Over You

פרק 42

בשנייה שנכנסתי אל הדירה, פניתי אל המרפסת. הדמעות נמרחו על פניי ובטח מרחו את כל האיפור שלי, אבל מה זה בכלל משנה עכשיו?! התיישבתי בשמלה האדומה שלי, קיפלתי את רגליי אל בטני וחיבקתי אותן. התייפחתי פעם נוספת, ואז נרגעתי. הדלקתי סיגריה והמחשבות שלי נדדו, ראיתי כבר את התמונה של הגרוע מכל. עיניי הבחינו לפתע ברכב של מייק שנכנס במהירות מטורפת לחנייה. הוא יצא והחל לרוץ. אני לא רוצה שינחם מישהי אחרת, אלא רק אותי. אני מבקשת יותר מדי? בייחוד הלילה כשכל הרגשות שלי מתערבבים בתוכי אחרי המפגש עם נייט. אני זקוקה לו, אני זקוקה למייק יותר ממה שחשבתי. נשמתי עמוק וכיביתי את הסיגריה. ניגשתי לפתוח את הדלת, לפני שהוא יעיר את הבנות שכנראה כבר נכנסו לישון. חיכיתי לו בפתח, נשענת על הדלת. "מיה" הוא קרא בקול שבור, עיניו הכחולות רטובות מעט ונראות נסערות. הוא לא חיכה רגע ועטף אותי חזק לחיבוק. "אני אוהב אותך, כ"כ אוהב אותך.." הוא מילמל, ידיי נשארו תקועות לצידי. "אני לא רוצה לאבד אותך" הוא דיבר בקול מפוחד. לא אמרתי דבר, הריח שלו טילטל אותי. "זה לא מה שאת חושבת" הוא שיחרר אותי, וליטף את פניי שהיו עדיין רטובות. "אני לא יודעת כבר שום דבר. הייתי זקוקה לך הלילה והדבר האחרון שציפיתי לו הוא את אווה אצלך בחדר, מתנחמת בך" יריתי בכעס. "אנחנו יכולים לדבר על זה?" הוא שאל חושש. "מייק, אני לא הולכת לשום מקום ואני לא בורחת. ברור שאנחנו הולכים לדבר על זה" אמרתי כועסת יותר. מה הוא חושב? שאחרי כל הסערה שעברה עליי בשנה האחרונה אני אנהג אחרת? כמו שהוא השתנה, כך גם אני. אני לא מתכוונת לדחוף אותו לידיים של אווה, או לידיים של כל בחורה אחרת שרק מחכה לרגע הזה. הוא פרע את שיערו בתסכול והוביל אותי להכנס פנימה. הוא סגר אחריו את הדלת והחל להתהלך מצד לצד. "כיביתי בגללך את הסיגריה, בוא נצא למרפסת. אני לא רוצה שנעיר את הבנות" אמרתי ביובש, אבל מבפנים התפוצצתי. רציתי להרוג אותו על הגיהנום שהוא מעביר אותי הלילה! התיישבתי על הכיסא, מדליקה סיגריה חדשה, מקבלת שוב את ברכיי אל בטני. הוא נעמד מולי, נושם עמוק. עיניו עברו על גופי התחתון שכנראה היה חשוף עקב התנוחה שבה ישבתי. זה הדבר האחרון שילהיט אותי עכשיו. הוא התיישב על ברכיו, מתחתיי. עיניו פנו אל עיני והוא הושיט את ידו ללטף את ידי הפנוייה. "היא פתאום צצה בדירה, שון פתח לה את הדלת. לא יכולתי לסלק אותה כשהיא בוכה ככה" הוא התחיל להסביר. "וזה היה הכרחי לחבק אותה ככה?" שאלתי בכאב. בוערת מקנאה. "לא. את צודקת" הוא אמר בשקט, כנראה שהטעות שעשה החלה לחלחל לראשו. "היא לא יכולה בכל פעם לבוא אליך ולהתנחם בך ככה, אני לא יכולה לסבול את המחשבה הזו.." דיברתי בשקט. "היא מאוהבת בך מייק, בזמן הקרוב זה לא ישתנה" ניסיתי להעיר אותו. למה בנים הם כאלה מטומטמים? "אני יודע.." הוא מילמל, קובר לרגע את פניו בין ידיו. "היא מנסה, והיא תמשיך לנסות.. עד שהיא תצליח לבסוף, אם תתן לה" ניסיתי לעורר אותו! "תקום מהרצפה" ביקשתי ממנו. הוא הרים אליי את עיניו בחזרה, ונעמד. זה הרגיש לי כאילו אני עושה לו שיחת נזיפה. "פגשתי את נייט הלילה.. במקרה בבר" גיליתי לו, לא הבטתי בעיניו. ידעתי שזה יכאיב לו בדיוק באותה הצורה. הוא המשיך לעמוד, קפוא. "אמרתי לו שטוב לי איתך, ושאני מאחלת לו שימצא גם הוא את האושר שלו" הבטתי בעיניו, שהוצפו בחום והקלה. "אני כזה אידיוט.. " הוא נאנח, התיישב על ידי והדליק לעצמו סיגריה. "זה לא יקרה יותר, אני מבטיח לך" הוא דיבר ברכות, ידו אחזה בידי ושיחקה בה. "אני אוהבת אותך מייק, אני רוצה שזה יצליח בינינו. נמאס לי מכל הדרמות, הכעסים, הריבים והקנאה המטופשת הזו" אמרתי מביטה בו, בגבר היפה שיושב מולי. אני רוצה שהלב שלו יהיה שלי לנצח! "אני אוהב אותך טיפשונת. אני לא יודע מה חשבת שעשיתי עם אווה. אבל אני אפילו כבר לא מסוגל לחשוב על מגע עם מישהי אחרת שהיא לא את!" הוא כיבה את הסיגריה שלו ומשך אותי אליו. פרצתי בבכי שקט וחיבקתי אותו חזק. הוא ליטף את שיערי, מנשק את הדמעות שלי. "אני רוצה שבכל פעם שתבכי, אלה יהיו דמעות של אושר. זה מגיע לך קטנה שלי אחרי כל התקופה הארורה שעברת. אני מבטיח לך שתראי איתי רק אור" הוא הבטיח ונישק אותי, נשיקה עמוקה עם משמעות.