעתי לחנייה של הדירה שלי,פתחתי את השער לחנייה וסגרתי ישר אחרי , דוממתי את המנוע והפעלתי את בלם החנייה.
הרכב עמד בשקט ואני ורוזי הסתכלנו אחת על השנייה בדממה,אלוהים ישמור איך בא לי לחבק אותה,בא לי לנשק אותה,בא לי שתרגיש מוגנת סביב זרועותיי.
היא רק הסתכלה עליי לשנייה ושמתי לה לדמעות שזולגות מעיניה העדינות,ליטפתי את לחייה והיא נתנה לי,שנינו נשארנו ברכב ״אמרתי לך לא לדאוג נכון?״ שאלתי אותה,היא לא ענתה,המשיכה לבכות חרישות ״רוזי תסתכלי עליי״ לקחתי בידיי את הסנטר שלה והבטתי בעיניה ״אם אני פה אז אין לך ממה לדאוג״
״אני לא יכולה לסמוך עליך״ היא אומרת לי והרגשתי כאילו שלחה אלי חץ ישר ללב.למה אני כל כך פגיע ממנה?למה היא עושה אותי כל כך חלש ושבירירי.
כוסעמק
איך הרשתי לעצמי להיות כזה חלש?
התקשחתי בטון דיבור ״אין לך הרבה ברירות רוזי.או שאת סומכת עליי או שאני מעביר אותך לטל ולבוס שלו״
היא בהתה בחלל הכניסה של הבית שלי ״תאמיני לי שיהיה לי הרבה יותר פשוט להעביר אותך אליו ולהמשיך לנהל את העסק שלי בשקט ובנחת״
״למה זה נשמע כאילו אתה מעניש אותי בגורל שנגזר עליי ?״
״זה החיים רוזי,או שקמים על הרגליים ונלחמים או שמוותרים״
רציתי שתהיה אופטימית,שתסמוך עליי ונוכל להתגבר על המכשול הענקי הזה,למרות שצצה לי המחשבה לוותר עליה ולתת אותה לבוס הגדול,אני אשכרה מסכן את כל החיים שסבא רבא שלי בנה,את כל העסק של סבא ואבא שלי,בשביל ילדה שהייתי מאוהב בה בתיכון?
אני מוכרח להזכיר לעצמי שרוזי שווה את זה.
אבל האם זה נכון?
היא שווה את כל הסיכון הזה?
אני כל יום מעמיס את עצמי עם המחשבות האלה,אני נקרע בין החיים שאני באמת רוצה לבין החיים שקיבלתי בלית ברירה בגלל מות אבי,הגורל שלי זה להתקע במועדון הזה כל החיים שלי ולשעבד אלי נשים ?
או שהגורל שלי זה מה שהלב שלי הכי רוצה,הכי חושק לו? לחיות כמו כל זוג מאוהב ולהקים משפחה?
לא.
הגורל שלי כבר נחתם ונכתב לנגד עיני.
בעצם אני זה שמשעובד לחיים שנגזרו עליי,
חיים של סרסור עלוב שמנסה להציל מישהי שהוא התאהב מהגורל האכזר שהוא בעצמו יצר,אני זה שהכנסתי את רוזי לכל הבלגן הזה ועכשיו אני זה שצריך להציל אותה מכל החרא הזה ?
נהפכתי להיות חסר אונים מוחלט.
מה קרה לימים בהם אף אישה לא ערערה אותי,מה קרה לימים בהם אני הייתי היחיד הקובע,החזק והדומיננטי .
״לפני שנעלה לדירה שלי את לא בורחת,ואם אפילו תנסי את תקבלי עונש,והפעם אני באמת רציני״
הנה הרועי הדומיננטי חזר.
הרגשתי טוב לשנייה עד שראיתי את המבט המפוחד של רוזי,היא לא ידעה איך להגיב אבל הנהנה במהירות,היא מפוחדת ובצדק...
פתחתי את ההנעלה האוטומטית מהתוך הרכב ויצאתי ראשון,רוזי יצאה מיד אחרי והידקה את השמיכה על החלק התחתון של גופה.
החניון היה סגור לגמרי בחומות שאורכן גבוה אז אין סיכוי לברוח מפה בכזאת קלות,התקדמתי לעבר הדלת והוצאתי את המפתחות מהכיס האחורי של הג'ינס שלי ועל הדרך מנצל ומסתכל לאחור לראות את רוזי,היא מנערת את רגליה מלחץ או מקור ועטופה בשמיכה שגדולה עלייה כאילו היא נראת כמו דובי גדול,צחקתי בקול והיא גלגלה לי עיניים.
