Over You

פרק 26

הבטתי בעיניו הירוקות שלא הסגירו דבר, אחוזת פחד, לא יודעת מה לעשות וכיצד להגיב.
"מיה.." הקול שלו נשמע מופתע. "נייט" הצלחתי להוציא סוג של קול, ואז הסטתי את מבטי אל מייק מתריעה לו שיציל אותי, אבל הוא רק הביט על נייט בכעס. איבדתי את עצמי לגמרי, רציתי לברוח מהרגע המביך הזה, אך הרגליים שלי היו משותקות וסירבו לזוז. פחדתי שלא אצליח לעמוד מולו ואתחיל לבכות. אסור לי. "היי" הבחורה הקולנית נעמדה על ידו בחיוך. "אתם מכירים?" היא שאלה ספק אותי ספק את נייט, כשהחיוך שלה מתרחב והיא מחבקת אותו קלות. גבוהה ורזה עם שיער חום ארוך חלק ועיניים גדולות ושובבות - בדיוק כמו שנייט אוהב.
"היי" החזרתי לה באותו קול, מנסה לחייך, אבל רוב הסיכויים שהוא נראה עקום. מתעלמת לחלוטין מהשאלה שהיא שאלה, שנייט יסביר לה שהיינו פעם החברים הכי טובים, כמעט כמו אחים ואז הרסנו את זה והתאהבנו. "אני חייבת לזוז" מילמלתי ודחפתי את מייק קדימה, בקושי צעדתי, האלכוהול עדיין אפף אותי וכל המצב הוציא אותי משליטה. לחצתי חזק על היד של מייק ולא הרפתי. "פאק פאק פאק" קיללתי, העיניים שלי היו רטובות. "בואי אליי" מייק חיבק אותי חזק ברגע שהתרחקנו מהשירותים. "בבקשה אל תבכי" הוא רכן לאוזני וניסה ולהרגיע אותי. אני שונאת את נייט, שמונה חודשים שאני מנסה להתגבר עליו, ופתאום להתקל בו אחרי סיטואציה כ"כ מביכה.. עם מישהי, זה שבר אותי. "מיה" אליס שהבחינה בי, משכה אותי אלייה לחיבוק. "בואי נצא מפה" התחננתי. "תגידי לג'ני שתשאר עם שון, שלא תדאג לי" הוספתי, מסובבת את גבי ועומדת כשפניי מופנות אל הקיר. "יפהפייה שלי" מייק חיבק אותי אליו. "את תדברי איתי מחר?" הוא שאל במבט מודאג. "כן" ניסיתי לחייך אליו ורכנתי לנשק אותו על לחיו. הלוואי וכל היחסים איתו לא היו כ"כ מסובכים והיינו יכולים להיות ביחד, כמו זוג נורמלי בלי כל הסיבוכים של כל אחד מאיתנו, אבל כנראה שזה לעולם לא יקרה. נפרדתי במהירות מכולם וניסיתי לעוף מהמקום הזה, שעכשיו עשה לי כ"כ רע, הרגשתי חנוקה וידעתי שכל הכאב עומד לי בגרון וברגע שאהיה לבד אתן לו לצאת. כשאליס הובילה אותי אל הכניסה, יכולנו לראות את נייט שמלווה אותי בעיניו. "אני שונאת אותו כ"כ" אמרתי לאליס כשאני נשענת על כתפה והיא מובילה אותי החוצה בעודה מלטפת את גבי ומנחמת.

המשמרת שלי בבר להלילה הסתיימה, נשארו מספר דברים שצריך לעשות לסגירה ואז אוכל ללכת להתרסק במיטה שלי, אני כ"כ עייפה הלילה. האוויר בחוץ היה מקפיא, אז הדלת הייתה פתוחה למחצה ואני התישבתי כמה שיותר בפנים כדי לא לקפוא למוות. אחרי שהתפטרתי לא חיכיתי יום וכבר התחלתי לחפש לעצמי עבודה חדשה. אני לא יכולה להרשות לעצמי להישאר בלי כסף, ובטח שבלי תעסוקה. אז מצאתי את הבר הזה. הוא היה במרכז העיר, האווירה שם הייתה טובה ונייט לא היה שם. "קחי" מליסה, החברה הכי קרובה אליי בבר, הושיטה לי כוס עם בירה קרה והתיישבה על ידי. הדלקתי את הסיגריה ופרצתי בצחוק כואב. "מה הסיכויים? חשבתי שאני מתחרפנת כשראיתי אותו שם אתמול.."המשכתי עם מליסה את השיחה שלנו, שנקטעה בגלל הלחץ שהיה בבר. תהיתי לעצמי מה נייט הרגיש כשהוא ראה אותי שם אתמול, אם זה עשה לו משהו. לי נראה כי הוא ממשיך בחיים שלו. "בטוח הוא חושב שאת המשכת בחיים שלך" מליסה זרקה לאוויר בקול שקט ושאפה מהסיגריה שלה, מתבוננת בי, ממש כאילו היא קוראת את מחשבותיי. "את צודקת.. אולי ככה זה נראה" הסכמתי איתה לאחר שהייתה דקה של שקט בה חשבתי לעצמי, ואז הגעתי למסקנה שגם אני יצאתי מהתא עם מייק, מה הוא עוד יכול לחשוב עליי?! שאני בוכה עליו כל הזמן, ושאין שעה ביום שאני לא חושבת עליו? זה מה שבאמת קורה, אבל הוא מן הסתם לא יהיה מודע לזה. "אני לא רוצה לדעת איזו מערכת יחסים יש לו עם הבחורה ההיא. אם זה יותר מסטוץ אני אמות" פלטתי וגיליתי את הפחד הכי גדול שלי, אפילו לאליס וג'ני לא סיפרתי את זה, למרות שהן בטוח יודעות את זה. עכשיו כשכל המחשבות שלי מתבשלות בראשי, הכל צף ועולה. "את יכולה לבדוק את זה.. לא מאוחר מדיי את יודעת" היא הטיפה לי. היא כל הזמן אמרה לי לשים את האגו שלי בצד וללכת אליו, להתקשר אליו, לשלוח לו הודעה.. משהו! כדי שיבין שאני עדיין שלו. "זה לא יקרה" חרצתי ובזה הדיון על נייט הסתיים. נעמדתי וניקיתי את המכנס שלי מאחורה בטפיחות. "את מטומטמת, אבל אני עדיין אוהבת אותך" היא אמרה רצינית ונעמדה אחריי. "בואי נסיים עם השיט הזה ונעוף הביתה" היא פיהקה ונכנסה לבר כשאני אחרייה.