חסר רגשות [1]

פרק 19

נקודת מבט סקיילר

פניו של קאי נהפכו לאדומות והוא נשך את שפתו התחתונה בכעס, לא מוריד ממני את עיניו הרושפות אפילו לא לשנייה. הלכתי מעט לאחור, לפי הכרותי איתו הספקתי להבין שהוא מסוגל לשלוף רובה ולירות בי כאן ועכשיו.
מה אני אעשה שאני פשוט לא מסוגלת לשלוט בפה שלי? לא משנה עד כמה אני מפחדת ועד כמה אני יודעת שהמעשה שלי מטופש אני פשוט לא מצליחה לשמור בבטן דברים.

קאי התקרב אליי בצעדים איטיים שגרמו לי ללכת לאחור ולגב שלי להיתקל במראה של המעלית, עיניו הכחולות נהפכו לכהות כל כך והוא נשך את שפתו התחתונה והבשרנית, הוא נעצר כמה סנטימטרים ממני וצמרמורת חלפה במורד גבי, בפעם הראשונה מאז שאני מולו לא הרגשתי פחד אלא משהו קצת אחר.

דלת המעלית המושיעה נפתחה והסיטואציה המתוחה הזאת הסתיימה למזלי.
הפניתי את ראשי הצידה וקלטתי מולי את ג׳ונתן עם דמעות בעיניים. מה זה? מה קורה פה?
ואז קרה דבר שעוד יותר לא ציפיתי אליו, ג׳ונתן התמוטט על הרצפה ואחז ברגלו שהתחילה לדמם על כל הרצפה וגרמה לי לפעור את עיניי בבהלה.

״ג׳ונתן!״ קאי רץ אל אחיו עם מבט מודאג, ״קחו אותה לחדר שלה ותביאו לכאן עזרה! ושמישהו יסביר לי מה לכל הרוחות קורה כאן!״ הוא הורה על החיילים שלו שמיהרו לציית בזריזות לדבריו.

אחד מהם אחז בחוזקה במרפקי ומשך אותי אל המסדרון, סובבתי את ראשי והסתכלתי על קאי וג׳ונתן, קאי היה נראה על סף דמעות בעוד שג׳ונתן נראה כאילו הוא עומד להתעלף בכל רגע.
החיילים הרימו את ג׳ונתן והובילו אותו אל המעלית.

״נו, תשימי לב לאן את הולכת!״ החייל שהחזיק אותי צעק עליי ואני החזרתי את ראשי אל הדרך, ״כנסי לפה.״ הוא הצביע בנוקשות על חדר בעל דלת לבנה.

לחצתי על הידית ונכנסתי אל החדר הגדול, מתפעלת מהגודל ומהיופי שלו. המיטה הייתה זוגית ורכה בעלת מצעים בצבע כחול אחיד, טלוויזיה עמדה על שידה ארוכה ומבריקה שעליה היו כמה עציצים ותמונות נוף ובקצב החדר היה ארון גדול בצבע שחור. פתחתי את דלתות הארון והופתעתי לראות כמה בגדים שהיו במידה שלי, יכול להיות שג׳ניפר הביאה לי אותם? נחמד מצידה.

נכנסתי אל החדר השני, חדר שבו הייתה אמבטיה, שירותים וכיור שעליו היו כמה מוצרי טיפוח. ג׳ניפר פשוט מתוקה!

השעה הייתה כבר 00:00, נכנסתי אל תוך המיטה בעודי שמה תכנית בטלוויזיה. הרגשתי נינוחות ורוגע בפעם הראשונה מאז שאני כאן, התחלתי לחשוב שכל מה שקרה לא באמת כזה נורא, עד שיריות התחילו להישמע מהקומה למטה.

הרגשתי שאני מתכווצת, לא הייתה לי אפשרות לנעול את הדלת כך שהפחד שלי רק התגבר, התכסתי בשמיכה בחשש בזמן שרעש היריות לא נפסק לרגע.