אהבה בלי תנאים

"אמא" חורגת

נק' מבט ירין:
היו דפיקות בדלת ולא הבנתי מיזה היה, ביקשתי משי שיעלה להוציא את המשחק ושעוד חמש דק' אני באה. שפתחתי לא כ"כ הופתעתי לגלות את ירון עם מישהי, בטח עוד אחת מהסטוצים שלו🙄 חשבתי לעצמי ושסיימתי לחשוב שמתי לב ששי לידי, כנראה הוא הבין שחמש דק' לא יהיו פה.. אחרי שתיקה ארוכה ירון אמר
-ירין, שי תכירו. זו האמא החדשה שלכם, סופיה ביטון וכדאי מאוד שתשתמשו במילה "אמא" שאתם קוראים לה!
הסתכלתי על שי מופתעת ולא עברו עשר שניות היא התפרצה ואמרה
+היי חמודים, אבא שלכם כבר הציג אותי ואני פשוט אוסיף שאתם יכולים לקרוא לי סופי ביטון..
איך היא יכולה לקרוא לו אבא שלנו ואיך אנחנו נקרא לה אמא? מה זה הטימטום הזה. חשבתי לעצמי שוב ואז שמעתי את ירון..
-שום חמודים ושום סופי. סופיה באה להגיד עוד משהו אבל ירון התפרץ
-הם יקראו לך אמא וזהו.
+נו, ירון תן להם.. בנוסף אליהם אם שכחת יש לי בן. ואני לא ארגיש בנוח אם הם יקראו לי אמא למרות שאני לא.
-לא יקרה, את בחרת להיות איתי כי בעלך לא איתך וכאן אני קובע. יאללה עולים לקומה העליונה, אני מראה לך ת'חדרים.
שמעו שאני מרחמת עליה אי-אפשר לחיות עם איש כזה ועלאק מראה לה את החדרים, הוא מת להשכיב אותה. חשבתי לעצמי בזילזול. ואז פניתי לשי שהיה עדיין בהלם מכל העניין, לחשתי לו שיהיה בסדר והצעתי לו שנלך לפארק(שאבא שלי מגיע עם נשים אני מעדיפה שהוא לא יהיה בסביבה). הוא לא רצה ללכת לפארק והתעקש ללכת לחבר שלו אז הסכמתי, שמתי אותו אצל אביב והתקדמתי לכיוון הפארק עם אוזניות ושירים בפול ווליום שלפתע..

נק' מבט דניאל:
סופסוף נחתנו מהטיסה המשעממת טילים הזאת, לקחתי את כל הציוד, התקדמתי לעבר הדירה שלי והתמקמתי. תוך כדי שסידרתי את הדברים דיברתי עם חבר שלי שהוא בעצם הקשר שלי בישראל, שגב ביטון.
אח יקר: אה כפרע ממצב?
סבבה אח הכל טוב
אח יקר: נו.. איך היית הטיסה?
רגיל.. משעממת. איפה אתה?
אח יקר: איזה מטומטם הכל אצלך משעמם? אני במשרד מחכה לך, יש פארק גדול כזה עם מלא ילדי-נזלת(ילדים קטנים בגילי 3-4..) ומאחורה אתה בניין ענק כתוב...
אחותך מטומטמת ומה חפרת? התעצבנתי ולא נתתי לא לסיים
תגיע לעניין, שם וכתובת. הוספתי
אח יקר: בסדר בסדר מה העצבים אני כבר מגיע לזה.. קיצר אתה תראה בניין גדול כתוב על באנגלית-צרפתית קייל&ביטון.
טוב.. ואתה בטוח שזה בסדר?
אח יקר: אל תדאג בישראל יש שוטרים אהבלים לא מבינים מילה בצרפתית וגם לא באנגלית, יאללה נשמה תגיע מחכה לך.
יאללה ביי גבר
ניתקתי ת'שיחה ולקחתי אקדח, פלא', אוזניית עבודה(יש לי גם אוזניה של שירים), משקפי שמש ויצאתי לכיוון הפארק הגדול עם הילדי-חננה שלפתע..

אז.. סיימתי פרק שלישי. אני יודעת שהפרקים עד עכשיו לא מעניינים אבל מבטיחה שזו פשוט ההתחלה ויש דרך קצרה עד למתח. אני מאוד מודה לקוראים שיש לי עד עכשיו ואני גם אשמח(לא חייב כמובן אבל זה ממש יוסיף ויעזור לי) שתכתבו בתגובות איך הסיפור היה ואולי אני אוסיף אתכם בתור דמות משנה, אז תודה וניפגש בפרק הבא.