חסר רגשות [1]

פרק 35

נקודת מבט סקיילר

אני וג׳ניפר חזרנו אל המרפאה.
כרגע לא היה אכפת לי מהקשר של קאי וקיארה כי כל מה שעבר לי בראש זה שהלוואי שקאי כבר יתעורר.

״הבאתי לך מאפין, זה לא טוב להיות על בטן ריקה.״ קיארה אמרה לי בנחמדות והושיטה לעברי מאפין שוקולד.

״תודה.״ אמרתי לה עם חיוך קטן ולקחתי ממנה את המאפין, לא היה לי חשק כרגע להכניס שום דבר לפה אבל ידעתי שאני חייבת לאכול בשביל לצבור קצת כוחות ולהישאר חזקה.

דלת החדר שבו מאושפז קאי נפתחה וממנה יצא רופא שחום עור עם משקפיים שעיין בטפסים שלו.
ניקולאס נעמד על רגליו במהירות, ״אז יש חדש?״ הוא שאל בתקווה, עיניו מתחננות.

הרופא הרים את עיניו מהטפסים, ״הוא איבד המון דם והדופק שלו נחלש. אנחנו עשינו כל מה שיכולנו, עכשיו זה תלוי אך ורק בקאי ומתפקידי להודיע לכם כי יש סיכוי מאוד גבוה שהוא לא- לא ישאר איתנו.״ הוא הסביר לנו בצער.

״לא!״ ג׳ניפר בכתה וטמנה את ראשה בכתפי, ״אתם שקרנים! אתם לא עשיתם הכל! לא נלחמתם עליו באמת!״ היא צרחה עליו בהיסטריה.

כולנו הרגשנו ככה, ליבי יצא מתוך חזי.
אני לא מאמינה שזה קרה, אני לא מאמינה שיכול להיות שהוא יעזוב אותנו.
הדמעות זלגו מעיניי וחיבקתי את ג׳ניפר בחוזקה.
שתינו בוכות.

״אז אדוני, אפשר להיכנס?״ ג׳ונתן אומנם ניסה להישמע רגוע ומתון, אבל היה ניתן לראות שהוא מדוכדך.

״כן, רק אחד יכול להיכנס בכל פעם.״ הרופא השיב.

כולם הביטו זה בזה, ״אני חושבת שג׳ניפר צריכה להיות ראשונה.״ קיארה מלמלה.

ג׳ניפר נעמדה על רגליה, היא לא הייתה נראית כלל כמו עצמה. שיערה הבלונדיני והמסודר היה כרגע מרושל, עיניה היו נפוחות ואדומות והיא לא הפסיקה לבכות אפילו לרגע.
ולמען האמת, זה הותיר אותי המומה לראות עד כמה שהיא דואגת לו, לראות אהבה כזו חזקה בין שני אחים.

הרופא הכניס את ג׳ניפר לתוך החדר ושוב כולנו חזרנו למצב של חוסר אונים.

עברו כמה דקות עד שהרגשתי יד מונחת על כתפי ועל הכיסא שלידי התיישב אוליבר, חיבקתי אותו בחוזקה והוא ליטף את גבי ברכות, ״הכל יהיה בסדר.״ אוליבר לחש לתוך אוזני.

הצלחתי להירגע במעט כי הבנתי שלפחות יש לי אותו, את אחי התאום. התנתקנו מהחיבוק ואוליבר הושיט לעברי שקית שבה היו כדורי שוקולד מצופים בקרמל, זה היה הדבר שהכי אהבתי בילדות.

״תודה.״ אמרתי לו עם חיוך מאולץ, לקחתי ממנו את השקית והתחלתי ללעוס, אפילו הטעם המדהים של השוקולד לא הורגש בפה שלי, כל מה שהצלחתי לטעום זה את הדמעות המלוחות שלי.