Over You

פרק 36

"אל תסתכל עליי ככה" סיננתי בארסיות לעבר מייק. אני לא יודעת אם כעסתי עליו ספציפית, או על נייט או על אווה, אבל רתחתי מכעס. הוא רק התרווח יותר במקומו, פרס את ידיו על גב הספה ומתח את הרגליים שלו קדימה. חיוך ענק נפרס על פניו ועיניו הכחולות בהו בי בשעשוע. נשפתי ברוגז והסתובבתי לצד השני. הוא הזיז את מקס שישב לידי, והתיישב על ידי כשידו מונחת על גבי. "מה?" שאלתי, באותה הנימה. "אני אוהב כשאת מקנאה" הוא לחש באוזני. "ואתה מנייאק, כי אתה לא שם לב אפילו איך אווה בוהה בך כשאתה עושה דברים כאלה" אמרתי והצבעתי עלינו. המבט על פניו השתנה בשניות, והוא נשען אחורנית כשידיו מונחות על ירכיו. "מעצבנת. את יודעת לשנות את המצב רוח שלי בשניות" הוא אמר מתעצבן. "זו האמת, תקבל אותה. היא מאוהבת לך בתחת" התרוממתי ממקום מושבי, וניגשתי אל החלון להדליק סיגריה. הסתכלתי על אווה. היא נראת בחורה מסכנה, התאהבה בבחור הלא נכון - מי כמוני מבינה אותה?

ג'ני הייתה נחמדה אל אווה, והתעניינה מאוד בחיים שלה. ידעתי מה עובר לה בראש, זה היה יותר בשביל לברר מול מי יש לנו עסק מאשר להתעניין בה. "זה לא מפריע לך?" קייט שאלה אותי בשקט כשקמנו שתינו אל המטבח. "מה?" שאלתי בתמימות. "אווה ומייק" היא ענתה. "לא יודעת. כן ולא. זה מורכב" הייתי כל כך מבולבלת. ההודעה שנייט שלח לי ולא קראתי, עדיין ריחפה מעליי כמו ענן. ג'ני קראה ומחקה אותה, ואין סיכוי שהיא תספר לי מה היה רשום בה. ולראות את מייק ואווה מול הפרצוף שלי, כשאני יודעת בוודאות שהיא מאוהבת בו, הציקה לי. המילים של מייק מהלילה הקודם הידהדו בראשי 'את מה שאני רוצה, אני לא יכול להשיג' - זו כזו שטות. הייתי שלו מההתחלה, הוא היה רק צריך להסכים שאהיה שלו, והייתי שלו. שתיתי כוס מים קרים, שיצננו אותי מעט.

"אני לא מתכוונת לנסוע איתו! אל תעשי לי את זה בכוונה ג'ני" צעקתי עלייה בשקט והיא פרצה בצחוק מתגלגל. "אתם שני מפגרים, ונמאס לכולנו מכם. זה לא בכוונה" היא אמרה ובדיוק שון ניגש אלינו, הוא שלח לעברי חיוך חושש. "אני אזכור גם לך את זה, אתם שניכם משתפים פעולה" ג'ני יכולה לצחוק עד מחר, שון הוא קצת יותר רציני ממנה, והוא לא מת על הדברים האלה. "ג'ני נו דיי כבר עם זה, היא לא רוצה. בואי נקח אותה כבר" הוא אמר לה והיא שינתה את הפרצוף לכועס, זה מה שחסר עכשיו ששניהם יריבו בגללי ובגלל מייק. רגע לפני שהיא כבר פתחה את פיה על שון, כבר ויתרתי. "בסדר בסדר, אני אסע איתו. אל תריבו.. אבל אתם בכל זאת תשלמו על זה" אמרתי ושניהם צחקו, בעוד אני שיחקתי עם שיערי. אווה ירדה יחד עם מייק. החברה האדמונית שלה, מלודי כבר יצאה יד ביד עם מקס רגע לפני כן ושניהם נסעו לאחר שנופפו לכולנו לשלום. "ועם שניהם אתם רוצים שאני אסע? אם יקרה משהו זה עליכם" הצבעתי על שון וג'ני שעיקמו את פרצופם והתקדמתי לעבר מייק. "תוריד אותי ראשונה" ביקשתי ממנו בקול אדיש, ונכנסתי למושב האחורי כשהוא בוחן את פניי. אווה נכנסה מקדימה והציצה אליי. "את רוצה לשבת אולי מקדימה?" היא שאלה בטון עדין, הרגיש לי כאילו היא מפחדת ממני, וזו ממש לא הכוונה שלי. "לא, תודה, זה בסדר" עניתי לה בקול רך יותר. אני כלבה שאני מתייחסת אלייה לא יפה בגלל מייק, ואני שונאת את עצמי. כל הנסיעה התעסקתי עם הטלפון, השירים שהיו ברקע רק גרמו לי להתעצבן יותר - זה השירים שאני ומייק אוהבים, ועכשיו הצטרפה עוד מישהי. מדי פעם יכולתי לראות שמייק בוחן את פניי דרך המראה. הייתה שתיקה מביכה ברכב במהלך כל הנסיעה. לפתע הרכב נעצר, עיניי הורמו ממסך הטלפון שלי, ואווה יצאה מהרכב. "בן זונה" סיננתי אליו, לפני שיצא והוא בתגובה צחק. רציתי לרדת ראשונה, לא לתת לו הזדמנות להישאר איתי לבד. אני לא סומכת על עצמי כשהוא לידי, וכשאני במצב מעורער. כשהיה לי את נייט יכולתי להחזיק את עצמי, אבל עכשיו אין לי בשביל מה. הוא סימן לי לעבור קדימה, ויצאתי מהרכב כמו ילדה קטנה שלא קיבלה את מבוקשה. "היה נעים להכיר אווה, אני בטוחה שעוד נפגש" הייתי נחמדה אלייה והיא חיבקה אותי בחיוך קטן. נכנסתי אל הרכב, וצפיתי במייק שמלווה את אווה ואז מחבק אותה אליו. מה אני אמורה לעשות עכשיו?

