פרק 51

3.7K 205 29
                                    

נקודת מבט סקיילר

הכל היה מושלם באותו רגע, קאי החזיק ביד אחת בהגה ובידו השנייה החזיק בידי.
שיערו השחור התפרע כתוצאה מהרוח החזקה שנכנסה מהחלון ועיניו הכחולות התרכזו בדרך.
שמתי לב פתאום למלא דברים בפניו של קאי, לתווי הפנים היפים, לקו הלסת המודגש, לשפתיים המפתות והבשרניות.

״גם אני אוהב אותך.״ הוא אמר לפתע וגופי קפא.

חיוך קטן בצבץ על פניי והפרפרים התחילו לעוף בכל מקום בגופי, קאי העיף לעברי מבט חטוף ומלא ברגש ואז כל הגן עדן הזה נהרס כשהתחילו להיות יריות שכוונו אל המכונית שלנו, צרחתי והתכופפתי במהירות.

״סקיילר!״ קאי גונן עליי בעודו ממשיך ללחוץ על הגז ולשמור על יציבות המכונית.

החיילים שמאחור גם ירו בחזרה עד שהם הפסיקו בלי סיבה, סובבתי את ראשי במעט והרגשתי את הלחץ תוקף את כל גופי כשקלטתי את שלושת החיילים מדממים למוות. ״קאי! הם מתים!״ צעקתי בבכי.

היריות של האויבים נפסקו וקאי התרומם מעט והמשיך להתרכז בכביש כשפניו מזיעות. ״תיזהר!״ צעקתי עליו וניסיתי למשוך אותו שוב למצב כיפוף ללא הצלחה.

״אנחנו חייבים למצוא מקום מסתור.״ הוא אמר לי בביטחון ואני לא הצלחתי להבין איך הוא מסוגל להישאר כזה רגוע כשכמעט נרצחנו כרגע.

הרגליים שלי רעדו מרוב פחד ואני חיבקתי את עצמי בשביל להירגע מכל מה שקרה כאן, זיעה נטפה מכל פניי וצווארי ואני אפילו לא הצלחתי לנשום כמו שצריך, הכל הרגיש לי מסוחרר פתאום.

״הכל יהיה בסדר, סקיי. את מוגנת.״ קאי לחש לי בעודו מלטף את ראשי.

לא הצלחתי לעכל את העובדה שהוא לא מפחד, למה שום דבר לא מפחיד אותו? אפילו כשכדור כמעט פוגע בנו?

״אם הם היו רוצים שנמות, היינו מתים. הם צלפים, הם ירו באופן מדויק מאוד, הם היו יכולים להרוג אותנו תוך שניות.״ הוא אמר לי והפאניקה שהייתה לי רק התגברה יותר.

הדופק שלי האיץ את פעימותיו, ״מה נעשה, קאי?״ הפניתי אליו את עיניי הדומעות והמודאגות.

קאי הגביר את מהירות הנסיעה עד שהיא הגיעה ל200, ״אני מכיר מקום מוגן בשבילנו, שם נוכל להתקשר בשביל לבקש עזרה מניקולאס.״ הוא הסביר לי בקצרה.

הנשימה שלי נעשתה כבדה, ״ועוד כמה זמן נגיע?״ שאלתי בחשש בעודי מסובבת את ראשי אל החלון, לא רואה שום דבר מלבד עצים.

״שלוש שעות.״

-

לחשוב על שלושת החיילים המתים במושבים האחרים גרם לי לפחד עצום אפילו יותר ולתחושה רעה שזה לא הסוף. הריח באוטו התחיל להיות מחניק ומגעיל ואני הרגשתי חוסר אונים, למרות שקאי בכל רגע דאג לעודד אותי ולדבר איתי.

חסר רגשות [1]Where stories live. Discover now