נכנסנו לבית והראתי לה איפה המקלחת,נתתי לה מגבת וחולצה גדולה שלי,היא לקחה הכל ממני ונכנסה ישר למקלחת
שמעתי את הדלת ננעלת
״רוזי לא לנעול את הדלת״ ביקשתי
עמדתי ממול הדלת,שמעתי את המנעול מסתובב לצד השני
רוזי פתחה במהירות את הדלת,עירומה
וחייכה אלי בציניות ״עכשיו יותר טוב?״
בלעתי את רוקי,מסתכל על גופה היפה
היא שוב סגרה את הדלת ואחרי כמה שניות שמעתי זרם של מים.
אם היא רק היתה יודעת מה הייתי עושה לגוף היפה שלה,לפה החצוף שלה ועוד במקלחת
********
עכשיו שאני נמצאת בבית שלו מחוץ למועדון אני חייבת לנצל את הזמן שלי ולנסות לברוח,לפי הנסיעה שעשינו עכשיו רועי גר בהרצליה אני יכולה תוך עשר דקות של ריצה להגיע לכביש המהיר ולהזעיק עזרה.
התפשטתי למקלחת ונתתי לו לראות שאני מוכנה להתקלח,פתחתי את המים על הכי גבוה,כמה שיותר רועש ככה יותר טוב,חיכיתי דקה עד שאשמע את הקצב הליכות שלו הולך וקטן ואז שמתי מהר את הבגדים שלי ויצאתי מהמקלחת,רועי היה עסוק במטבח אז נכנסתי לבדוק איפה אני יכולה לצאת הכי במהירות,בחדר שינה שלו ראיתי חלון גדול שמוביל לחצר קטנה,איזה מזל.
בגלל שרועי גר בבית יחיד בקומת קרקע היה הרבה יותר קל לקפוץ דרך החלון ישר אל החצר,הסתכלתי סביבי אבל לא היה לי לאן לצאת כל הבית מוקף בחומה ענקית,הלך עליי.
ניסיתי לקפוץ מעל הגדר ולראות אם יש שכנים,אבל החומה הסתירה לי את כל השטח ראייה.
כבר נמאס לי
אני כל כך מיואשת
אני כבר לא יודעת מה לעשות
חשבתי שאני אוכל לצאת מכל הבלגן הזה
ובאותו הרגע שרציתי לצעוק רועי רץ אלי ולקח לי את היד באכזריות,רועי קילל בלי סוף,כוסעמק,בת זונה,שרמוטה
הרגשתי כאילו מעיפים לי סטירה לפרצוף .
הוא פתח את הדלת של הרכב ופשוט העיף אותי לתוך המכונית.
אני שונאת אותו כל כך
כשבא לו להיות חמוד איתי הוא חמוד אבל כשפתאום אני עושה משהו לא בסדר הוא מתנהג אלי כמו שטן.
רועי נעל אותי במכונית ונכנס במהירות לבית,אחרי שניה הוא יצא עם חגורה בידיו.
**************
אחרי שביקשתי ממנה במפורשות לא לברוח ונתתי לעצמי לסמוך עלייה לא יכולתי שלא להתעצבן על ההתנהגות הזאת,אני יודע שהסיכוי לברוח היה אפסי בגלל החומה אבל אני הרגשתי כאילו היא הפרה את החוזה בינינו,כאילו היא בגדה בי.
מיהרתי לנעול אותה בתוך הרכב שלי ולהתקשר לטל שיבוא אלי הביתה עם חומר הרדמה ,עד כמה שאני מרחם עליי ודואג לה לגבי התעלפויות אני לא יכול להרשות לעצמי שתראה את הדרך למועדון ותזהה איפה הוא נמצא,גם ככה הסתכנתי מספיק עם זה שהבאתי את רוזי לבית שלי.
הוצאתי מארון הבגדים שלי חגורה,הילדה הזאת עוד תקבל את העונש שמגיע לי כי לא צייתה לי.
נכנסתי לרכב ושמתי את החגורה במושב האחורי,רוזי שמה לב לכל תנועה קטנה שאני עושה ומסתכלת עלי בריכוז מוחלט .
סגרתי את הדלת אחרי וישבנו בשקט ברכב,הפעלתי חימום.
היא הסתכלה עליי ״אמרת שתספר לי את האמת כדי שאוכל לסמוך עלייך ״
״איך אני יכול לסמוך עלייך אם ברחת ? כשאני במפורשות אמרתי שאסור ?״
היא התחילה לצחוק ולבכות ביחד,הילדה הזאת משוגעת
״נראלך באמת שאני לא אברח?מה אתה חושב שאני נהנת להיות איתך??״
היא הסתכלה עליי אז הזזתי את מבטי ישר אליה,פניה היו זועופות וכועסות
״רועי,אתה חתיכת גבר סדיסט ומניפוליטיבי״
וואלה,זה פגע בי.
