שביתת רעב

413 12 6
                                    

רועי-
אני לא באמת הולך לישון,אני פותח את התיק של רוזי ששכפלתי ועובר על הכל,מחפש למצוא מידע רלוונטי עבורי,נקודות התורפה שלה,כמה פעמים הגיעה לכיתה עם פנסים,מכות טריות,צלקות חדשות,בודק כמה פעמים המורות היו מדווחים לשירותי רווחה,בודק למה לקח כל כך הרבה זמן למשטרה להגיע ולבדוק בבית,חוקר ובודק את השמות של העובדות הסוציאליות,אני באמת מנסה להאחז בכל דבר שיוכל לעזור לי למצוא את האבא הבן זונה הזה שלה אבל לא מוצא פאקינג כלום,מתקשר לבלשים פרטיים ומברר אבל זה כאילו האדמה בלעה אותו,אני יוצר קשר עם קובי ומבטיח שנפגש בקרוב ואעדכן אותו בתוכנית שלי
אני מנסה לפרוק את המתח ויוצא מהבית ב5 וחצי בבוקר להתאמן בחדר כושר
כמובן שאחרי אימון כוח של ארבעים דק כל השרירים שלי כואבים אבל אני עדיין לא שקט אז אני מנסה לנוח טיפה ברכב לפני שאני ממשיך את היום.
אני מגיע למועדון ב7 בבוקר ומגלה את טל מנמנם כמו חזיר על הכיסא במשרד,אני מנצל את העובדה שהוא נרדם בשביל להכנס לחדר של רוזי .
פותח עם המפתח שלי ומגלה שאשכרה החליפו את המנעול
המניאקים חולי השליטה האלה,הם יעשו הכל כדי שלא אתערב בעניין רוזי,אני חייב להבין למה הם כל כך מתעניינים בה.
אני מתקרב לדלת ולוחש ״רוזי את שומעת אותי?״
אני לא רוצה להעיר את טל שנמצא בהמשך המסדרון,ולמרות שהמסדרון מאוד ארוך אני לא רוצה להסתכן,אפילו אם אני לא עושה שום דבר רע .
״כן?״ אני שומע את קולה המבוהל מחוץ לדלת
אני עוצם את עיניי פותח את ידי ושם אותה על הדלת,כאילו אוכל לגעת בה,להרגיש אותה מבעד לדלת.
״איך היה לך אתמול?״ אני מכחכח בגרוני ״ההופעה...״
דממה לכמה שניות בודדות ואז אני שומע אותה אומרת בקול גבוה ״כאילו אכפת לך״
אני מדמיין אותה מגלגלת לי עיניים,קוראת עלי תיגר,מתגרה בי אבל מרסנת אותי בו זמנית,עד כמה היא משגעת אותי אבל נותנת לי נחת רק מלהסתכל עלייה אבל הרצון לגעת בה כשאני לא יכול מטריף לי את השכל.
רק עוד כמה חודשים וזהו אני מזכיר לעצמי שוב ושוב כל פעם שאני צריך טיפת הגיון.
״כל עוד את פה ואת תחת חסותי אכפת לי״ אני עונה,מנסה שקולי ישאר יציב ״ומחובתי לדאוג מה איתך אחרי ההופעה הראשונה שלך,מחר יהיה שוב הופעה,ואני צריך אותך״ שתהיי איתי ״שתופיעי כמו שצריך״
״אתה ראית איך הייתי,למה שאענה לך בכלל?״ אני שומע אותה מתקרבת לדלת
כן ראיתי אותך.
פאקינג שגעת אותי
הטרפת אותי
מחקת לי את החיים הקודמים באותו רגע שעייני נחו עלייך באותו השנייה בשיעור פיזיקה הראשון שהיה לנו ביחד.
אבל הרסת והחרבת את עולמי באותו הרגע ששפתי נגעו בשלך,אז הבנתי שאין דרך חזרה.
את נועדת לי
אני שותק המון זמן ולבסוף עונה,כי אין לי שום דבר טוב להגיד ״את מוגנת כל עוד אני פה,תמיד תזכרי את זה״
אני עוצם את עיניי ומנסה להבין מה היא עושה שם מבעד לדלת,חבל שאין לי דרך לראות את המצלמות אבטחה דרך הטלפון אלא רק דרך המחשב במשרד,אני אנסה להוריד אותם לתוך הטלפון,עד עכשיו לא רציתי שהחיים האישיים שלי לא יתערבבו עם העבודה,אבל ממזמן אין לי באמת חיים אישיים,לא מאז שהיא נכנסה לפה,לתוך אזור הסכנה.
