חסר רגשות [1]

פרק 40

נקודת מבט סקיילר

התעוררתי בחדר לא מוכר, סרקתי אותו במהירות רגע לפני שהתרוממתי מהמיטה והלכתי אל הדלת שהייתה פתוחה.
עיניי נתקלו בדמותו של אייזק, הוא הפך פנקייק במחבת וזמזם לעצמו שיר.

״בוקר טוב.״ מלמלתי בקול צרוד.

אייזק הפנה את ראשו לעברי עם הבעה מופתעת, ״בוקר טוב גם לך, איך את מרגישה?״ הוא שאל עם חיוך קטן ואז החזיר את עיניו אל הפנקייק.

״בסדר, אני חושבת.״ מלמלתי, נזכרת מעט במה שהתרחש אתמול.

״המקלחת נמצאת במסדרון בצד שמאל, השארתי לך שם כמה בגדים נקיים. עד שתסיימי הפנקייקים כבר יהיו מוכנים, אם את לא רוצה אז יש גם כדורי שוקולד.״ הוא אמר לי בנחמדות ואני התמלאתי בחיבה כלפיו.

״תודה על הכל.״ הודיתי לו.

אייזק משך בכתפיו, ״בכיף.״ הוא הניח את הפנקייק על הצלחת.

חייכתי לעצמי ואז סובבתי את גבי והתחלתי לצעוד במסדרון, פניתי לחדר השמאלי ואז הורדתי את הבגדים המלוכלכים מגופי וניקיתי את עצמי עם המים החמימים. הרגשתי שהמחשבות והדאגות נעלמו ממני, הבנתי שכאן אני מוגנת מהאנשים המשוגעים האלו.

עברו כמה דקות, ניגבתי את גופי עם המגבת הנקייה והתלבשתי בזריזות. יצאתי מהמקלחת והתקדמתי שוב אל המטבח, אייזק כבר ישב סביב האי וזרק עוגיה אל פיו בעודו מסתכל בטלפון שלו.

״אייזק, אני צריכה להתקשר אל ג׳ניפר ולספר לה שאני בסדר, היא ואוליבר בטח דואגים לי.״ ביקשתי ממנו והתיישבתי מולו.

אייזק הרים אליי את עיניו והרים גבה, ״אין צורך, סקיילר. היום אני מחזיר אותך להורים שלך, את לא צריכה לחשוב על ג׳ניפר יותר.״ הוא אמר בגיחוך והמשיך ללעוס מהעוגייה.

כיווצתי את גבותיי, ״ג׳ניפר חברה שלי, אייזק. אני בטוחה שהיא משתגעת ממה שקרה לי, תן לי לפחות להודיע לה שאני בסדר.״ ביקשתי ממנו שוב.

אייזק התרומם על רגליו וגרם לי להיבהל, הבעתו הייתה נראית עצבנית, ״את לא מבינה?! זה יותר טוב שהיא לא יודעת מה שלומך! את חושבת שהיא תתן לך לחזור לבית שלך? לא! כי היא דואגת רק לעצמה ולאחים הדפוקים האלו! אני לא מבין אותך, את לא רוצה לפגוש את ההורים שלך?״ הוא שאל אותי בזעם.

הרגשתי מופתעת מההתנהגות הדרמטית שלו, ״אייזק, אני לא מבינה מה הבעיות שלך, אני יכולה לעשות כל מה שאני רוצה ואני לא מבקשת ממך רשות.״ אמרתי לו בטון מתון, מנסה להישאר רגועה.

אייזק שפשף את מצחו, ״אלוהים אדירים! תפסיקי כבר להתווכח איתי!״ הוא הרים את קולו עליי ואז יצא מהמטבח בסערה, משאיר אותי לבד.

״אייזק, חכה רגע!״ קראתי בשמו וחטפתי פנקייק אחד לפני שגם אני יצאתי מהמטבח, מחפשת אותו. התקדמתי במסדרון, ״אייזק?״ נכנסתי לחדר שינה אחד אך אייזק לא היה שם, בדקתי בחדר האמבטיה וגם שם הוא לא היה.
הגעתי אל עוד חדר ריק, עיניי נעצרו על מסיכה לבנה שהייתה על השידה.
הרגשתי שאני עומדת להתמוטט.

כל הנקודות התחילו להתחבר לי פתאום, אייזק הוא זה שחטף אותי אתמול, הוא זה שעקב אחריי ותלה שם תמונות שלי ושל קאי, בגללו האיש הזה הכה אותי אתמול.
ואז כשאייזק הגיע לשם הוא פאקינג גרם לי לחשוב שהוא האביר על הסוס הלבן בזמן שהוא בגד בי, שיקר לי וכל זה בשביל שאתאהב בו.
הוא לא בסדר.

הסתובבתי בשביל לצאת מהחדר כמה שיותר מהר ואולי אפילו לברוח מהבית עד שגופי נתקל בגופו הקשיח של אייזק. הוא הביט בי קודם ואז מבטו המאוכזב נעצר על המסיכה, ״אני אוהב אותך, סקיילר.״ הוא אמר לי ודמי רתח.

״אתה חולה נפש.״ סיננתי מבין שיניי בכעס והתחלתי להתקדם במהירות אל הדלת עד שהוא החזיק בידי.

הוא הניד בראשו כמו משוגע, ״למה? בגלל שאני מאוהב בך?!״ הוא שאל אותי בקול חזק בעודו נאנח, ״את צריכה להבין שאם אני לא אהיה איתך, אף אחד לא יהיה איתך.״ הוא הדגיש בלחישה וחיוך קרימינלי צץ על פניו.

—————————-

כנראה שאני אעלה את הפרק הבא יותר מאוחר, אל תשכחו להצביע❤️