צלקות על הגוף

״אל תדאגי״ הוא אמר לי

היא מסתובבת אלי ואני רואה את פניה בבירור,היא נראת יותר טוב,פחות מזיעה.
היא מסתכלת עלי בעירנות ואני שם לה יד על המצח,היא עוצמת את עיניה כאילו מתמסרת אלי.אני רוצה להגיד לה שאני אוהב אותה,שאני כל כך שמח שהיא מרגישה יותר טוב.
״מה הוא עשה לך רוזי?״
היא מסתובבת לצדדים ומרגישה לא בטוחה לדבר ״הוא רצה שאני ארד לו..״היא אומרת וקולה נשבר מלחץ,מעצבות.
אני קם,כדי להרביץ לו
אבל היא עוצרת אותי ״רועי,מה קרה לילד שהכרתי בבית ספר?״
אני שותק,היא השאירה אותי ללא מילים
״למה חטפת אותי?״
שוב
שתיקה
היא קמה ״אני רצינית!אתה מתכוון לענות לי על השאלות שלי?אני לא מסוגלת להיות פה!אני צריכה לחזור לחיים שלי״
״אני יודע״ זה מה שאני מסוגל להגיד ואז אני רואה את טל יוצא מהחדר
פאק
איזה חרבון
אני יודע שהוא שמע את השיחה שלנו,עכשיו הוא יודע שרוזי מכירה אותי וזה ממש לא יהיה טוב
אני בפאניקה ומנסה לחשוב מה אפשר לעשות
מעכשיו אני חייב להוכיח להם שאין שום דבר ביני לבין רוזי,הקשר בינינו לא יכול להרוס את העסק שלי,אבא שלי היה רוצה שאני אחשוב בעדיפות ראשונה על העסק ולא על אהבה.
אני לוקח אותה חזק ביד וגורר אותה לתוך החדר,היא נאבקת וצורחת,בחיים לא שמעתי כאלה צרחות אני תופס אותה בשתי הידים שלי ולא מרפה ממנה אפילו לרגע ״תפסיקי להיות ילדה רעה״
״זה לא אתה!״ היא צועקת ונאבקת ״זה לא אתה!!!״ אני מעיף אותה לתוך החדר מפיל אותה בחוזקה על הרצפה,היא נאנקת באנחת כאב ואני סוגר ישר את הדלת.
אני עוצם את עיני וסוף סוף משחרר נשימות ארוכות של ייאוש.
אין מה לעשות רועי
אסור להסתכן בשביל אהבה
אבא היה רוצה שהעסק תמיד תהיה בעדיפות ראשונה.