אני מצליח רק לשמוע קול אנחה גדולה ובכי חלוש
כוסעמק,מה לא הייתי עושה בשביל למחוק כל כאב וצער מחייה.
היא נשארת בדממה ומתייפחת בלחש.
אני נכנס למשרד ומחליט לא להעיר את טל,לא חסר לי עוד שגעונות ובלבולי מוח,אני לוקח ניירת שעמדה על שולחן המשרד ועולה לעבוד למעלה על הבר,מכין לי אספרסו ומיד מעשן,בודק את הנייר ובוחר איזה אוליגרך הכי מתאים לאנאל,כמובן כסף זה עניין הכי חשוב פה,אבל אני רוצה שהן יקבלו חיים טובים אחרי הכל,ואני מנסה לבחור את הגבר שהכי קרוב לגיל שלה ולא ראש ארגון טרור אלא מאפייה פשוטה,
'סרוואציני סנגרי' ראש ארגון מאפיית סחר קוקאין...מאפייה פשוטה הוא לא,אבל הוא היחידי שנראה נורמאלי בין כל המועמדים,גבר בן 42 גרוש בלי ילדים,היה כתוב שהוא רוצה רעייה בשביל להביא כמה שיותר ילדים שיוכלו לירוש ולנהל את המאפייה שלו,אבל שתהיה אשת משק,שתהיה בבית וטטפל בילדים בזמן שהוא מתעסק בכל השחורות.
אני יוצר קשר עם האיש שלו,קובע פגישה לראשון בבוקר כדי להעביר את אנאל כמה שיותר מהר,עוד כמעט שבועיים מגיע הראשון לדצמבר ואני חייב לעלות קצב עם ההחלפות של הבנות.
כן העסק הזה מגעיל,אנחנו מחליפים אותן כל כמה חודשים כאילו זה פאקינג חיות לטבח,אף פעם לא עצרתי לרגע לחשוב על כמה זה אבסורדי ודוחה,עד עכשיו,עד שרוזי נמצאת אצלי באחד החדרים ובקרוב תועבר לאיזה אוליגרך עשיר שחושב שיש לו מספיק כסף וכוח להשליט טרור על הבחורה הזאת,בחורה שהיא שלי ללא ספק,לא אתן אותה לאף אחד גם לא לבוס הגדול.
היום יום שישי עמוס,טל ואני החלטנו אתמול בערב שנפתח עוד הופעה היום כי פחדנו שרוזי לא תהיה מספיק טובה,אבל היא היתה מדהימה,ואני צריך להבריח אלי כסף בשביל התוכנית שלי,אם זה יצליח אני צריך לפחות כמה מליונים חדשים.
בזמן שטיפלתי בניירת טל החליט שיטפל בבנות ויצא לקנות להם אוכל לכל הסופש.
כשסיימתי לטפל גם בעניינים האחרונים בקשר עם האוליגרך של קריסטינה ששוב פעם הייתי צריך להתווכח עם איש הקשר שלו בקשר לכך שקריסטינה היא בתולה תמימה וקדושה,שלא נתתי לשום גבר לגעת בה ושאין לה שום מחלות מין כי הוא דורש לדעת משום שאדונו בחור מאוד מסודר ומאורגן,חולה שליטה בתחת שלי,בסופו של דבר כל האנשים האלה מתים מנקמות מחוברנות בגלל האויבים שלהם,תמיד יש בין משפחות מאפיות משחקי שליטה ואחר כך משאירים לבד את האישה עם ילדים מבועתים שכל מה שהם למדו זה איך להיות גיבור ולנסות להציל את העסק המחורבן שאבא שלהם הוריש להם.
פאק אבא מה עשית לבן שלך?לאשתך?
למה נתת להם לקחת את אמא שלי
למה גרמת לי לבחור חיים שאני לא רוצה בהם
אני חייב להפסיק עם הבולשיט הזה,אני יוצא לעשן ירוק למשך עשרים דק וחוזר עם טל לבפנים כשסיים לקנות להן מספיק אוכל לכל הסופש.
שנינו יורדים אל הבנות במחתרת,בנתיים כל אחת נעולה בחדר שלה.
הוא מחלק לכל אחת את האוכל שלה,כשאני במשרד וצופה במצלמות אבטחה,אני רואה איך הוא מביא לרוזי צלחת עם סלט ובורקסים
היא לוקחת את הצלחת מידו קמה מהמיטה ומעיפה את הצלחת על הפרצוף הדביל של טל,אני צופה בה בתדהמה ופולט צחוק ציני.
זאת הילדה שלי
הפרצוף שלו הופך לאדום ואדום בכל שניה שעוברת ,שערו מכוסה בעגבניות והוא יוצא מהחדר בתבוסה,אין סיכוי שהוא יגרום לה לחמוק מעונש,ומזה בדיוק אני מפחד,מה אם יחזור לה התקף אסטמה בגלל כל הטריגרים מאבא שלה?
