Over You

פרק מס' 22

נייט כאילו שכח מקיומי, היה במין אופוריה משל עצמו, לא שמעתי כל כך על מה הם דיברו והייתי נורא סקרנית. מי זאת ומאיפה היא צצה פתאום?! ״אני הולכת רגע לשירותים״ אני מודיעה לבנות וקמה ממקומי, נייט כל כך עסוק בשיחה עם אותה בחורה ועכשיו גם לוקאס נהיה חלק ממנה. מתחשק לי להעמד לידה ולשאול אותה מי היא ומה היא רוצה מהחבר שלי, אבל אני לא רוצה לצאת קנאית ורכושנית. הבנות מסתכלות עליי במבט מבין וויקי אוחזת בידי בעדינות ושואלת בעינייה אם לבוא איתי, אני מנידה לשלילה, שולחת אליהן חיוך קטן ומתקדמת לעבר השירותים. הן בטוח יודעות במי מדובר. 
כשאני נכנסת לשירותים אני נצמדת אל הקיר, נושמת עמוק ומעבירה את ידי בשיערי - מתירה קשרים לא רצויים ונותנת לפנים שלי לנשום מעט. ההרגשה לא נעימה כל כך. אני ניגשת אל הכיור ושוטפת את ידיי במים קרים מתיזה מעט על פניי, תוך כדי שאני מביטה בעצמי דרך המראה. כשאני חוזרת, נייט לא יושב במקומו ולא נשאר זכר לבחורה הרזה כגפרור. ״איפה נייט?״ אני שואלת בבלבול את לוקאס שנראה מוטרד מעט. ״הוא כבר חוזר״ הוא אומר במין חיוך מעודד ומורה לי לשבת על ידו. ״אני צריכה אוויר״ אני ממלמלת בעצבנות לאחר מספר דקות בהם האווירה הייתה מתוחה ולוקאס לא הפסיק לחפש את נייט בעיניו. משהו מתרחש פה מתחת לאף שלי, אני לא מפגרת! אני קמה והולכת לכיוון היציאה. כשאני יוצאת אל האוויר הפתוח אני מתיישבת בפינה ומדליקה סיגריה. לפתע הטלפון שלי מצלצל ושמו של מייק מתנוסס על הרקע, אני מסננת אותו מבלי לחשוב אפילו. מה נראה לו שהוא מתקשר אליי? נגמרו הבחורות? אני עצבנית, מאוד. הכעס מופנה ברגע זה כולו אל נייט.. משהו מוזר קורה פה וזה לא נראה לי.

כשאני חוזרת, נייט עדיין לא נראה בשום מקום. "איפה הוא?" אני שואלת חסרת סבלנות את לוקאס שמביט בי במבט מסכן ושותק. הוא שולף את הטלפון שלו מהכיס ומושך את ידי לשבת על ידו. "אני אבדוק לאן הוא נעלם" הוא מחייל אליי חיוך מנחם. כריס מביא לנו עוד שתייה ואני ממהרת ללגום את הכל. "ויקי.. את יודעת מי היא נכון?" אני שואלת כשאני נצמדת אלייה ומשתדלת שאף אחד לא ישמע. "כן, מישהי מהעבר הרחוק שלו. את צריכה לדבר איתו על זה" היא מחבקת אותי אלייה ואני בוחנת את הסביבה, מחפשת אותו עם עיניי. "זה לא משהו שאמור להפריע לך כרגע, תשתחררי מההרגשה הזאת" היא אומרת במבט מודאג כשמביטה בפניי. "את צודקת" אני נעמדת על רגליי, לא רוצה שהסיטואציה תשפיע על כולם לרעה. "בואי נשתה משהו" אני מושכת אותה אל הבר. השתייה עלתה לי אל הראש לחלוטין. 

אני רוקדת עם ויקי ואז מצטרפת אלינו גם רוז. מישהו נצמד אליי מאחור ומניח את ידיו על מותניי. לאחר שאני מעיפה ממני את ידיו, אני מסתובבת אליו במבט כועס ומבחינה בזווית העין בנייט שיושב עם לוקאס, ונועץ בי מבט לא כל כך חמים. אני בוערת מעצבים, הוא נעלם לשעה ולא טורח אפילו לומר לי לאן ולמה. משאיר אותי לבד לאכול סרטים עם עצמי, והבחורה הזאת.. היא בטוח לא סתם מישהי מהעבר שלו, למה נייט אף פעם לא הזכיר אותה בפניי?! מסתבר שלמרות שהוא יודע עליי הכל, אני לא יודעת עליו כלום. הראש מסתחרר לי מכל השתייה והמחשבות, אותו בחור שגבוה ממני לפחות בשני ראשים תופס במותניי שוב על מנת לייצב אותי. "יש לה חבר" ויקי נעמדה על ידי במבט כועס והדפה אותו. "בואי, הנה נייט" היא אומרת בחיוך ומושכת אותי אחריה כשרוז נשרכת אחרינו. אני חוזרת לשבת ליד רוז וויקי בצד הנגדי לנייט, אך עדיין יכולה לראות את העיניים שלו שנעוצות בי ואת המבט הזועף שעל פניו. אני מביטה בעיניו בכעס, מראה לו עד כמה אני עצבנית. הוא נעמד ומתקרב לכיווני. "בואי" הוא מושיט את ידו , עדיין באותה הבעת פנים, מי ילך איתו ככה? "טוב לי פה" אני עונה בזעם והוא מושך אותי בכוח בכל זאת. "מה אתה רוצה?" אני שואלת אותו כשהוא מוציא אותי החוצה. "מה זה היה שם?" הוא שואל בקנאה, ואני מנידה בראשי כלא מאמינה. "אתה רציני?" אני המומה. "הופיעה פה פתאום הבחורה ההיא, נעלמת לי לשעה והדבר הראשון שאתה אומר לי זה מה זה היה?" הטון שלי גבוה ואני בטוחה שהלחיים שלי האדימו מהכעס. "שם לא היה כלום, הדפתי אותו ממני אם לא ראית. אבל מה זה מה שהיה איתך?" אני שואלת בטונים נמוכים יותר, אך עדיין בוערת מעצבים. "לא קרה שום דבר.. לא נעלמתי ובטח שזה לא היה לשעה" הוא מעביר את ידו בשיערו, שקרן. "אוקיי, כשתחליט לספר לי במה מדובר אתה מוזמן למצוא אותי" אני הודפת אותו מעט אחורה ועוצרת מונית שבדיוק נעצרת על הכביש. נייט ההמום לא מספיק להבין מה קורה וכבר נסעתי משם.