פרק 28

2.8K 213 22
                                    

נייט הוריד אותי על יד הבר, עטף אותי לחיבוק גדול ואז חימם אותי בעזרת נשיקה לוהטת.

"אני אחכה לך כשתסיימי" הוא אמר לאוזני. "לא אתה לא" קבעתי עובדה. "תלך תעשה את מה שאתה צריך לעשות בבר, ותלך לישון!" נזפתי בו והוא הסתכל עליי במבט משועשע. "לישון בלעדיך?" הוא שאל נעלב קלות. "זה לא שאני לא רוצה" הסברתי את עצמי בעודי מלטפת את הזיפים שעל הלחי שלו. "אז מה הבעיה?" הוא שאל לא מבין בעיניים ירוקות נוצצות. "אין בעיה, אני פשוט צריכה לקום מחר מוקדם ואיתך זה יהיה בעייתי" צחקקתי בצעבנות. בעצם יש בעיה, אני מפחדת. אני מפחדת להתקרב יותר מדיי ולהאיץ בקשר, זה הרי ידוע שככל שיש אהבה גדולה יותר כך נפגעים חזק יותר. הוא הסתכל עליי במבט חודר, כאילו קורא את כל המחשבות המעצבנות שלי. נשמתי בהקלה כשצליל הטלפון שלי נשמע, נדמה לי שאפילו חייכתי. 'הצלצול הגואל' חשבתי לעצמי בראש. כששמו של מייק התגלה על הרקע, בלעתי את רוקי והשתקתי את הטלפון. "עוד משהו שאנחנו צריכים לדבר עליו" נייט אמר, באותה הבעה של קודם אחרי שראה את שמו. "כן.." אמרתי בשקט. "אם את לא רוצה שנישן יחד, אני יכול לפחות לקחת אותך הביתה כשתסיימי!?" הוא אמר יותר מששאל, ונשאר מרוחק. "זה בסדר, לא צריך" אמרתי ואז בבת אחת המבט שלו התרכך והוא הושיט את ידיו וחיבק אותי חזק. "נתראה מחר. שתהיה לך משמרת נעימה ומהירה בייב" הוא נישק אותי קלות ונכנס לאוטו. התבוננתי בו מתניע ומתרחק. "לעזאזל איתך מייק" סיננתי.

"את משחקת באש" אדם הזהיר אותי כשישבנו בקפיטריה של הקולג'. "ספר לי על זה" אמרתי ובהיתי בחוסר חשק בסלט שקניתי, ועוד לא אכלתי. קים אכלה את הסלט שלה בתאבון גדול כשמדי פעם היא מרימה את ראשה ובוהה בי ואז באדם. "מיה את אוהבת את נייט.. אל תהרסי את זה" היא הסתכלה עליי, כשהיא הניחה סוף סוף את המזלג שלה ושילבה את ידיה. "אני לא רוצה להרוס את זה! אבל מייק הוא חבר טוב שלי. מה אני יכולה לעשות? פשוט להתרחק ממנו, כאילו כלום?" שאלתי מיואשת, לא היה לי חשק לאכול. הייתה לי בחילה. "חבר טוב שלך? זה מישהו שאת מזדיינת איתו" אדם אמר כשהוא מתקרב אלינו ולוחש את זה. "אתה ממש לא חוסך במילים" הסתכלתי עליו ואז קים פרצה בצחוק המתגלגל שלה. "הוא צודק אחותי, את לא מצפה מנייט שיקבל אותו בזרועות פתוחות" היא אמרה אחרי שנרגעה מהתקף הצחוק שפקד אותה. "כן רק חסר שתכניסי אותו למיטה איתכם ואז זה יהיה מושלם" אדם אמר והתחיל לצחוק, על חשבוני. "אתם מעצבנים" התעצבנתי ואדם רכן לנשק אותי נשיקה ארוכה על הלחי. "זה רק כי אכפת לנו" הוא הוסיף וחיבק אותי אליו.

כשסיימתי את הלימודים, החלטתי ללכת לקניון. לבד. לקנות קצת בגדים, ולנקות את הראש מכולם.

כשחזרתי הביתה, החלטתי לשכנע את הבנות שילכו איתי לבר, יש לי ערב חופשי ונייט שם. חשבתי להפתיע אותו ואולי לחזור איתו הביתה. "ג'ני אני מתה על שון! אבל הוא ל א - ב א!" אמרתי לה בחדות אחרי שהיא ניסה לשכנע אותי שאולי גם הוא יבוא עם החברים שלו. רק מייק היה חסר לי שם. היא רק הינהנה בהסכמה מפוחדת מהתגובה שלי ואליס צחקה. "וג'ני שום מילה לשון עליי ועל נייט. אני רוצה לספר למייק בעצמי" אני בחורה בוגרת, ואני צריכה להתחיל להתמודד עם דברים ולא לברוח. אני לא אתעלם ממייק, ובטח שלא אסלק אותו מהחיים שלי, אבל אני והוא כבר לא יכולים להמשיך בקשר המזדמן שלנו."בטח" היא חייכה ונכנסה לחדר להתלבש. התלבשתי פשוט, זרקתי על עצמי ג'ינס כהה וחולצת שיפון בצבע קרם, אספתי את השיער שלי לקוקו גבוה ולקחתי איתי ג'קט כדי שנייט לא יכעס.

Over YouWhere stories live. Discover now