אני לא מבין למה היא מתעקשת איתו,מתנגדת לו מאז ומתמיד.
הרי איתי היא לא תעז להתנהג ככה,
ועד שחשבתי שאני בטוח שהיא מתנהגת ככה בגלל החוצפה הגדולה שלה
היא מוכיחה לי שאני טעיתי,היא לא בוטחת בטל כמו שהיא בוטחת בי היא בוטחת בי כי היא מצליחה לראות מעבר למה שאני מציג,היא רואה את הכנות שבי,את האמיתות שלי וטל כל כך תקיף איתה,שהיא לא מוכנה לשתף איתו פעולה אפילו אם זה יפגע בה,אפילו אם היא תשבר עוד ועוד
אני פאקינג מעריץ אותה.
בחיים לא חשבתי שאראה אישה כזאת חזקה,כל יום שעובר היא מזכירה לי יותר את אמא שלי,ההרגשה הזאת בחיים לא תעזוב אותי.
אני רואה שטל יושב לאכול עם מיה ואנאל בחדר נוחות שלהם,בקרוב מאוד הוא יצטרך להתגבר עליהם,בחיים הוא לא היה ככה קרוב עם הבנות שהיו במועדון,15 שנה שהיה לו קשר מאוד יסודי עם הבנות,מה אני מפספס?
אני נכנס למטבחון ומכין לרוזי צלחת חדשה ומשאיר אותה על הדלפק
כותב לטל הודעה
״הכנתי לה צלחת חדשה, פשוט תניח אותה ליד המיטה שלה והרעב כבר יכריע אותה.אני יוצא לסידורים״
כשאני כבר בנסיעה אני מקבל הודעה נכנסת מטל ״תדאג להגיע לפני 12,הן צריכות להתארגן להופעה״
תוך שעתיים אני חוזר למועדון עם מפתח לחדר של רוזי,ועם מצלמות אבטחה שמותקנות לטלפון שלי.
אני נכנס ורואה שהבנות כבר מתחילות להתאמן ולעבוד על כל מיני תרגילים חדשים
רוזי נראת חולה מאוד,עיגולים שחורים מרצדים על עיניה הקטנות,פתאום הגוון הירוק של עיניה נראה מאוד חלש,אולי בגלל החומר הרדמה ובמקום למלא את הראש שלי בדאגות לגביה אני ממשיך לעשות את הסידורים שלי.
אחרי שעה של אימונים היא מתעלפת,מול העיניים שלי ואני מאבד את זה,צועק כמו משוגע על טל שהוא לא דואג לה והיא בקושי אוכלת,כמעט כל התוכנית שלי הולכת לפח עד שטל מתחיל לדבר איתי פעם ראשונה בחודש הזה בגובה העיניים , רוזי נחה לידי ושותה מים קרים על אחת הספות שקרובות מול הבמה ,מקשיבה לכל השיחה שלנו
״אם לא היית תקוע בתחת שלך ועוזר לי אולי כל זה לא היה קורה״ הוא צועק עליי ואני מחליט לקום,אין סיכוי שהיא מקשיבה לכל הבולשיט שלו , את המריבות שלי היא לא צריכה לשמוע.
״על מה אתה מדבר מותר לי לחיות את החיים שלי!״ אני עונה לו
״כן וזה כולל לדפוק את האקסית שלי בזמן שיש פאקינג הופעה חיה?״ הוא צורח כמו בהמה,וזה בדיוק הסיבה שלא רציתי שרוזי תהיה שם ותשמע את זה
הורידים שלי מותחים על העור חזק ואני מרגיש שעוד שנייה הם מתפוצצים מהגוף
אני מתקרב אליו,אוחז את צווארון החולצה שלו ומקפל אותה בידי ״יבן זונה,שלא תתחיל לדבר עליה״ אני מנסה להשמע החבר הקנאי והרכושני ״אם אתה צריך עזרה אתה יכולת לבקש״
אני מרפה מהאחיזה שלי ודוחף אותו לאחור בזמן שאני יוצא לעשן בחוץ ״בוא נדבר בצד,הן לא צריכות לשמוע אותנו״
טל הולך אחריי כמו זנב.
אנחנו מדברים בפינה של המועדון,מחוץ לטווח השמיעה שלהם אבל שעדיין נוכל להשגיח עליהן.
כל הבנות יושבות סביב רוזי ומלטפות את הגב שלה,אני שמח שלפחות היא לא לבד.
