צלקות על הגוף

חיים שונים

הגעתי למושב צוריאל שהיה הבית שלי עד לגיל 12,נסיעה של שעה ארבעים דק.
לא התקשרתי לקובי כי ידעתי שלא ירצה שום קשר אלי,בגלל זה החלטתי להגיע לבית שלו ולקוות שיהיה שם.
צלצלתי
אחרי 5 שניות של המון רעש עם ידית הדלת הופיעה מולי דמות קטנה של ילד בסביבות גיל 4-6.
״שלום חמוד,אבא בבית?״
צל גדול הופיע מאחורי הילד,לא ראיתי את קובי מאז עשור אבל הבן אדם לא השתנה,גופו גדול וחסון והוא גידל זקן שהגיע עד לחולצה שלו.
״עוף מפה״ הוא אמר לי בתוקפנות וסגר עליי את הדלת,עצרתי עם היד שלי ״לא תגיד לי שלום?תציע לי קפה?״ אמרתי
״הגעתי מתל אביב״
״תגיע גם מירושלים זה מעניין לי את הביצה״ ענה בתוקפנות
הילד בשלב הזה פתח את הפה לשוק טוטאלי
״יאללה קובי מספיק עם הדרמה,איך אורלי?״ אשתו
״אתה לא יודע כלום על אורלי״ הוא דחף את הדלת עוד יותר אבל החוזק שלו בכלל לא שווה לשלי.
״בזכותי אתם ביחד...ואם זכור לי אתה חייב לי טובה״
קובי הרפה את האחיזה בדלת ואפשרה לי להכנס לבית בלי מאמץ.
״לך לשחק עם אחותך ״ הוא אמר לילד הקטן שרץ במהירות לקצה השני של הבית.
לחצתי לו את היד וקובי משך אותה לחיבוק,האמת שהייתי זקוק לחיבוק הזה אחרי ששנים לא היינו בקשר.
אשתו אורלי ברכה אותי לשלום,היא לא מכירה אותי וטוב שכך.
ישבנו שנינו בחצר שלו ושתינו אספרסו.
הסיפור שלי ושל קובי התחיל בבית ספר,היינו חברים טובים ולא עזבנו אחד את השני,גם כשהייתי צריך לעזוב למרכז תמיד מצאנו זמן להפגש.
כשאמא שלי מתה ונכנסתי לדיכאון,ניתקנו קשר.
אחרי 3 שנים אבא של קובי התקשר לאבא שלי וביקש טובה,להוציא את הבן שלו מהכלא שנכנס בגין מכירת סמים קשים.
לאבא שלי לא היה זמן לתת שום טובה לאף אחד וזה לא עניין אותו,אבל לא יכולתי ככה לתת לחבר הכי טוב שלי להרקב.
הייתי בן 19,מספיק בוגר כדי להגיע בעצמי לבית כלא ולדבר עם מפקד הכלא.
כן...בתור ילד בן 19 היה לי המון אומץ,מעניין למה,כשאבא שלך מנהל בית זנות הכל הופך לשטויות,אפילו שיחה עם מפקד בית כלא.
הצעתי לו דבר פשוט-
אתה מוציא אותו מהכלא בתמורה שקובי יהפוך להיות מסתנן של המשטרה וילשין על כל מי שמכיר בעולם הסמים.
קובי יהיה חייב להסכים לזה,אני יודע שהוא מכר סמים מתמימות,בשביל להרוויח כסף כדי לממן טיפולי כימותרפיה לסבתא שלו.
בזכותי,קובי חתם איתם על הסכם.
בזכותי,קובי קיבל אפילו משרה במשטרה וקודם עם הזמן להיות סוכן סמוי.
בזכותי קובי הצליח להקים בית ומשפחה.
בזכותי.
והוא יודע את זה
והוא חייב לי.

החלטתי להיפגש איתו מ2 סיבות-
הוא יוכל לעזור לי ולתת לי קצה חוט בעניין רוזי
הדבר השני הוא שבאמת הייתי זקוק לחברי הטוב.

״אתה נראה לא טוב״ קובי הוציא אותי מערעורי
״אני בקושי ישן בשבוע האחרון״
״לא חדש אצלך״
פלטתי צחוק ציני
״אז מה מביא אותך לפה״
״כבר חשבתי שלעולם לא תשאל״
שנינו לגמנו ביחד מהקפה,הבית שלו היה יפיפה,הוא אף פעם לא היה מוכן לעזוב את המושב.
אם היה לי חיים של בן אדם נורמאלי,הייתי רוצה גם להקים פה משפחה.
סיפרתי לו הכל מאז מות אבי,סיפרתי לו על רוזי,על הבוס הגדול.
הוא היה בהלם מטורף כאילו דברים כאלו לא קורים אצלו בעבודה בתור סוכן חשאי ״איך לא יכולת לספר לי על אבא שלך?״
הסתכלתי עליו בפרצוף רציני ״קובי החיים שלי ושלך מאוד שונים״
לקחתי לגימה ארוכה וסיימתי את האספרסו
״אתה חייב להכניס אותה להריון״
המשפט הזה תפס אותי לא נכון,האספרסו נכנס לקנה הנשימה שלי ונחנקתי
השתעלתי כמו משוגע ״מה??״
״אני רציני,רק ככה תוכלו לברוח״
הגרון שלי נהיה יבש ובלעתי את רוקי בכוח.
״אני לא מוכן להכניס אותה להריון!חוץ מזה איך לעזאזל זה יקרה ?״
״אני לא יודע,תתגנב לחדר שלה תזיין אותה וכמה חודשים הם יגלו שהיא בהריון ויעיפו אותה,תנצל את זה ותברחו ביחד״
הרעיון שלו לא היה הגיוני בעליל.
אבל כשנתתי לעצמי רגע לחשוב על זה,יכולתי להבין למה הוא הגיע לרעיון הזה.
אם רוזי תהיה בהריון,היא לא תהיה מועילה לבוס הגדול.
״מה הכוונות שלך אליה בכלל?״
״אני לא הולך לדבר איתך על הכוונות שלי כלפיה״
צרחה חזקה שהגיעה מהבית הפתיעה אותי,2 הילדים רבו מכות ואורלי אשתו של קובי הפרידה בינהם.
אבל קובי המשיך ולא נתן לריב של ילדיו להפריע לו בניהול השיחה ההזויה הזאת.
״אתה אוהב אותה,אחרת לא היית מגיע לפה ומבקש עזרה בנושא״
וואו
איזה חד הבחנה
״אהבה זאת מילה יותר מדי גדולה בשביל לתאר את מה שאני מרגיש כלפיה״ וואו,מתי הפכתי להיות כזה רכרוכי.
קובי גלגל עיניים וצחק,שכחתי כמה כיף לדבר איתו וכמה אנחנו תמיד משוחררים ביחד,מדברים תמיד בחופשיות,כאילו החיים שאנחנו חיים לא ההפך אחד מהשני ,הוא נשוי ל2 ילדים עם עבודה מסודרת ואני רווק שמנהל עסק לא חוקי,אבל למרות שלכל אחד יש את החיים שלו,עדיין אנחנו תמיד נשאר החברים הכי טובים.
נשארתי אצל קובי עד 5 בערב,אחרי שהגעתי בעשר בבוקר.
המשכנו לדבר על המשך התוכנית שלי בעסק,קובי הבטיח לי שיעזור לי עם היחידה שלו במשטרה כדי לתפוס את הבוס הגדול.
אבל עדיין לא הייתי מוכן לזה.
קודם אני צריך לטפל בעניין רוזי
אחר כך אטפל בבוס הגדול.
כל דבר בעיתו.