אבל אני לא אשתוק
היא תקבל את העונש שמגיע לה .
״בסדר״ התעצבנתי ״רוצה תשובות את תקבלי תשובות ״
הפנתי את חצי הגוף שלי אליה ושמתי את ידי על ההגה ״אני פאקינג מנסה בכל הכוח לעשות שיהיה לך הכי טוב ,אני לא רציתי לעשות לך שום דבר רע אבל את מתגרה בי בכוח רוזי!את לא מקשיבה לי ואת כל הזמן מנסה להוכיח שאת איזה מורדת״
היא הסתכלה על עיני במבט שעורר בי רחמים,אבל אסור לי להיות כזה חלש לידה.
״את חייבת להבין שפה זה לא עובד ככה,את צריכה לשתף איתי פעולה כדי שאני אעזור לך״
רוזי עצמה את עיניה ויפנה את ראשה בין ידיה,שלחתי את ידי אליה בלי היסוס וליטפתי את שערה הרך
״בוא נגיד שאת במצב לא טוב,ורוצים לקחת אותך למקום יותר רע,אבל אם את תתני לי לשמור עלייך זה יהיה הרבה יותר קל,אני רק צריך שתעני לי בחיוב לכל דבר ותסמכי עליי תמיד אפילו בעיניים עצומות״
היא הרימה את ראשה אלי ״בסדר,אני אעשה את זה״
ליטפתי את לחייה ״את עדיין לא תתחמקי מהעונש שלך ילדונת״
״אל תקראי לי ככה״ היא נוזפת בי,מתגרה בי,שוב ושוב ושוב
״את רוצה להיכנס מהר למקלחת לפני שטל בא?״
״למה טל בא?״
״אין לי ברירה אני צריך להרדים אותך״
״כמובן״ היא צוחקת בציניות ״כן אני אשמח להתקלח ״
״את זוכרת מה הוא עשה לך?״
״לא...הייתי לגמרי מחוסרת הכרה״
טוב,כנראה שאני צריך להוציא את זה מטל בכוח
״בסדר״ הנהנתי ״בואי נכנס לעשר דק״
פתחתי שוב את הרכב ונכנסנו לבית,הפעם בלי בריחות ובלי עניינים,רוזי התקלחה מהר ויצאה נקייה עם שיערה הרטוב,היא לבשה את אותם הבגדים ממקודם אבל עכשיו הם היו צמודים עלייה בגלל הרטיבות של גופה ,החולצה שלי הראת כל כך טוב עלייה.
היא התיישבה לידי בסלון בזמן שעשיתי טלפון מהיר לטל שאמר שיהיה פה עוד חמש דק.
״יש לך בית מאוד יפה ״ היא מצטנפת לתוך הספה וסורקת את הבית
״אני ממש מקווה שתתעוררי לפני שהרופא יגיע״ אני אומר בדאגה.כי אני באמת רוצה שלא תהיה בחדרי סקס,זה הדבר האחרון שחסר לי.
״תדאג שאני אתעורר״ היא מחייכת אלי חיוך קטן שנחמד תוך שניה ברגע שאנחנו שומעים צפירה חזקה
״בואי רוזי ״ אני רוצה למשוך אותה ביד להראות לה שאני השולט,אבל היא נרתעת לאחור אז אני מהדק את האחיזה שלי בה ומכניס אותה לרכב ,אני נועל את הרכב ופותח את השער של החניון עם השלט שצרור מפתחות שלי,טל מגיע עם הרכב שלו מרצדס נמוכה עם גג פתוח,הוא יוצא כמו איזה גאנסטר שבא לי לפרק לו מכות על כל ההתנהגות שלו לרוזי מאז שהיא מגיעה ובכללי איך שהוא כל הזמן דוחף את האף שלו לתוך התחתונים של הבנות שלי.
