תומאס
חיכיתי שאנה תצא מדלת הבית כדי שאצא אחריה אנעל את דלת הבית ואפעיל את מערכת האזעקה הביתית.
אחרי מה שקרה בבית של פיל ואגי אני לא מוכן לקחת סיכונים מיותרים, ועל אחת כמה וכמה שכעת אנה גרה בבית ואני לא מוכן לסכן אותה.
אנה חיכתה לי בסבלנות בכל הזמן הזה ועמדה על המדרכה מאחוריי בבגדים הגדולים שלי ובשיער אסוף למשהו שהיא אמרה לי שנקרא ״גוגול״ ונראה כמו כדור צמר שעשוי משערות על ראשה.
האמת, אהבתי איך שנראתה בבגדים שלי ולא רציתי שתקנה חדשים אבל אני צריך להיות מציאותי היא לא יכולה להסתובב ככה ברחוב ובטח ובטח שלא לראיון עבודה.
כשסיימתי לאבטח את הבית ולנעול את הדלת,
הסתובבתי לאנה והובלתי אותה בשקט אל הרכב שלי שהיה בחניה.
כשהגענו אל הרכב התקדמתי לכיוון דלת הנוסע לפתוח לאנה את הדלת כדי שתוכל להיכנס,
החזקתי את דלת הרכב פתוחה אך אנה לא נכנסה.
הרמתי את ראשי כדי לראות איפה היא, האם היא נשארה מאחוריי ולא שמתי לב? הרמתי את עיניי וראיתי שהיא הייתה לידי. פשוט בוהה ברכב ולא זזה.
למה היא לא נכנסת? למה היא בוהה? חשבתי.
״אנה?״
שאלתי והסתכלתי עליה
״הכל בסדר? למה את לא נכנסת לרכב?״
