כשהתעוררתי באמצע הלילה שכבתי על המיטה של מייק, מכוסה בשמיכה כשהוא נשען על המשענת של המיטה ברגליים מקופלות, בוהה בנקודה מסוימת. נרדמתי, אחרי הרבה בכי ועצב, ואז הוא כנראה העביר אותי לכאן. "מייק" קראתי לו, הוא סיבב את מבטו וכמעט נשברתי בשנית כשראיתי את עיניו שנצצו מהחושך והיו רטובות. "אני יודעת שזה משהו שלא עובר או נשכח. אבל אתה חייב לצאת מזה! זו לא אשמתך! אתה יכול לכפר על זה איכשהו בזה שתהיה שם בשביל אחותה הקטנה. תלווה אותה ותתמוך בה במה שתצטרך. זה לא פשוט לעבור לכאן לבד" התיישבתי גם אני וליטפתי את גבו עד שהוא אסף אותי לחיבוק. הרגשתי שהוא נאחז בי, הוא הריח את הריח שלי כאילו זה מה שיציל אותו, ואז הוא הצמיד את שפתיו אל המצח שלי ולא הרפה. הרגשתי את רעידות הגוף שלי וניסיתי להחזיק בהם כדי שמייק לא ירגיש. היינו מכורבלים ושקטים. כל אחד עם המחשבות שלו.
כשהתעוררתי בבוקר מייק כבר היה אחרי מקלחת, נראה רענן ויפה כמו תמיד. הוא חייך אליי, והיה ניתן לראות רק מעט את העצב בעיניים מהלילה. "בוקר טוב נסיכה" הוא לבש על פלג גופו העליון חולצה ונזרק למיטה אליי. הוא עטף אותי לחיבוק ונישק אותי בצוואר, הזיפים שלו דיגדגו אותי וגרמו לי לצחוק. הדפתי אותו בעדינות וקמתי מהמיטה. "אני שמחה לראות שחזרת לעצמך" חייכתי אליו והלכתי אל המקלחת. ממהרת לצחצח שיניים ולשטוף פנים. נראתי זוועה. סידרתי את השיער שלי מעט ולקחתי את התיק. "מייק, אני עפה הביתה. אני אדבר איתך יותר מאוחר" צעקתי והוא הופיע לפתע בסלון מולי. המבט שלו היה מבולבל. "תשארי עוד קצת" הוא ביקש, עיניו יותר התחננו. "אני חייבת.. גם ככה קמתי באיחור!" רציתי להישאר איתו עוד קצת, להשכיח ממנו לגמרי את המקרה של הלילה. אבל לא יכולתי. עוד עלה לראשי, שאני חייבת לספר לנייט על הלילה הזה, פחדתי שהוא ישתגע אם הוא ישמע את זה ממישהו אחר. בכל מקרה, אני לא מתחרטת, מייק הוא חבר שלי, והוא היה צריך אותי!
בהפסקת הצהריים שהייתה לי במכללה, קפצתי אל הבר. ידעתי שנייט קבור בעבודה, הוא היה צריך לקבל ספקים ולעשות עוד מאה ואחת דברים. קניתי לנו אוכל סיני בדרך והחלטתי להפתיע אותו. כשנכנסתי מהכניסה האחורית, נייט דיבר בטלפון והיה נשמע כועס. הוא בטח לא אכל שום דבר מהבוקר, ודאגתי לו קצת. כשעיניו נפגשו עם שלי מבטו התרכך וזווית הפה שלו עלתה למעלה לחיוך קטן. הוא הושיט את זרועו ועטף אותי בחיוך תוך כדי שהוא ממשיך בשיחה. "אני חייב לנתק, תעדכן אותי" הוא אמר וניתק את השיחה. "אני כל כך אוהב אותך.." הוא אמר מחבק אותי אליו ומנשק את פי ואז את צווארי. "התגעגעתי אלייך" הוא הוסיף וגרם לי לחייך חיוך ענק ולנשק אותו. "בוא נשב, תאכל משהו" הובלתי אותו כשאנחנו עדיין מחובקים אל המשרד שלו. פיניתי את הבלאגן שהיה לו על השולחן, וממש לא היה אופייני לו, הצידה. "מזה כל הבלאגן הזה?" שאלתי מרימה גבה. "אני קורס בייב" הוא אמר נשען אחורה והעביר את ידו בשיער. "תעזבי את זה כבר, אני אסדר אח"כ. הוא אמר ומשך אותי אליו, כשאני ישובה ורגליי משני צדדיו. "נייט, תפסיק" צחקקתי. "לא אכלת כלום. אתה צריך לאכול משהו" הסתכלתי על פניו וליטפתי אותן. "אני יכול לאכול אותך וזה יספיק לי" הוא צחק. קברתי את ראשי בצווארו והסנפתי את הריח שלו. הוא הקים אותי בחוסר חשק והתיישב על כיסא אחר. הוצאתי את האוכל וסידרתי אותו על השולחן. הוא סיפר לי על כל מה שקורה בבר, ועל כל העצבים שהוא חטף מהבוקר על כל מיני שטויות. הקשבתי לו, אבל תוך כדי חשבתי איך לספר לו בצורה עדינה שנרדמתי אתמול אצל מייק. הרי אם הוא מתעצבן מדברים אחרים, איך הוא יגיב על זה?! הוא ירק אש! סיימנו לאכול, יצאנו לעשן ביחד ונייט היה חייב להמשיך בעיסוקיו. לא סיפרתי לו שום דבר. למה אני אוהבת לדחות את הדברים האלה לאחר כך?! הרי מבחינתי זה דבר פעוט. כל הדרך חזרה למכללה קיללתי את עצמי, למה אני לא מצליחה לספר לו את זה? הסתמסתי עם מייק, שאמר שהוא קבע עם אחותה הקטנה של אנה לארוחת ערב. שמחתי שהוא השתמש בעצות שלי.
YOU ARE READING
Over You
Roman d'amourלפעמים מבלי לשים לב החיים לוקחים אותנו למקומות שמעולם לא הכרנו, השאלה היא עד כמה אנחנו מוכנים אליהם? מיה מעולם לא חשבה שתצליח אי פעם להתאהב וכשזה מגיע זה קורה ברגע הכי לא צפוי ומבלגן לה את החיים. היא לומדת מה זו אהבה ומה זו חברות אמיתית, ולבסוף גם...
