Over You

פרק מס' 20

באותו הלילה, למרות שכל כולי השתוקק להיות עם נייט, החלטתי לישון במיטה שלי.. לבד. הייתי מבולבלת והקדשתי את הלילה לקצת סדר במחשבות. נייט קיבל את זה בהבנה וכשהוריד אותי ליד הבית נישק אותי ארוכות ברכות ובאהבה.

 "בוקר אור" זרקתי אל הבנות בחיוך קטן. קמתי רעננה יחסית למישהי שבקושי ישנה. "מישהי פה במצב רוח" ג'ני צוחקת ומכריחה אותי לשבת בשולחן הפינתי שלנו. "כנראה שלא רק אני" אני צוחקת. עיניי נחות על השולחן, מסתבר שג'ני הכינה לנו ארוחת בוקר. "מסתבר" אליס מעיפה מבט בחביתה שג'ני הכינה, בודקת שזו חביתה אכילה. היא מסמנת לי לאישור ומכניסה חתיכה לפה. "היי, מה אתן צוחקות?" ג'ני שואלת בפרצוף נעלב. "את משתפרת, אני גאה בך" אני מחייכת אלייה ולוגמת מכוס הקפה שהכינה לי. אני מספרת להן על הלילה בבר, החל מאבלין הכלבה ועד מייק. "לא רצית ללכת אליו?" אליס שואלת ברצינות עם פה פעור. "רציתי.. מאוד. נאבקתי עם עצמי, אבל למה זה היה טוב אם הייתי הולכת אליו אתמול והיינו שוכבים? זה סתם היה מסבך את הכל עוד יותר" אני נאנחת בייאוש. אנחנו מסיימות לאכול ואני מפנה בזריזות את השולחן תוך כדי השיחה איתן. לאחר מכן אנחנו יוצאות אל המרפסת עם כוסות הקפה שלנו. "נו והגעת למסקנות ותובנות מהלילה שלך לבד?" ג'ני שואלת ואני מדליקה סיגריה. "כן, שאני צריכה לסמוך על נייט.. יש יותר מדיי בנות כמו אבלין. אם לא אסמוך עליו זה לא יחזיק" אני נרגעת אחרי שאני לוקחת שאיפה מהסיגריה ונושפת את העשן אל האוויר. אני מתבוננת ברחוב השקט שנפרס מתחתינו, נזכרת בכל הבחורות של נייט. יש הרבה כאלה, יותר מדיי, ועכשיו אני צריכה להתמודד עם זה. "זה נייט, כ"כ שקוף שהוא אוהב אותך, כנראה שמאז ומתמיד אבל הוא בעצמו לא ידע את זה. אני לא חושבת שעד שסוף סוף יש לו הזדמנות כזו הוא יהרוס את זה בגלל הזין שלו" אליס מנסה להרגיע אותי. "תתפלאי.. זה מה שבד"כ קורה עם גברים" אני עונה. אני רוצה להיות רגועה ולהנות ממנו.. זה החבר הכי טוב שלי, להיות איתו זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות בשבילי. אבל משום מה אני לא מצליחה להשתחרר מהמחשבה שמישהי אחרת תהרוס את זה בינינו.

 "מה אתה עושה פה?" אני שואלת את מייק כשאני יוצאת מהשיעור האחרון להיום ומגלה שהוא שעון על הקיר ליד הדלת, ממש חיכה שאצא. לרגע חשבתי לברוח ולפנות לצד השני כשאני מוסתרת ע"י התלמידים האחרים שיוצאים מהכיתה. "אי אפשר להשיג אותך בטלפון ואת מתחמקת ממני. אז זו הדרך הכי טובה לתפוס אותך" הוא אומר בפשטות ומביט ממושכות בעיניי. "מה קורה?" הוא שואל ולי אין מושג איך להגיב. במשך שתי דקות אני בוהה בכל דבר, מלבד העיניים שלו. "תראה מייק, הסידור ביני ובינך לא מתאים לי יותר" אני זורקת לבסוף, ולרגע מרגישה סוג של הקלה.. שנעלמת לאחר חמש שניות בדיוק. המבט שלו חודר לעיניי עמוק יותר והלסת שלו מתהדקת. הוא כועס ללא ספק. "אני יודע. מה את חושבת שאני מטומטם?! ציפיתי שתגידי לי את זה בפנים במקום למרוח אותי ולסנן אותי" הוא מרים מעט את קולו. "הייתי עושה את זה בסופו של דבר, אתה יודע. הייתי צריכה קצת זמן להתרגל לזה, זה הכל" אני כועסת חזרה. מי נראה לו שהוא?! אני בסך הכל הייתי עוד מישהי שהוא שוכב איתה כשבא לו, ידידה שלו כשהוא במצב רוח טוב וכלום בשבילו כשהוא כועס. "אז את עם נייט עכשיו?" הוא שואל בזלזול, ואני תוהה מאיפה הוא יודע לעזאזל. "כן" אני עונה מעט בגאווה, קצת נהנת לעצבן אותו. "ידעתי שהוא אחד מהם, מהמעריצים האלה שלך.." הוא צוחק, בזלזול שלו וזה גורם לי לכעוס יותר. "הוא בדיוק כמוני, מיה. אל תצפי למשהו אחר" הוא מעיף בי מבט אחרון והולך. רציתי לצעוק עליו, להגיד לו שהוא לא יכול לבוא ולעשות לי את זה. הוא לא רצה שום דבר רציני, הוא התהפך עליי כל שני וחמישי. לא מוכנה לזה. והזילזול הזה בנייט, הוא הרי לא מכיר אותו בכלל! הוא האחרון שיכול לומר עליו משהו, נייט ומייק שני הפכים. אומנם היה בינהם מכנה משותף, אבל עכשיו שום דבר כבר לא דומה. אני נושמת עמוק ואז פונה לכיוון היציאה. היום נגמר ואני הולכת הביתה, ואז אל נייט.