״בוא נשים לה את החומר הרדמה ונעוף לרופא יש לה בעשר פגישה איתו״
״הבוס הגדול אמר לי שהוא רוצה לדבר איתך בטלפון יותר מאוחר,תהיה מוכן לשיחה מאוד כועסת״
הבוס הגדול הזה על התחת שלי
״טוב אחי״ אני עונה לו בקוצר רוח
ומתקדם לרכב שלו,שם כמה טיפות בודדות של חומר הרדמה על פד ״תסע למועדון ניפגש שם״ אני יורה לעבר טל שמסתכל בשעשוע על רוזי דרך המכונית שלי,אני בועט לו ברגל ״תפסיק עם השטויות שלך״ הוא צוחק,חבל שהוא לא יודע כמה רציני אני יכול להיות,אולי היו תקופות טובות שלנו שהיינו חברים והתחלקנו בעבודה אבל בחודשים האחרונים הוא הפך להיות בלתי נסבל,רק דוחף את האף שלו למקום שלא שייך לו,הוא בטוח שיש לו לגיטימציה ופרוטקציה לכל המועדון שלי וגם לבנות רק הגלל שהוא מתחת לבוס הגדול,אני צריך לנער אצלו המון דברים בראש ודבר ראשון שיבין שבבנות שלי לא נוגעים.
כשאני התקדמתי לעבר המכונית שלי הוא פתח חלון וצעק ״הפכת להיות רכרוכי לידה,בסוף אני אחשוב שאתה מאוהב״
״לך להזדיין״ סיננתי אליו מבלי להסתכל לאחור וכבר שמעתי את מנוע הגז עובד והרכב שלו יצא מהטווח ראייה שלי
הדבר האחרון שאני צריך זה שהוא יתחיל לרחרח אחרי,אני צריך להישאר קשה ושאנן לידה
******************
כששמעתי את מה שטל אמר עליי לרועי הרגשתי כאילו פעימות ליבי מכבידות עליי לנשום,כאילו הלב שלי יוצא לי מכל חור אפשרי ״הפכת רכרוכי לידה,בסוף אני אחשוב שאתה מאוהב״
מה זה אמור להביע ומה אני בדיוק הולכת לעשות עם זה?לפעמים אני מרגישה שכל כך קשה לי להבין את רועי ואת הרגשות שלי אליו ובעצם אני זאת הבעייתית שמרשה לו להכנס לתוך הלב שלי.
רועי נכנס לרכב ומתח את ידיו אל ההגה,הפד עם החומר ההרדמה מונח על ירכיו
אני רוצה להגיד משהו כדי להקל עליו,כי איפשהו אני יודעת שהלב הטוב שלו בפנים ואני בטוחה שלא פשוט לו לעשות דברים כאלה למישהי שהוא פעם הכיר מהבית ספר
״אני מקווה שזה לא הולך לעשות לי תופעות לוואי״ אני מחייכת לעברו
הוא מיישר אלי את מבטו ״גם אני מקווה״ הוא אומר בעייפות,מעניין אם הוא בכלל ישן,מעניין מה עבר עליו בכל הזמן הזה שהייתי בחוסר הכרה.
רועי שלח את ידיו לשיער שלי,אני כל כך אוהבת את הצעדים הקטנים האלה שלו בניסיון להתקרב אלי,המגע שלו מעביר בי צמרמורת,בחוץ הכל אפור ומעונן אבל בתוך הרכב זה רק שנינו חמים מהתרגשות ומלחץ.
עצמתי את עיניי,מתמסרת לכל רגע קטן איתו לפני שיהיה יותר מדי מאוחר ויגזלו את זה מאיתנו,אני מרגישה כאילו הכל פה הופך לשברירים,כאילו אני צריכה להתנהג איתו על חבל דק ״בוא נגמור עם זה רועי״ אני אומרת לבסוף ״אתה לא לעשות לי את זה״
״את מה?״
עינינו מתחברות ״לתת לי את כל הרגשות המנוגדים האלה שלך,אתה יכול להתהפך עליי בשנייה ואז ללטף אותי ולנשק אותי כאילו כלום לא קרה לפני ״
הוא מהנהן,אבל לרגע לא מפסיק עם התנועות העדינות שלו כשמלטף לי את השיער מאחורי האוזניים.
״אני באמת לא יודע איך להתנהג כבר רוזי .....אני לא יודע״ קולו נשבר , כל הימים שביליתי תחת חסותו זאת הפעם הראשונה שראיתי באמת כמה הוא שביר ופגוע
בתנועה אחת החלטתי לקחת את הפד שעל הירך שלו ולתקוע את זה לתוך הנחיריים שלי,כמו בפעמים הקודמות שרועי וטל הרדימו אותי.
אני לא יודעת למה עשיתי את זה ולא נתתי לרועי,אני רציתי להעלם מפה
רציתי להעלם מהעולם הזה לכמה שעות
רציתי להשקע שוב לעולם שחור משלי שבו אף אחד לא מחליט עליי דברים,עולם שקט.
ואז התמונה של רועי מחזיק לי את הראש מסתחררת ונהפכת להיות שחורה