חסר רגשות [1]

פרק 59

נקודת מבט קאי

שיחה מאייזק.
התעלמתי ותחבתי את הטלפון אל כיסי, ממשיך להתרכז בנאום של ניקולאס.

״אם מישהו מכם מרגיש שהוא בסכנה, תתקשרו לגיבוי שלנו, אוקיי?״ הוא שאל וכולם החזירו לו תשובה חיובית. ״תקחו את הרכבים שלנו עכשיו! כל הנשקים, הרימונים והסכינים נמצאים שם!״ הוא קרא וכולם הריעו לו.

כבר שנים שחיכיתי לזה, שנים שרציתי לנקום באותו הבוס שרצח את ההורים שלי בידיים קרות, לנקום בכל המאפיה הברזילאית והמזורגגת הזאת ולהרוג את מאות אנשים שהיו שותפים למוות של הוריי. סוף כל סוף הרגע שכולנו ייחלנו לו הגיע.

יצאנו אל עבר החנייה שהייתה מלאה במכוניות, אני עליתי למכונית שלי עם עוד שלושה חיילים שישבו מאחוריי. הדלת שליד מושב הנהג נפתחה וקלטתי את ג׳ניפר עומדת מולי עם הבעה נרגשת, ״אני ידעתי! אני אמרתי לך!״ היא צעקה עליי.

כיוונתי את גבותיי בעודי חוגר את עצמי, ״מה?״ שאלתי בבלבול.

״מה?״ היא חיקתה אותי, ״זה באמת היה אייזק שהכריח אותה לשקר לך ככה! והם הרגו את אייזק! היא ואוליבר!״ ג׳ניפר אמרה בהתלהבות ואני לא הצלחתי לעכל אפילו מילה אחת ממה שהיא אומרת.

״מה?!״

ג׳ניפר גלגלה את עיניה, ״יש לך עוד מילים חוץ מזה? עכשיו תקשיב לי, המצב של אוליבר לא טוב.״ היא אמרה והבעת פניה הפכה לעצובה, נזכרתי בקשר הרומנטי שהיה לשניהם.

״חיילים, תלכו לקחת את סקיילר ואוליבר, תאתרו את הפלאפון של אייזק.״ הוריתי על שלושת חיילי שהנהנו ועזבו את המכונית שלי.

״אני פשוט גאונה, אתה רואה שאין דבר חזק יותר מאינטואיציה נשית?״ היא התיישבה לידי וחייכה בגאווה בעודה מניפה את שיערה.

חשתי הקלה, אני לא מאמין שסקיילר עשתה את זה ושהם הרגו את אייזק. אבל יותר מהכל, שמחתי שמה שהיה בינינו לא היה משחק ושהיא באמת אוהבת אותי.

״ועכשיו, יש לנו נקמה להתרכז בה.״ חיוכה של ג׳ניפר התרחב והתחלתי לנסוע אחרי המכוניות הרבות שלנו.

אני הולך להראות למאפיה הברזילאית מאיפה משתין הדג.

-

הגענו אל האחוזה הענקית, תוך שניות בודדות החיילים שלי הצליחו להיכנס לאבטחה בעזרת כמה תוכנות ולבטל את האזעקה. חיילים אחרים שלי הצליחו להרוג את המאבטחים ששמרו על האחוזה מבלי לעשות יותר מידי רעש. בינתיים הכל קל מידי.

״קאי, אתה זוכר מה קבענו?״ ניקולאס תקע מרפק בצלעי ואני הנהנתי.

התפקיד שלי היה הקשה ביותר, ניקולאס הושיט לעברי את החבל והתיק.

נפרדתי מהם ותוך שניות בודדות מצאתי את הדלת האחורית ושברתי את המנעול, פתחתי את הדלת וקלטתי מולי את המעלית.