חסר רגשות [1]

פרק 30

נקודת מבט סקיילר

כל הרגשות העזים פתאום תקפו אותי.
שנאה, כעס, זעם, עצב ואכזבה.
סירבתי להאמין שהאנשים שהפכו להיות חשובים בשבילי לקחו ממני את התאום שלי, האח היחידי שלי, את החבר הכי טוב שלי, את אוליבר שהיה החצי שהשלים אותי.
הרגשתי כאילו אני מתפרקת לחתיכות.

המשכתי להטיח את אגרופיי בחזה של קאי, הראייה שלי נהפכה למטושטשת מהדמעות ולא הפסקתי אפילו לרגע לפגוע בו, הוא פשוט עמד מולי כמו בול עץ וספג כל מכה ומכה שלי.

״דיי, סקיילר!״ שמעתי את קולה של ג׳ניפר הבוגדת העלובה וכל מה שהרגשתי רק התעצם.

סובבתי את ראשי ועיניי נתקלו בעיניה השקרניות של ג׳ניפר, ״אייזק סיפר לי שאת זאת שרצחת אותו! את זאת שירית בו! חתיכת רוצחת מזדיינת!״ התקדמתי אליה בצעדים מאיימים והתכוונתי להחטיף לה סטירה, לבחורה שהחשבתי כחברה הכי טובה שלי, הלוואי שהיא הייתה יודעת כמה שאני שונאת אותה.

שריקה חדה נשמעה וכולם השתתקו, אפילו אני. ״כמה ימים אני לא נמצא כאן והמקום הופך להיות כמו בית חזירים? אה?״ זה היה ניקולאס, הוא התקדם אלינו בצעדים איטיים כשהבעה משועשעת על פניו. ״תסתלקי לחדר שלך ושלא תעזי להמרות את פי.״ הוא ירק לעברי בטון מלא בארס.

כבר הרגשתי את כל הכוחות שלי אוזלים, לא היה לי כוח להתעמת ולריב כי אני חסרת ערך במקום הזה וגם אין לי סיבה להילחם עכשיו כשאחי התאום לא נמצא כאן יותר, כשלקחו לי את הבן אדם שהיה בשבילי הכל.

סובבתי את גבי והתחלתי לרוץ אל עבר החדר שלי, מקווה לא לצאת משם יותר בחיים.

כשנכנסתי אל החדר מיד שמעתי דפיקות חזקות בדלת, ״סקיילר, תפתחי לי! לפחות תשמעי את הצד שלי בסיפור!״ שמעתי את קולו הרם של קאי מאחורי הדלת.

הצד שלו בסיפור? אפילו את הצד של אוליבר אני לא יכולה לשמוע בגלל שהוא פאקינג מת! המחשבה על אחי גורמת לי לכאב עז בכל חלק בגופי והכאב התחזק אפילו יותר כשנזכרתי באמא ואבא ואיך הם יגיבו כשיגלו זאת, ידעתי שזה ישבור אותם.

הדפיקות של קאי נשמעו שוב ושוב ובאיזשהו שלב אפילו ג׳ניפר הצטרפה אליו, אבל המוח שלי כבר התעלם מכל רעשי הרקע והרגשתי כאילו אני שוקעת בתוך טראנס עד שהדמעות נפסקו לאחר כמה שעות ארוכות והעיניים שלי התחילו להיעצם.

-

״סקיילר?״ דפיקה בדלת נשמעה ועיניי נפקחו והסתנוורו מהשמש החזקה שנכנסה דרך החלון. ״סקיילר? את שם?״ הקול נשמע באופן ברור, זה היה אייזק.