"אל תעשי לי פרצופים" מייק זרק, ברגע שנכנס אל הרכב. "אני לא מעוניינת לדבר איתך" שילבתי את ידיי, והוא זז במקומו בחוסר נוחות עד שהתייצב ואז בהה בי. "אל תסתכל עליי, תסע" יריתי את המילים שלי עליו. הוא מרתיח אותי, וזה לא משהו שאני מתכוונת להסתיר ממנו. הוא התקרב אליי עם ראשו והעביר את ידו על הלחי שלי. "לפחות אל תעשה את זה פה, כשהיא עוד יכולה לראות!!!" העפתי את היד שלו והוא קפץ חזרה למקומו. "את קרבית היום" הוא העיר בגיחוך, ויצא לדרך.

"בואי נעשה משהו ביחד" הוא הציע, כששתיקה ארוכה השתוררה ברכב, רק מילות השיר Locked Away של R. City ו Adam Levine נשמעו ברקע. "אני לא חושבת שזה רעיון טוב" עניתי, והפניתי את מבטי אליו. הוא היה מרוכז בכביש, יד אחת על ההגה, השנייה מונחת על גב המושב שלי. בחנתי אותו ביסודיות ואהבתי את מה שאני רואה. אני תוהה לפעמים איך מבט קטן בו מערפל אותי, אבל מנגד גם יכול לגרום לי להתעצבן בשניות? "אני רואה אותך" הוא אמר בנימה מצחיקה וגרם לי לפרוץ בצחוק. "אני יודעת שאתה רואה אותי, אידיוט" נתתי לו מכה קטנה בכתף, היד שהייתה מונחת על המושב אחזה בידי. הוא שיחק איתה. "אני מצטער שאני כזה אידיוט. ברחתי היום כי אני מטומטם וכי נלחצתי. אני לא רוצה להכאיב לך מיה, מספיק אכלת מנייט" הוא הסביר. "אני מרגיש שאני מנצל אותך ואת המצב" הוא קירב את ידי על הפה שלו, והרגשתי את הנשימות החמות שלו עלייה. "לא ניצלת אותי ולא ניצלת את המצב, תפסיק עם זה" נייט עשה את הבחירות שלו בכך שהתנהג בצורה כזו דוחה. אני לא חייבת לו שום דבר. "אל תברח לי יותר ככה בבקשה, אני שונאת את זה" הוא הינהן ואני נרגעתי מעט. "אני רואה שהסיפור עם אווה תופס תאוצה" אמרתי בקול שקט לאחר מכן. "אני לא רוצה לדבר על זה, לא עכשיו. אני רוצה שנהיה יחד שנינו ונהנה מזה" הוא ביקש. "בסדר" הסכמתי, "אז לאן?" שאלתי אותו. "לא יודע, לאן שנגיע נגיע" הוא אמר וצחק את הצחוק המתגלגל שלו.

שכבנו שנינו על שמיכה שהייתה זרוקה למייק בתא המטען, היה קריר והיינו מכורבלים אחד בשנייה. היינו על גבעה, שמעולם לא הכרתי, רק מייק יכול להכיר מקומות כאלה. "אני לא רוצה לדעת את מי עוד הבאת לכאן ולשם מה" אמרתי בציניות וחייכתי. הוא חייך אליי כתגובה "אף אחת אני נשבע, רק אותך" האצבעות שלו ריפרפו על פניי. "אם אני עושה משהו שלא נראה לך, אל תתני לי להמשיך" הוא ביקש. "בסדר" רעדתי. היה קר. והקירבה אליו השפיעה יותר. השפתיים שלו היה נעימות ורכות, הוא הוביל את הנשיקה ומה שנשאר לי לעשות זה רק לזרום איתו. טיפות גשם החלו לרדת עלינו וזה גרם לי לחייך. "בואי נסע, לפני שתתקררי" הוא התרומם מעליי, אסף את השמיכה ורץ איתי אל הרכב שחנה בצד בזמן שהגשם התגבר. "אז מה עכשיו?" הוא שאל, כשהיינו בפנים, מתנשמים מהריצה או מהנשיקה - זה כבר לא היה כ"כ ברור. "בוא ניסע אליי" חייכתי אליו.