חסר רגשות [1]

פרק 58

נקודת מבט סקיילר

״סקיילר.״ הרגשתי מישהו מנער אותי והתעוררתי במהירות, קולטת מולי את אוליבר.

״מה קרה?״ שאלתי בדאגה.

אוליבר רכן לעברי, ״תשמעי.״ הוא לחש, ״אני בדקתי כל פינה ביאכטה הזאת ואני מאמין שיש רק שני אנשים איתנו, אייזק והשייט. אם נצליח להרוג את אייזק, נצליח לשכנע את השייט לנסוע לבית שלנו.״ הוא המשיך באותו הטון החלש.

״להרוג את אייזק?״ שאלתי בחשש, ״אני- אני לא יודעת, למרות שאני שונאת אותו, אני לא מסוגלת לרצוח מישהו.״

אוליבר נאנח, ״אין לנו ברירה.״ הוא אמר לי, ״עכשיו זה הזמן שלנו כי הוא ישן, השעה שלוש בבוקר. אז אנחנו מוכרחים לעשות משהו.״ הוא המשיך בלחישה.

ליבי הלם בחוזקה, ״אוקיי, אני זוכרת שיש סכינים במטבח.״ אמרתי לו ואוליבר התכוון לפנות לשם. הלכתי אחריו, ״תנסה לא להרוג אותו, אוליבר.״ אמרתי בשקט.

אוליבר צעד אל עבר המטבח והסתכל לי בעיניים, ״אני אנסה.״ הוא השיב וחטף סכין משויפת מאחת המגירות, ״אני בינתיים אלך להיפטר ממנו ואת תלכי אל האדם שמשיט את הסירה ותנסי לדבר אותו, אוקיי?״ הוא שאל אותי ואני הנהנתי בפחד.

אנחנו הולכים על חבל דק מידי.

נפרדתי מאוליבר אחרי כמה היסוסים והתחלתי לעלות במדרגות אל עבר תא הנהג. עליתי לשם וקלטתי בחור בסביבות גילי. ״היי.״ אמרתי והוא קפץ בבהלה והעיף לעברי מבט חטוף.

״מה- מה את רוצה?״ הוא שאל בבלבול.

״אייזק ביקש ממני להודיע לך שחוזרים לברזיל, יש לו שם עניין לא פתור.״ המצאתי את השקר הכי טוב שלי.

לא חשבתי שזה יהיה כל כך קל, אבל האידיוט הזה האמין לי והתחיל לסובב את הסירה.

״והוא אמר שתיסע מהר.״ המשכתי עם השקר ואותו הבחור הנהן והתחיל להגביר את המהירות של היאכטה, גורם לי כמעט למעוד.

יצאתי מהתא וחזרתי בחזרה אל המסדרון, התקדמתי בצעדים חוששים אל עבר החדר של אייזק שהיה פתוח לרווחה. לא שמעתי שום קול משם וקיוויתי שאוליבר הצליח עם המשימה.
נכנסתי אל החדר והרגשתי שאני עומדת להתמוטט כשקלטתי את גופו של אוליבר על הרצפה, הוא אוחז בכתפו המדממת מאותה הסכין שלקחנו מקודם מהמטבח.

״אוליבר, אוליבר!״ התכופפתי לעברו וניסיתי להשתלט על הפאניקה שתקפה אותי.

״שקט, הוא- הוא מחפש- מחפש אותך.״ אוליבר התנשף והביט בי בעיניים מודאגות.

״אנחנו חייבים לעצור את הדימום.״ קרעתי בחוזקה את שולי החולצה שלי ולקחתי נשימה עמוקה, ״אני חייבת להוציא את הסכין ממך.״ אמרתי לו בטון שקט ואוליבר נראה חיוור מתמיד, הוא הנהן לעברי ועצם את עיניו.
שלפתי את הסכין מכתפו ואוליבר התפתל אך נאבק בצרחה שעמדה להיפלט מפיו.

״תזדרזי.״ הוא לחש לי.

״סקיילר, נוכלת אחת.״ שמעתי את קולו של אייזק מהסלון וליבי הלם בחוזקה מתוך חזי.

כרכתי במהירות את פיסת הבגד סביב כתפו של אוליבר וקשרתי אותה חזק יחסית על מנת שהדם ייעצר.

״תהרגי אותו.״ אוליבר החווה בראשו אל אותה הסכין המלאה בדם שהייתה על הרצפה ואני נתקפתי בפחדים וחששות.

אבל אז הבנתי שאייזק פגע באוליבר, באח התאום שלי. ולא מספיק זה, הוא גם הרחיק אותי מקאי ומשוכנע שאני אתחתן איתו.
חטפתי את הסכין בעזרת הידיים הרועדות שלי ונעמדתי במהירות מאחורי הקיר בעודי שומעת את צעדיו של אייזק מתקרבים אלינו.

כשדמותו הופיעה מולי התכוונתי לתקוע לו את הסכין בכתף אך הוא החזיק את ידי עוד לפני שהסכין נגעה בו בכלל והתחיל לעקם אותה. ״בת זונה.״ הוא מלמל ודחף אותי אל קצה החדר, גורם לראשי להיתקל בארון הבגדים.

התעלמתי מהכאב החד והתרוממתי שוב על רגליי, עיניו של אייזק נצצו והוא היה נראה כמו פסיכי. אין לי סיכוי, הסכין שלי הייתה בידיים שלו, אוליבר מעולף על הרצפה ואני נשארתי בלי שום הגנה.

״תוותרי.״ הוא התקרב לכיווני בעודו מצחקק בבוז.

נשמתי עמוק רגע לפני שהטחתי בראשו את האגרטל שהיה על השידה, הוא נפל על הרצפה וקילל אותי בזמן שאני ניסיתי לעזור לאוליבר לקום מהרצפה ולברוח מהחדר, אך אייזק אחז ברגלי וגרם גם לי ליפול.

״אל תכריחי אותי לעשות את זה.״ אייזק עלה עליי וכיוון אליי את הסכין.

דמעות עלו בעיניי, ניסיתי להעיף אותו ממני אך הוא חסם אותי לגמרי מכל תזוזה. ״בבקשה לא.״ התחננתי בעודי מביטה בסכין.

״את חתיכת כפויית טובה, אני כל כך אהבתי אותך וזה מה שאת עושה לי?! אם לא תהיי איתי, את לא תהיי עם אף אחד!״ הוא צעק עליי ואז הניף את הסכין שהתקרבה אל ליבי עוד ועוד. עצמתי את עיניי, מתכוננת למוות הקרב שלי.

אך לא הגיע.

פקחתי את עיניי ועיניי התרחבו בהקלה כשקלטתי את אוליבר חונק את אייזק ומעיף אותו לקצה החדר, ״אני חושב שהוא מת.״ אוליבר אמר לי בעודו מתנשף. הוא עזר לי לקום למרות הכאב שלו ואז חיבק אותי בחוזקה.

״אני אוהבת אותך, אוליבר.״ אמרת לו וחיוך בצבץ על פניי. התנתקתי מהחיבוק ואוליבר התיישב על הרצפה ואחז בכתפו המדממת. ״אנחנו חייבים לטפל בך, לאייזק יש טלפון.״ אמרתי לו בעודי מתקדמת אל עברו של אייזק, הוא שכב שם ללא תזוזה ועיניו היו עצומות. שלחתי את ידיי אל עבר כיסו וחטפתי את הטלפון שלו משם, חייגתי אל קאי והמתנתי לתשובה ממנו.