אהבה בלי תנאים

להיות שלו

ירין.

הגעתי לבית שלו יותר מוקדם ממה שהוא תיכנן, דיברנו בכניסה ואז הוא ביקש שאשב על הספה בשביל שהוא יגיד את מה שיש לו לומר. קצת חששתי אני מודה, ככל שהוא התקרב תפסתי מרחק ממנו, לא יודעת למה. באמת שלא.

לבסוף ישבתי על הספה, "אני לא אשב לידך, אני אעמוד כמה שצריך" הוא הבטיח אבל אחרי כמה דק' שדיברנו הוא התיישב לידי וקפאתי, לא יכלתי לזוז ואני אפילו לא מבינה למה.

איך יצאת? שאלתי

"סתם... ברחתי.."

אבל למה? שאלתי שוב, אני באמת סקרנית בקשר לזה

"רציתי לדבר איתך, רק אני ואת. לבד. אפילו לא יצרתי קשר עם ליאן, רק בשבילך ברחתי". הוא ענה והרגשתי שאני מאמינה לכל מילה שלו אבל עדיין לא הייתי בטוחה 

ברחת בשבילי? למה? שאלתי בתמימות. הוא התקרב אליי והתרחקתי ממנו

"ככה רציתי. רציתי לברוח בשביל להתנצל". דניאל ענה ישירות, הוא המשיך להתקרב אבל התרחקתי שוב.

"ירין אני לא מבין. את רוצה שאני אקום? את רוצה ללכת?" הוא התחיל להתעצבן בגללי

ל...לא לא, אני לא רוצה ללכת. עניתי בחשש, מפחדת מהתגובות שלו ועדיין קפואה מידי בשביל לקום

"סעמק ירין תראי איך את עונה. את מפחדת ממני". הוא אמר בעצבים

אני לא מפחדת. שיקרתי

"אני מצטער ירין. אין בי כוונה לפגוע בך. נשבע." הוא לא היה צריך להגיד את זה, ידעתי שזה נכון.

הייתה שתיקה נורא ארוכה בנינו, אף אחד לא דיבר. 

"ירין..." הוא קרא לי ואני לא התייחסתי רק דמעתי. אני בטוחה במאה אחוז שאין לו כוונה לפגוע בי אבל משום מה אני עדיין לא מוצאת מקום לבטוח בו.

"למה את מפחדת ממני?" הוא שאל בטון רגוע יחסית לשאר השיחה שלנו אבל התעלמתי.

"ירין." הוא שוב קרא לי והרים את ראשי ביד אחת וניגב לי את הדמעות עם היד השניה. ופעם ראשונה מאז שהגעתי שהוא מסתכל לי בעיניים, אבל לא הרגשתי בטוחה מספיק וזזתי ממנו בפעם המי יודע כמה

היה שקט. הוא הפסיק לשאול שאלות והפסיק לנסות להתקרב, כנראה חיכה שארגע ובאמת ככה היה, ניסיתי להירגע אבל לא הצלחתי ואז הוא עשה את זה שוב. הוא עוד פעם הרים לי את הראש וניגב לי את הדמעות, הפעם נתתי לו להתקרב אליי הבנתי שהוא באמת לא יפגע בי.

דניאל התקרב אליי עם הגוף שלו בשביל לשבת קרוב יותר וקיוותי שיעשה את מה שחשבתי. הוא הפסיק לנגב לי את הדמעות אבל השאיר את היד השניה שלו תחת הסנטר שלי, הוא התקרב אליי עם הראש שלו לאט לאט. נותן לי להרגיש בטוחה בכל צעד שהוא עושה, המרחק בנינו המשיך להתקטן עד למצב שגפרור לא ניתן להעביר בנינו. הרגשתי את הנשימות הכבדות שלו ואז זה קרה סופסוף. דניאל נישק אותי, כמו שרק חלמתי.

התנשקנו לאט ואז הוא תפס פיקוד והעביר לשון חלקה על שפתיי, הנשיקה החלומית הזאת בדיוק כמו שרציתי.

לא הפסקנו אפילו לא לשניה ומרוב שהרגשתי בטוחה רציתי שנעבור שלב הרגשתי שאני רוצה להיות שלו, הבנתי מה זה באמת בלי משחקים ולא רציתי שהרגע ייגמר לעולם. והחלום המתוק באמת לא נגמר, המשכנו להתנשק וכבר עברנו למצב שכיבה שהוא מעליי השפתיים שלו ירדו לכיוון הצוואר שלי והרגשתי איך הוא מוצא בדיוק את הנקודות הרגישות שלי ושוב עלה לעבר השפתיים שלי אבל לא לפני שהוא מוריד חולצה ולראשונה אני רואה את הגוף שלו לנגד עיניי והאמת? אהבתי את מה שראיתי. הוא נישק אותי ולא פספס אף נקודה התחלתי להרגיש איך נוצרת לו בליטה במכנסיים אבל אז...

אז.. סופסוף הנשיקה קרתה אה? מקווה שלא הייתם במתח יותר מידי..

בכל מקרה תודה רבה על הקריאות, מעריכה מאוד. אשמח אם תוסיפו גם תגובות