Over You

פרק מס' 12

"מה אתה עושה פה?" אני שואלת מופתעת ומבולבלת, לאחר שאני מגלה את מייק מחכה לי מחוץ לכיתה שבה למדתי בשעתיים האחרונות. "באתי לראות אותך.." עיניו נעוצות בעיניי. אני מרגישה חלשה בכל פעם שעיניו מביטות בי, כאילו אני שקופה בפניו. אני לא רוצה שהוא יקבל את מה שהוא רוצה ממני. לא הפעם. "בשביל מה?" אני שואלת ומסיטה את עיניי ממנו. אני מתקדמת לעבר היציאה והוא אחריי. "מה זאת אומרת? אנחנו ידידים לא?" הוא אומר בקול מחוייך וגורם לי לסובב את מבטי אליו. "לא" אני עונה בקול חד. "ידידים לא שוכבים" אני מוסיפה ונעצרת במקומי. אני מוציאה מהתיק סיגריות ומצית, אנחנו כבר מחוץ לבניין של הקולג'. אני לא מבינה.. עכשיו הוא יתחיל לעקוב אחריי? אין יותר בנות לשכב איתן?! "כן כן.. שמענו עלייך" הוא מגלגל את עיניו ומדליק סיגריה מייד אחרי. "מה זה הזלזול הזה שאני שומעת אצלך?" אני שואלת בכעס. "את ישנה עם נייט יותר מדיי זמן לאחרונה, אל תגידי לי שאין ביניכם כלום" הוא אומר בטון כועס ומקנא וזה גורם לי לחייך ולפרוץ בצחוק. גם כן ג'ני, אני לא רוצה לדעת מה היא עוד מספרת לשון, שכמובן דואג לעדכן את מייק. "אנחנו לא שוכבים אם זה מה שחשבת" אני ממשיכה לצחוק. אני ונייט לאחרונה באמת ישנים הרבה ביחד, עברו שבועיים מאז הפעם הראשונה שישנתי איתו ודיי אימצתי את הרעיון. "נכון אני באמת ישנה איתו בזמן האחרון, הכל בשביל לא להגיע למיטה שלך" אני אומרת בביצ׳יות. המבט הכועס בעיניו של מייק נעלם והוא מתחלף למבט מבולבל. "מה אתה רוצה ממני מייק?" אני שואלת בייאוש. הוא משגע אותי, הוא יודע שיש לי חולשה לא מובנת אליו, למה הוא משחק בי ככה? החלטתי שאני לא רוצה יותר לשחק במשחק המפגר שלו. "אני לא יודע.." הוא נאנח ומועך את הסיגריה בתוך מאפרת הפח. "אני לא מפסיק לחשוב עלייך.. אני לא רוצה לוותר עלייך! אם את לא רוצה את כל הקטע הזה של ה'יזיזים' כמו שאת קוראת לזה זה גם בסדר.. אבל אל תתרחקי ממני!" הוא מלטף את זרועי. "מייק, אני לא יכולה לחשוב עליך בתור ידיד שלי אתה לא מבין? זה מוזר מדיי" אני אומרת בתסכול. מה הוא חושב שאני? מזוכיסטית? אני לא רוצה לראות את כל הבחורות האלה סביבו. לא רוצה לשמוע סיפורים על כמה הוא זיין. לא רוצה שיכאב לי! "אני מבין אותך, אבל אני לא יודע איך להתנהג.." הוא אומר במבט נבוך ומעביר את ידו בשיערו. "תתנהג כמו שאתה תמיד מתנהג. אני לא רוצה שתשנה את עצמך בגללי" אני אומרת בטון מעט מזלזל ומסתובבת ללכת. "מיה,חכי.." הוא קורא אחריי ותופס בידי. אני מסתובבת אליו ואנחנו מביטים אחד לשנייה בעיניים. הידיים שלו עוברות לאחוז במותניים שלי ופניו קרובות לפניי, קרובות מדיי. אני מרגישה את הנשימות החמות שלו ומריחה אותו. "מייק אני מתחננת אליך, אל תעשה לי את זה" אני לוחשת. אני נשרפת בתוך תוכי. הבטן שלי מהתהפכת עשרות פעמים, הגבר הזה מוציא ממני את כל הרגשות שאני תמיד מנסה להדחיק. "אני לא יכול מיה.. זה הדדי בינינו מה שאת מרגישה. אני כבר שבועיים אוכל את עצמי ולא יודע איך לבקש ממך סליחה על הלילה ההוא" הוא חוזר לאותו לילה שהתחיל מושלם ונגמר מזעזע. "אתה לא יכול בכל פעם לפגוע בי ואז לבקש סליחה ולצפות שאסלח. זה לא הולך ככה" אני מתפרצת ודמעה קטנה ובוגדנית חומקת מעיניי וזולגת במורד הלחי שלי. הוא מעביר את האגודל שלו על הלחי שלי, מוחה את הדמעה ומחבק אותי אליו חזק. "אני יודע, אני מאוד משתדל לא לעשות את זה.. תאמיני לי" הוא אומר בשקט לתוך אוזני ומהדק את החיבוק שלו. אני נשברת.