תומאס
ירדתי למטה חיכיתי לה בזמן ששמעתי את מי המקלחת זורמים, וכל הזמן חשבתי מה קרה לה?
מה עוללו לה ואיך התאכזרו אליה עד כדי חברות כאלה על כל גופה.
התאגרפתי מאז ילדותי.
ידעתי באיזו קלות ניתן לפצוע אנשים ובעיקר אנשים בעלי משקל גוף כמו שלה שהיה קל לתמרון.
אני זוכר את הנשים שהתאמנו במתחם האימונים איתנו, למרות הכמות המועטה של הנשים שהתאמנו אצלנו במתחם בקביעות נלחמנו בהן כשוות לנו.
לא הייתה הפליה בין נשים לגברים, אך כמובן שכל אחד ואחת שנרשמו אצלנו במכון עברו קורסים ואימונים עד שהגיעו לשלב שהם יכולים התאמן עם אחרים על הטכניקות שלהם.
כל אחד ואחת התקדמו בקצב שלהם וכולם עזרו לכולם להתמודד עם כל הקשיים.
הגיעו אלינו למכון המון נשים שרצו ללמוד הגנה עצמית אחר שעברו הטרדות או אונס, אלה הנשים שלקח קצת יותר זמן לאמן אותן בשל הפחדים והחששות שלהן מהכוח הפיזי או מהמגע של חלק מהאנשים במכון, בעיקר מהגברים.
כמובן שמגיעות נשים שבוחרות להתאמן ולהגן על עצמן כדי להתחזק ללמוד טכניקות או סתם כתחביב.
שמתי לב שמחשבותיי נדדו רק כאשר שמעתי צעדים מתקדמים לעברי במורד גרם המדרגות.
ביתי היה גדול, אולי גדול מדי לבחור בן 25 שגר לבד. לפעמים הרגשתי כל כך בודד בבית הזה שלא יכלתי להישאר בין קירותיו לעוד שניה אחת ולהמשיך לנשום תוך כדי. לפעמים הייתי כל כך בודד בבית הזה שרציתי לצאת מעורי.
פעמים רבות משאני יכול לספור ביליתי את שעות הערב שלי וימי החופש שהשתדלתי לא לקחת כדי לא לחזור לבית ריק, במשרד במכון במסעדה או סתם אפילו מטייל ברחוב מטרה אחת, רק לא לחזור לבית בודד.
