Over You

פרק 31

"את לא מתארת לעצמך כמה אני שמח לראות אותך" לוקאס חיבק אותי אליו חזק וקרץ לי בחיוך ואז ויקי קפצה עליי ונישקה אותי לפחות שלוש פעמים. "התגעגעתי אלייך" היא עטפה אותי לחיבוק חזק. "ניסיתי לשמור עליו בשבילך, אבל זה היה קצת בלתי אפשרי" היא התנצלה. "זה בסדר, הכל מאחורינו.. מלבד מישהי אחת שאני כבר אמצא דרך לטפל בה" אמרתי לה בשקט. התיישבנו בדאנס בר האהוב על נייט וחבריו והזמנו לשתות. "קמילה?" ויקי שאלה רק לאוזניי, ממשיכה את השיחה. "כן, היא מטורפת. היא באה אל נייט הביתה היום.. והיא יושבת איתו במשרד.. מה היא רוצה?!" שאלתי לא שקטה. "אותו. את לא מבינה אפילו איך היא רדפה אחרי נייט כל החודשים האלה.." היא הסתכלה עליי במבט קצת חושש. "זה בסדר ויקי, הוא סיפר לי.. אבל זה כבר נגמר. את חושבת שהיא עדיין מאוהבת בו? או שזה סתם כי אני חזרתי לתמונה?" שאלתי ברצינות. "אני חושבת שהיא עדיין אוהבת אותו, והיא כלבה אמיתית. אז אני מקווה שהפעם את תלחמי על מה ששלך" היא אמרה מעודדת אותי וטופחת על הירך שלי בעדינות. "הפעם? בטוח" חייכתי אלייה.

"בייב.. בואי אליי" נייט משך אותי אליו והושיב אותי על ברכיו, מלטף את שיערי ומסתכל עליי בעיניים מאוהבות. "את לא חוזרת לדירה שלך הלילה.." הוא אמר בחיוך גדול וממזרי וליטף את גופי מתחת לשמלה שלבשתי. "תפסיק עם זה" הזהרתי אותו וזזתי בחוסר נוחות. "אל תגידי שזה לא נעים לך" הוא הרים גבה משועשע. "זה נעים לי.. מאוד. אבל פחות נעים שאנשים נועצים עיניים" נזפתי בו ברכות. "בסדר, אז נמשיך עם זה כשנגיע אליי" הוא אמר מתקרב אליי ומנשק את פי בצורה שהעבירה בגופי זרמים, טעם השתייה החריפה ששתה התערבבה עם הטעם הטעים שלו. כשהתנתקתי ממנו נשענתי על החזה שלו שדפק בפראות וגרם לי לחייך. "את רואה למה את גורמת לי?!" הוא שאל מחייך ונישק את פי בעדינות ואז חזר לדבר עם לוקאס בעוד אני וויקי העברנו מבטים אחת לשנייה. כנראה שאכן מצפה לי מלחמה, כי אני לא הולכת לוותר עליו. הסתכלתי על פניו המסוקסות, ועל עיניו הירוקות הנוצצות, והרגשתי מאוהבת יותר מאי פעם!

ישבתי בשיעור האחרון להיום, גמורה מעייפות.. כבר ערב, ואני צריכה ללכת לעבודה ישר מהלימודים.

התעסקתי בטלפון וכבר איבדתי עניין במרצה שהעביר שיעור של פילוסופיה משעממת. כשנגמר השיעור מיהרתי לאסוף את דבריי אל התיק ויצאתי מהכיתה כשאני נפרדת מחבריי ללימודים. קינאתי באדם ובקים שכבר מזמן סיימו את היום שלהם ."מייק.." עניתי לשיחה שלו בחיוך. "מה קורה? את בבית?" הוא שאל. "לא, אני בדיוק יצאתי משיעור ואני הולכת ממש עכשיו לעבודה" אמרתי מבואסת ועייפה. "שון קרא לי לבוא אליכם.. הוא אמר שסתם יושבים אבל לא הסכים לומר לי אם גם את תהיי, כדי שאני בטוח אבוא" הוא אמר צוחק. המשכתי לדבר איתו קצת. מתעדכנים במה שעבר עלינו היום ואתמול, מדברים על הכל אבל שום מילה על נייט. הוא לא שאל ואני גם לא שיתפתי. כמה שפחות מידע, ככה פחות נזק.