Over You

פרק מס' 1

"את לא מתלבשת?" אליס זורקת עליי את הכרית שהייתה על הספה ונזרקה עליה בעצמה. "מתלבשת לאן?" אני שואלת אותה בתמימות לאחר שהפניתי אלייה את מבטי מהטלוויזיה. "אני לא מאמינה, את שכחת! כדאי לך שג'ני לא תשמע את זה כי היא תהרוג אותך" היא פורצת בצחוק מרושע. "שיט!" אני מקללת וקמה במהירות מהספה. "למה לא הזכרת לי?" אני כועסת על אליס שלא מפסיקה לצחוק. החברה הכי טובה שלנו - ג'ני, ביקשה שאתלווה אלייה למסיבה שאירגן הבחור החדש שהיא החלה לצאת איתו לאחרונה - שון, יחד עם חבריו. ואני עוד הייתי בטוחה שאנצל את היום חופש מהעבודה ומהלימודים לנוח ולהיזרק מול הטלוויזיה. עולם אכזר! "איך תמיד קורה שאני זו שנדפקת עם השטויות של ג'ני ולא את?" אני שואלת במרמור. אליס, שמחייכת חיוך גדול עונה בפשטות "אני מצטערת, אני צריכה להגיש לפרופסור המשוגע את העבודה למחר. הייתי רוצה לצאת להתפרע איתכן ". "כן, כן תמיד את מצטערת" אני מקניטה אותה בעצבנות והיא בתגובה פורצת שוב פעם בצחוק. "תנסי להנות, מי יודע אולי לשון יש חברים שווים" היא צועקת בזמן שאני נכנסת למקלחת. גורמת לי לגלגל את עיניי ולנשוף בכעס.

אני לובשת שמלת קולר בצבע טורקיז, ונועלת סנדלי עקב בצבע לבן. אני מאפרת את העיניים הירוקות שלי בקצת מסקרה ומפזרת את שיערי הארוך והגלי שצבעו חום בהיר. "הכי יפה בעולם כולו" אני שומעת את קולה של ג'ני ומסתובבת אלייה בחיוך. היא לבושה בשמלה לבנה קצרה וצמודה. השיער השחור שלה חלק ומגיע כמעט עד לחזה, והעיניים השחורות שלה נוצצות. 

"אני מבינה שיש משהו בשון אם הוא גורם לך להתרגש ככה" אני אומרת בחיוך גדול ושובב וניגשת לחבק אותה. "ואת מהממת בעצמך ג'ני" אני מוסיפה. "כן, הוא משהו מיוחד" היא עונה בחולמנות. "זהו? נצא?" אני שואלת אותה אחרי שהתזתי על עצמי מהבושם הקבוע שלי. "חבל שאת לא באה איתנו" ג'ני קופצת על אליס שיושבת בסלון מול הלפטופ שלה. היא עובדת על עבודת ההגשה הזו יותר מדי זמן, כדאי שהפרופסור המניאק שלה ידע לתת לה ציון שיהיה שווה את כל זה. "מבטיחה שהסופ"ש אנחנו עושות משהו מיוחד! אתן שתיכן כ"כ יפות" היא מחבקת את שתינו, כמעט ומוחצת אותנו ואנחנו פורצות בצחוק המתגלגל המוכר שלנו.

שלושתנו החברות הכי טובות מאז שאנחנו זוכרות את עצמנו. מאז ומתמיד חלמנו על כך שנלמד יחד - הרחק מהבית, כשכל אחת בורחת מהצרות שלה, וזה גם מה שקרה בסופו של דבר. אנחנו שוכרות דירה ביחד, שנמצאת במרחק של כ 10 דקות מהקולג' שבו אנחנו לומדות, במרחק נסיעה של כמעט שבע שעות מהבית האמיתי. 

כשאני וג'ני מגיעות, אנחנו נכנסות אל תוך בית ענקי! המוזיקה מהדהדת באוזנינו ואנחנו לא יכולות לפספס את כל הצעירים שכבר מספיק שיכורים כדי לעשות כל מיני דברים מביכים - שאני אישית הייתי מעדיפה לא לראות. "בואי" ג'ני מושכת בידי. "הוא אמר שהם נמצאים בגינה" היא מוסיפה.