***************************
אני יושבת בחדר מסכן,יש מנורה קטנה על הרצפה שנותנת לי הרגשה קצת טובה,כי הכל פה כל כך חשוך וקודר,קר לי ואני מתכסה בשמיכה שרועי הביא לי אתמול,בזכותו אני מרגישה יותר טוב.
אבל אני לא מבינה איך הוא היה יכול להתנהג אלי בכזאת דו פרצופיות?
יום אחד הוא חם אלי ודואג לי יום למחרת הוא מרביץ לי ומאיים עליי.אני הכרתי אותו מהבית ספר,הוא היה נראה לי ילד טוב.
אולי מאיימים עליו?
אני מחבקת את הרגליים שלי ויושבת בפינה על המזרון ליד המנורה אני עוצמת את עיניי ונותנת לדמעות לזלוג.
איך יכולתי להיות כזאת תמימה ונאיבית?
איך לא שמתי לב שעוקבים אחרי?
למה זה קורה לי?דווקא לי?
למה בחרו לחטוף אותי?
מה המטרה שלי פה בעצם?
להיות זונה?
כאילו שזה לא הספיק לי שבמשך כל כל הרבה שנים אבא שלי היה מתעלל בי שוב ושוב,גורם לי לאבד את בתולין אליו.
כשאני נזכרת בזה עולה לי קיא,אני שוב מרגישה לא טוב.
אני מקיאה על הרצפה,למה זה קורה דווקא לי?
אני חוזרת לשבת בפינה,הפה שלי מסריח מקיא,אני רוצה לשתות מים,לצחצח שיניים,להתקלח,לישון במיטה שלי,להרגיש כמו בן אדם.
אני רוצה לחזור לחיים הנורמאליים שלי,לחיים שלי.
אבל אני יודעת שמפה אין דרך חזרה
ואני בן אדם חזק.
אני אשרוד את זה.
אני שומעת קול של רשרוש מפתחות,ואז בן אדם עם קפוצון נכנס
זה היה רועי,ישר זיהיתי אותו,הוא משתתק ונכנס לחדר בשקט אני בוחנת את הפנים שלו,הן עייפות,חסרות כוח,הוא נראה חולה כמוני.
הוא משתעל ומסתכל עליי ״הקאת?״ הוא שואל
הקול שלו מאוד צרוד כאילו רק הרגע קם משינה ״הקאתי כן״ אני עונה במלוא הביטחון ומסרבת להיישר איתו מבט,אז אני מסתכלת על המנורה שמפיצה אור צהוב.
״את לא יכולה לישון ככה״ הוא אומר
אוחחח כאילו אכפת לו ממני.
״קומי״ הוא מצווה אלי ומרים את קולו כשהוא שם לב שאני לא מתייחסת אליו,אני נשארת בדום כמו שהייתי ואני שמה לב שהוא חוטף עליי עצבים.
הוא מתקרב אלי ואני מנסה להרביץ לו,אבל הוא ישר חוסם אותי ,הוא לוקח לי את הזרוע עם היד שלו בחוזקה ומחייב אותי לקום מהרצפה על הרגליים,הוא לוקח אותי לבחוץ ואני שוב בוחנת את המרתף המוזר הזה,יש פה 4 חדרים ולכל חדר כתוב את המספר שלה,אני נמצאת בחדר מס 3,מעניין אם בחדרים האחרים נמצאות עוד בנות אז אני צועקת ״יש פה מישהי???״ ואני מקווה שיענו לי אבל כולן בשקט,רועי מתעצבן עלי עוד יותר ומעיף אותי לחדר מסוים,ונועל אחריו.אני מוצאת את עצמי בחדר עם ספות ומרווחות,מיני מקרר,טלוויזיה שמחוברת אליה פלייסטיישן ולרגע אני צוחקת עם עצמי ״אתה חוטף אותי ואז מנסה לפנק אותי?״ אני מסתכלת עליו אבל אני רואה בן אדם שנראה כמו זומבי,אין לו שום הבעה על פניו.
״תתפשטי״ הוא אומר לי
אני ממצמת את עיני ״סליחה?״
״תעשי מה שאני אומר עכשיו!״הוא פוקד עלי
אני מורידה עלי את הסוודר ששמתי מאתמול כשיצאתי מהבית הוא מסתכל עליי ארוכות,אין לו הבעה על פניו.
אני מורידה את הג'ינס שלי ונשארת רק עם גוזיה דקה ותחתונים,אני מתביישת שהבחירה שלי של הלבשה תחתונה לא היתה הכי מפוארת שיש,תחתונים של מיקי מאוס ואיזה גוזית תחרה פשוטה.
אבל כשעמדתי מולו ככה אני יכולה להשבע שפתאום עיניו נצצו,הוא כחכח בגרונו בלע רוק וניסה להסתכל על משהו אחר שיסיח את דעתו.
הוא הרים את הבגדים מהרצפה ״יש פה את כל מה שאת צריכה בשביל לישון,לילה טוב רוזי״ הוא בא לצאת מהחדר אבל תפסתי את ידו ״רועי...״ אני אומרת וקולי חלש ורועד
אני מצטערת ישר אחרי זה שהקול שלי ככה,כי אולי הוא יבין שאני מפחדת ותלויה בו אבל ישר אחר כל אני מבינה שהבעת פניו התרכחה,אולי כדאי לי להיות הבחורה הפגועה לידו?אולי הוא ישמור עליי אם אני אמשיך להתחנן אליו?
אני צריכה אותו בשביל שישמור עליי מפני הבחורים האחרים שיש פה,הבחור הזה שהיה פה אתמול שדחף לי זין בכוח לפה...
הוא ישר בא והרביץ לו.
הוא רואה שאני חושבת ארוכות,אני מסתכלת עליו ועינינו נפגשים הוא נראה פגוע,חסר אונים.
הוא מתקרב אלי ואני מתרחקת מלחץ ,אז הוא מקרב אותי בכוח אליו ומצמיד את שפתיו אל האוזן שלי ״אל תדאגי״ הוא אומר לי ואני מרגישה את נשימותיו המהירות על האוזן שלי,הרגשה נעימה ומדגדגת אבל בו בזמן עוקצנית,זה נותן לי רעד בגוף אני עוצמת את עיני והוא יוצא במהירות מהחדר.
אני נשארת חסרת מילים וקפואה במקומי.
״אל תדאגי״ הוא אמר לי.
אני רוצה להאמין בזה.