Dance Until It Hurts [L.S] // מתורגם

TWENTY NINE

מזל טוב לו💘

———

נייל ואני מיהרנו להגיע לאקדמיה והדבר הראשון שעשיתי היה לרוץ לכיתה של הארי כדי לראות אם הוא עדיין מלמד.

נייל ואני התנשפנו ללא נשימה על כל הריצה כשהגענו לכניסה לכיתה. הסתכלתי דרך דלת הזכוכית וראיתי את כל הכיתה עושה תרגיל קפיצה. אני שמח שפספסתי את זה.

כמה מחבריי לכיתה פנו להביט בי, אבל כל מה שיכולתי לעשות זה לחפש את הארי מסביב לתלמידים. ראיתי את זאין בפינה והוא יצר איתי קשר עין, הוא סימן לשמאלו והארי הופיע מאחורי מאיה.

לפתע נעצרה המוזיקה של התרגיל והארי הסתכל לכיווני.
פלטתי נשימה שלא ידעתי שאני מכיל.
טוב. הוא עדיין לא פוטר. הוא עדיין היה כאן.

הארי הביט בי בדאגה והחל ללכת לכיוון הדלת. הנדתי בראשי, אמרתי לו 'לא' ותפסתי במהירות את זרועו של נייל, התחלתי לרוץ למשרד של קלאודיה ומשאיר את הארי הזועף בתוך הכיתה שלו.

אשלח לו הודעה מאוחר יותר.

דפקתי על הדלת של קלאודיה ושניות לאחר מכן היא הכניסה אותנו.

"מה אתם עושים כאן? אמרתי לך לואי, אתה צריך מנוחה."

"מה שאני צריך זה שתגיד לי מה שאת יודעת."

"מה?"

"דודה, נייל אמר לי שאת יודעת מי החבר שלי."

"חשבתי שאין לך. מי החבר שלך, מותק?"

"אמא, אמרתי לו." - קטע נייל - "בבקשה בוא נדבר על זה במונחים טובים."

היא הביטה בו בכעס ואז הסתובבה אלי.

"מה אתה מתכנן לעשות איתנו ?"- שאלתי בחריפות.

"לואי, אתה מנהל רומן עם מורה. זה לא מקובל."

"זה לא רומן, הוא חבר שלי." - ניסיתי להסביר כמה שהמצב שלי אפשר לי.

"בכל מקרה זה לא מקובל המנהג הזה."

"אז? את מתכוונת לפטר אותו?"

"לא, אני לא יכולה לעשות את זה. יש רק שלושה חודשים עד סוף השנה, הוא צריך לסיים את זה. חוץ מזה הוא עדיין מנהל הבלט, וערב הפתיחה הוא רק שבועות קדימה. אני לא יכולה לפטר אותו עכשיו."

נאנחתי בהקלה.

"אז את לא הולכת לספר על זה לאף אחד? אפשר לסיים את השנה? אחרי סיום הלימודים זו לא תהיה בעיה יותר." - חייכתי בתקווה.

"לואי, מותק. אני חייב לעשות משהו בעניין. אני לא יכול לשמור את שניכם בסוד ולשחק עם זה."