אני מוציא חפיסת סיגריות מהכיס האחורי ומציע לי אחת,הוא לוקח ומחכה שאני אביא לו מצית , הוא מעשן לאט כדי להרגע אני הפוך ממנו,זה ממש לא מרגיע אותי,אבל העשן המגעיל של הסיגריות ממלא את הגוף שלי בניקוטין וזה עדיף על החלל הריק שנפער בתוכי.
אני מדליק גם ושואב לתוכי את החומר הדוחה שאני מסרב להפטר ממנו וכשאני משחרר נשימה וכל העשן מתעגל סביבי אני מוכן לחזור לשיחה שלי ושל טל ״אף אחת מהבנות שלי לא צריכה להגיע למצב שהיא מרעיבה את עצמה כי היא מפחדת״ אני אומר לו ובוהה בסיגריה,איך שהאש לאט לאט גומרת לי את הקצה,כל הטבק מתפורר לעפר
״הנחשה הזאת לא מפחדת,היא עושה שביתת רעב בכוונה כדי לשגע ולחרפן אותי״ הוא עונה בתסכול ומוציא עפר במעפרה הקרובה על השולחן הקרוב לידינו
״שביתת רעב?״ אני לא יכול להסתיר את ההפתעה בקולי
הוא מהרהר יותר מדי בהבעות פניו ואז פותח את פיו ״אנאל אתמול בלילה סיפרה לי שהיא ניסתה לשכנע את כולם לעשות שביתת רעב ולמרוד נגדנו,היא כל כך בעייתית זה משגע אותי״
אני רוצה לחייך מולו,להגיד לו שהילדה הזאת תעשה לו עוד המון צרות,אבל אני חייב להישאר אדיש.אז אני מהנהן וחושב מה חכם להגיד ומה לא
״תנסה שיטה אחרת במקום לתת לה מכות עם חגורה ולדבר אליה מסריח״
״אתה יודע יפה מאוד שהעונש שנתתי לה היה עדין,כל עוד לא יורד להן דם או שהן צועקות עד שהגרון שלהם מתייבש נחשב לשטויות״
הוא לוקח שאיפה אחרונה וזורק את הסיגריה לתוך המעפרה
העונש אומנם לא היה כזה קשה,אבל הנפש שלה מתה מבפנים,ראיתי את זה בעיניים שלה
״יש לה חוזק נפשי״ אני אומר באדישות וזורק את הסיגריה שבקושי עשנתי לתוך המאפרה
טל הסתכל עליי ואז עלייה ונאנח קלות
״היא מקרה לא פשוט ״ הוא אמר לי ״אני צריך את העזרה שלך איתה״ הוא הסתכל עליי והזדקף בעמידה ״איכשהו לך היא מקשיבה״
אני לא יכול להסתיר את הגיחוך בקולי ״חשבתי שאתם לא רוצים אותי קרוב לידה״ בלעתי רוק והזדקפתי גם ״היא מקשיבה לי אולי בגלל שאני לא הגורם לאיום פה והיא יודעת את זה״
הוא הנהנן ״שנינו הם האויב מבחינתה,לא?״
״זה לגמרי תלוי בהתנהגות שלנו״ עניתי לו ״למה הם רוצים אותה?״ הוא יודע למי התכוונתי , ראיתי לו על הפנים שההבנה נפלה על פניו
״תאמין לי שאני לא יודע וגם לא אכפת לי כל עוד אני מקבל את המשכורת שלי״
אני שם זין על מה שאמר לי,אני בטוח שאם זה היה קורה למיה הוא היה מתחרפן כמוני,הנבטי דאגה שהוא שולח לה כל הזמן,איך שהוא סוגר את הלסת שלו חזק כל פעם שהוא מסתכל על המצלמות אבטחה כשהיא רוקדת וכשהיא בחדרי הסקס שהאגרופים שלו חזק בצדי גופו,הוא חושב שהוא יכול להסתיר את כל הדאגה שלו כלפיה?
אני והוא כנראה בדיוק באותו מצב דפוק
אני מוריד את המגננות שלי ״בוא נחליט על הפסקת אש,אני אעזור לך במה שתצטרך אבל אנחנו ננסה את השיטה שלי בשביל שהיא תכנע כמה שיותר מהר״ כן אני מעדיף את המילה תכנע,המילה מראה את הזלזול של כלפיה וככה בדיוק אני צריך להתנהג כלפיה מול טל והשפוטים של הבוס הגדול ״היא לא הולכת להופיע מחר וזה לא מעניין אותי כמה טובה היא רקדה וכמה ביקוש יש בשבילה. עד שהיא תבריא היא נשארת למטה.לא יהיה פה יותר שביתת רעב מזויינת״

צלקות על הגוף Where stories live. Discover now