חסר רגשות [1]

פרק 25

נקודת מבט סקיילר

הגענו אל בית המלון שהיה ריק מאנשים, הנחתי שהמקום הזה שייך רק למאפיה של קאי.

ג׳ניפר ואני התקדמנו במסדרון בקומה השמינית, סיפרתי לה על כמה מה שקרה, על השיבה שלי הביתה, על החברים שלי ואפילו על קאי. ״אני חושבת שאני באמת מתחילה להרגיש אליו משהו.״ אמרתי לה בחשש, הייתי כל כך המומה שהודיתי בזה בקול רם.

ג׳ניפר העיפה לעברי מבט לא מופתע, כי היא ידעה כבר מזמן את מה שאני הכחשתי.
״אני יודעת, ידעתי את זה כבר בהתחלה, אבל תיזהרי ממנו.״ היא נעצרה במקומה ואחזה בכתפי.

עצרתי גם אני מולה, דפיקות הלב שלי הואצו, ״כן, האמת שדי הספקתי לפשל, מקודם ביקשתי ממנו להישאר איתי במטוס והוא אמר לי שיש לו דברים חשובים יותר לעשות.״ נאנחתי באכזבה.

ג׳ניפר שוב לא נראתה מופתעת, ״אני מכירה את אחי וזה עוד שום דבר ממה שבאמת עלול לקרות, הוא יכול להרוס אותך ואני לא מוכנה שהוא יעשה את זה לחברה הכי טובה-״ היא הפסיקה לדבר.

חיוך הציף את פניי, ״זה בסדר, גם אני מחשיבה אותך כחברה הכי טובה שלי.״ השבתי לה ועיניה התכולות התרחבו.

״בראבו, בראבו!״ זה היה ניקולאס, הוא צץ משום מקום כשחיוך יהיר על פניו, ״וואו, זה כל כך מרגש אותי שכבר יש לי דמעות בעיניים!״ הוא הוסיף בציניות מרירה.

״מה נהיה ממך, ניקולאס?״ ג׳ניפר שאלה בגועל.

״מה נהיה ממני?״ הוא נעץ בה מבט רציני וממושך, ״מה נהיה ממך? את מסתובבת לי כאן עם המסכנה הזאת, עם האזרחית המלשנית הזאת שכמעט הסגירה למשטרה את קאי.״ הוא ירק באיבה בעודו מעיף לעברי מבט מתנשא.

״היא לא סתם אזרחית, היא היחידה שמבינה אותי כאן! אני חיה עם ארבעה אחים מטומטמים שכל מה שמעניין אותם זה לרצוח ולנצח! לא באמת אכפת לכם מהמשפחה שלנו, לא אכפת לכם מההורים שלנו, כל מה שבא לכולכם זה רק כוח!״ היא זעמה ואני הרגשתי קצת לא בנוח שאני נמצאת איתם באמצע הריב הזה.

ניקולאס בלע רוק, ״לי לא אכפת מהמשפחה שלנו? איפה את היית כשהמטונפת הזאת כמעט הסגירה את קאי ואת כולנו? אה? מי הוציא אותנו מהחרא הזה? את?״ הוא שאל בטון מלא בארס, עיניו התכהו.

״טוב, ג׳ניפר, אני מתקדמת לחדר שלנו.״ ניסיתי להתחמק מהסיטואציה אך צעקתה הבהילה אותי.

״ניקולאס! מבחינתי היא חברת אמת, והיא בשום פנים ואופן לא רצתה להסגיר את קאי! אין לי מושג מאיפה שמעת על השטות הזאת, אז תעזוב אותנו כבר.״ היא אמרה בקרירות ואז משכה בידי, גוררת אותי לאחד מהחדרים.