ג'ני שראתה את שון, מיהרה אליו. הם התנשקו נשיקה קצרה ואז הוא ניגש לחבק אותי. "מיה, טוב לראות אותך" הוא אומר בחיוך ונושק ללחי שלי ברכות. "תודה, גם אותך" אני עונה לו באותו החיוך. שון הוא בחור גבוה עם שיער בלונדיני ועיניים חומות בהירות, כ"כ בהירות שהן כמעט נראות שקופות. מההיכרות הקצרה שלי איתו הוא גם מקסים, אי אפשר להשוות אותו בשום צורה לגברים האחרים שג'ני הייתה יוצאת איתם. אני שמחה שהיא הכירה אותו. "טוב את ג'ני אתם כבר מכירים.." הוא אומר בחיוך לחבריו. "תכירו - זו מיה, החברה הכי טובה שלה" הוא מציג אותי בפני החבורה הגדולה שהתפרסה על כיסאות שהיו על יד הבריכה. כמעט כל הבחורים נראו טוב, ושמחתי שלפחות נוף יפה יהיה לי הלילה. חבל שאליס לא פה להנות מזה. יחד עם החברים של שון ישבו גם חבורה של בנות.  חלקן נראו מאוד חמודות, והיו כמה שנתפסו לי כבר ככלבות, בייחוד בגלל שדאגו להתנהג ככה. נתקלתי בחיים שלי בכל כך הרבה כאלו, שאני כבר לא מתרגשת. "אז, מיה.. ספרי לנו על עצמך קצת" פנתה אליי אחת הבנות, שללא ספק הייתה ביצ'ית, כי היא לא הפסיקה לנעוץ בי מבטים בוחנים, וגם הטון שלה היה מזלזל, זה היה נראה כאילו שאנחנו מכירות שנים והיא לא סובלת אותי. היא ישבה על הברך של אחד מהבחורים, כשידיה כרוכות סביב צווארו, לבושה בשמלה כחולה זנותית עם מחשוף עמוק. השיער שלה בלונדיני ארוך וגולש. היא יפה, לא אשקר. היא נראתה כל הזמן מחפשת את תשומת הלב של אותו בחור, שלא יכולתי שלא לרחם עלייה. "מה אני כבר יכולה לספר על עצמי?" אני צוחקת בעצבנות. אני שונאת שתשומת הלב של כולם מופנת אליי. "אני בת 21 עוד מעט, לומדת כלכלה. סטודנטית ביום, ברמנית בלילה. זה הכל. אין משהו מיוחד" אני מחייכת שוב בעצבנות. כשאני בוחנת אותה פעם נוספת ואת התגובה שלה לתשובתי, המבט שלי מצטלב במבט של אותו בחור שישבה עליו. אי אפשר היה לפספס את העיניים הכחולות שלו, הפנים המשורטטות והמבט הסקסי שיש לו כשהוא מביט בי. כבר שמתי לב אליו ולנוכחות שלו כשרק הגעתי, הוא ללא ספק בחור מרשים שהייתי מנצלת ללילה. למה תמיד בחורים כאלה נמצאים עם בנות כמוה? אני תוהה לעצמי בראש כשאני מביטה בשניהם יחד. רק אחרי ששמתי לב שהוא לא מוריד ממני את עיניו, התאפסתי על עצמי ויצאתי מהמחשבות. "מיה איך יתכן שאת רווקה? טוב נו בטח בתור ברמנית את עושה חיים" שמעתי את הקול שלה שוב, היא קרצה לי וכבר דמיינתי את הלחי שלה אדומה מהסטירה שהתחשק לי להחטיף לה. אני מביטה לעבר ג'ני שיודעת כבר שהבחורה הזו מעצבנת אותי. "קרול, את מוכנה לעזוב אותה כבר בשקט?" הבחור החתיך שישבה עליו העיר לה בעוקצנות. "טוב לי ככה כרגע. וכן אני ללא ספק עושה חיים" אני מתעלמת מהערה שלו אליה למרות שהוא ניסה לעזור לי, ועונה לה בחיוך מזויף. אני פורצת בצחוק כשג'ני מסכימה איתי ומתחילה לצחוק גם היא.