אנה
הארוחה עם הוריו של תומאס והורו של גאווין עברה בצורה נהדרת באופן מפתיע.
לא שוחחנו עוד על הדברים שנאמרו לפני הארוחה ואף אחד לא עשה מזה עניין או התנהג בצורה מביכה.
למדתי להכיר את הבנים קצת יותר לעומק ולהבין מאיפה הם באים.
כולם היו מקסימים ביותר ואדיבים בצורה בלתי רגילה.
לא הייתי רגילה לבלות את זמני או אפילו להיתקל באנשים כה אדיבים וחמים.
לאורך כל הארוחה התבוננתי בסתר בפיליפ.
רציתי לראות איזה מין אדם הוא.
גיליתי שהוא אדם מדהים ומצחיק להפליא.
הוא אוהב את משפחתו את אשתו אגתה בכל ליבו.
אלן ולואיז היו מדהימים והפגינו כלפיי חום ואדיבות.
כל ארבעת ההורים היו משעשעים ומקסימים.
האינטרקציה בינהם לבין הילדים שלהם הייתה הדהימה כל כך, שליבי זז וייחלתי במוחי להרגיש כך יום אחד.
ביום למחרת, לאורך כל היום התגנבו למוחי ללא רצוני מחשבות ותהיות על איך פיליפ יהיה כאבא שלי.
הבדיקות לא חזרו עדיין ואין שום תוצאות,
אבל מוחי אהב להשתעשע ברעיון הזה.
בייחוד אחרי שראיתי איזה אדם טוב לב פיליפ.
~
זהו יום שני, כבר אחרי חצות.
תומאס מתקלח ואני שוכבת במיטה ומתבוננת בתקרה של החדר שינה החשוך שתומאס ואני חולקים בזמן האחרון.
