פרק מס' 19

5.8K 337 34
                                    

העיניים של אבלין ליוו כל צעד שלי מהשנייה שנכנסתי אל הבר. נייט ואני סיכמנו בדרך לכאן שאנחנו לוקחים את הדברים לאט וכמובן שלא הופכים לזוגות הדביקים - ששנינו דיי שונאים. רצינו לתת זמן לאנשים להתרגל אלינו ואל המצב החדש הזה. בייחוד בעבודה. אז אנחנו ממשיכים עם ה'ידידות' שלנו.

"אני שונאת אתה" אני מסננת בזעם. "אני יודע שאני דיי הבאתי את זה על עצמי, אבל אפשר שהמשמרת תעבור חלק בלי ריבים?!" נייט מתחנן אליי, ואחרי רגע היא כבר נעמדת על ידנו. היא לבושה בשורט שחור קצרצר שחושף כמעט את שני הפלחים שלה, והגופייה של הבר שאהבה ללבוש בקביעות. היום גם אני לבשתי את אותה הגופייה כי חם מדיי ולא הייתי שורדת עם הטי שרט. "היי" היא אומרת כשהיא מעיפה את המבט שלה בנייט ואז עוברת לבחון אותי מכף רגל ועד ראש. "תמיד ידעתי שקורה משהו ביניכם" היא מביטה בי במבט עצבני. "את משחקת אותה הבחורה התמימה, הטובה.. בסוף את מתגלה כסתם עוד זונה! בדיוק כמו שחשבתי כשראיתי אותך בפעם הראשונה" היא מרימה את קולה. היא גורמת לפניי להאדים מרוב כעס ולכווץ את כפות ידיי לאגרופים, אך העדפתי לשתוק. האמת היא שאני סתם ארגיש רע עם עצמי אחרי שאענה לה. למרות שאני שונאת אותה, אני דיי גרמתי לנייט להעיף אותה קיבינימט בשבילי כשהיא רצתה יותר. חוץ מזה לא רציתי להרוס את המשמרת, ידעתי שאם אתחיל אני לא אסיים ברק לקלל אותה הלילה. "כשימאס לך, אתה תמיד מוזמן לבוא אליי. אני אזכיר לך כמה דברים" היא אומרת בקול נעלב ונכנסת אל החדר הפנימי. אני נשארת חסרת מילים. 'אני לא אגיב' אני ממסה להרגיע את עצמי ונושמת כמה נשימות עמוקות. נייט מביט בי מודאג. "תעזוב, אל תגיד שום דבר" אני מבקשת ממנו ומתקדמת אל הדלפק של הבר, מתכוננת לפתיחה. "שלום לזוג האהוב עליי" דן נכנס אל הבר, כשהוא לבוש בחולצת עבודה של הבר וחיוך של מיליון דולר. השלוק של המים שבדיוק לקחתי גרם לי לחנק קל ולשיעול. אני מסתכלת על נייט מבועתת, והוא מחזיר לי מבט צוחק שהכל בסדר. זו סתם הייתה אחת מהערות של דן עלינו. אני נושמת בהקלה. הוא מחבק את נייט באחד מהחיבוקים הגבריים שלו ואז מתקרב אליי. הוא נושק לי קלות על הלחי ומרים אותי כך שרגליי מתרוממות מעט מהקרקע. "מה הולך?" אני צוחקת, הוא שמח מדיי. "הכל מעולה.. כמו תמיד" הוא מרים את החולצה מעלה בגאווה. "קעקוע חדש" הוא מחייך מרוצה. "אל תגיד לי שעשית עוד אחד?" אני נשארת המומה, ומתקרבת להעיף מבט. כל הגוף שלו מפוצץ בקעקועים, איפה בדיוק הוא מצא מקום לדחוף עוד אחד? "איזה בן זונה.." נייט מסנן בצחוק ומסתכל על הקעקוע החדש שלו בהתלהבות. "כשתהיה רציני לעוד אחד, אתה מוזמן לדבר איתי.. חיכיתי לך יותר מדיי זמן גבר" הוא זורק לנייט בחיוך, ואני מסתכלת על שניהם משועשעת. "חשבת על עוד קעקוע?" אני שואלת את נייט בחיוך. יש לנייט כמה קעקועים. אחד מאחורי הכתף הימנית, אחד על הזרוע ואחד על החזה. נזכרתי לפתע בקעקוע של מייק, שמהרגע שנגעתי בו הוא רעד ונרתע ממני.

"על מה את חושבת?" נייט שואל ומכווץ את עיניו כשהוא בוחן את פניי. אני שקופה? "מה? לא סתם. אז איזה קעקוע אתה רוצה לעשות?" אני שואלת, מעבירה נושא בזריזות. "לא יודע עדיין, אולי שרוול" הוא נצמד אליי בכוונה כשהוא מתכופף לקחת משהו מהמדף מתחתי. הוא מחייך בממזריות וגורם לי לתת לו מכה בכתף ולהדוף אותו ממני. "היי דן" אבלין חזרה. היא מחבקת את דן. "אני רואה שיהיה לנו שמח היום" דן אומר בשקט אך כולנו שמענו אותו, זאת לאחר קרב המבטים שהעברנו אני ואבלין בינינו.

Over YouWhere stories live. Discover now