חסר רגשות [1]

פרק 15

קאי לקח את השליטה על הנשיקה הזאת.
הנשיקה הייתה אגרסיבית ותוקפנית, הוא ללא ספק ניסה להוכיח משהו בנשיקה הזאת, להוכיח לי שהוא שולט בהכל, האחיזה שלו במותניי התחזקה עד שהרגשתי כאב. זה הרגיז אותי כל כך ורציתי להוכיח לו שהוא לא שולט על שום דבר ובטח שלא עליי, אז נשכתי בחוזקה את שפתו התחתונה עד שהוא התנתק ממני ושפשף את שפתו המדממת עם הבעה מופתעת.

״כלבה אחת.״ הוא סינן לקראתי בלחש.

״וואו, התמונות יצאו יפהיפיות!״ אדמס קטע את האווירה המתוחה ביני לבין קאי.

המלצרית בדיוק נעמדה מול השולחן שלנו והניחה עליו את צלחות האוכל, ״בתיאבון לכם.״ היא איחלה לנו רגע לפני שעזבה.

לקחתי את הדג בעזרת ידיי והתכוונתי לאכול ממנו עד שנזכרתי שאני צריכה לאכול בצורה מתורבתת כמו שקאי הורה עליי מקודם אז חתכתי בכעס את הדג ורק אז תחבתי את החתיכות הקטנות לפי.

״טעים לך, אהובה?״ הרמתי את מבטי וקלטתי את קאי מסתכל עליי. אומנם הטון שלו היה נשמע נחמד אבל העיניים שלו היו קרות כקרח, אין מצב שאני אצליח להמשיך עם ההצגה הזאת למשך כל הערב.

״כן.״ עניתי בקצרה והמשכתי לאכול.

נקודת מבט קאי

השליטה הייתה בידיי עד שהיא שוב הרסה את זה.
עד עכשיו השפה שלי מדממת, אני אוכל דג סלמון מעורבב עם הפאקינג דם המר שלי. העפתי לעברה מבט חטוף, היא אכלה מהאוכל שלה בתענוג רב ואני חשבתי על דרכים להרוס לה את מצב הרוח.

רכנתי לכיוונה, היא הרימה את מבטה המבוהל אליי ואז שפתינו נפגשו שוב. אלוהים אדירים, אני לא מאמין שאני צריך לעבור את זה שוב פעם. ידיה נגעו בחזה שלי וניסו להדוף אותי ממנה בעדינות.
חה חה חה כאילו שהעדינות שלה זה מה שיעצור אותי.

״אז עלמה.״ התנתקתי משפתיה כשחיוך ערמומי על פניי, ״למה שלא תספרי קצת עליך לאדמס ומרלין?״ שאלתי בעודי מחווה בראשי לעברם.

סקיילר הזעיפה את פניה והסיטה את עיניה אל שניהם, ״אני עובדת בבר של קאי כבר זמן רב והתחלנו לצאת לפני חמישה חודשים, עוד משהו?״ היא שאלה בחוצפה שגרמה לרוגז להשתלט עליי, אחזתי בירך שלה ולחצתי בחוזקה, מנסה לרמוז לה שתתנהג יותר בנימוס.

״תעיף את היד שלך ממני, חלאה.״ היא לחשה לי בגועל ואני חייכתי בתמימות מעושה והמשכתי לאכול מהאוכל שלי מבלי להתייחס אליה.

סיימתי לאכול ויצאתי החוצה על מנת לדבר עם אדמס ביחידות. הוא הוציא לעצמו סיגריה מחפיסה ולאחר מכן הושיט לי אחת, ״אתה מעשן?״ הוא שאל אותי.