אנה
הוא לפעמים כזה מגזים, באמת.
לא הפסקתי לצחוק לאורך כל מסע הקניות שלנו מתחילתו ועד סופו.
מהרגע שנכנסנו לחנות הראשונה הוא נעץ מבטים זועפים בכל אחד שהיה לידינו, אפילו במוכרות.
אני לא אומרת שלא מגיע להן לקבל מבטים כאלה זו לא הייתה הבעיה כאן.
הבעיה הייתה שהוא הביט ככה גם באנשים שלא עשו שום דבר.
זה היה כל כך מצחיק, הם לא הבינו מה הוא רוצה מהם.
כעת סיימנו את מסע הקניות הזה עם כמות בגדים שיכולה למלא ארון שלם ועוד כמה זוגות נעליים.
האמת שאני לא יודעת איך אוכל להחזיר לתומאס את הכסף על כל הקניות שקנינו היום.
אני גם לא מבינה למה אדם אחד צריך כל כך הרבה בגדים.
חייתי ארבע שנים עם שלושה סטים של בגדים בלבד והיה לי טוב.
הסכמתי לכל הבזבוזים האלה בגלל שאני צריכה שיהיו לי כמה פריטים ללבוש ליום יום בזמן שאגור בביתו של תומאס, ועוד סט של בגדים לראיון עבוד שיתקיים מחר.
תומאס אמר לי שאין שום סיבה להילחץ מפני שמי שאמור לערוך לי את ראיון העבודה הוא הבחור שעובד מתחתיו שגם עומד להפוך לסגן הקרוב ובנוסף לכל הוא חבר שלו ושקוראים לו גאווין.
כאילו לא הייתי מספיק לחוצה מהרעיון לעבוד, אז אני גם צריכה להרשים את חבר שלו.
תומאס כנראה ראה את החדשות על פניי מפני שהסביר לי שהוא רצה שהראיון יתבצע בצורה הוגנת ולא כטובה בין חברים.
ובנוסף לכל תומאס ציין כי הוא סומך על גאווין בכל תחום בחיים האישיים ובנושא החברה, שהוא בחור רציני בעל לב זהב שיערוך את ראיון העבודה בצורה הגונת מבלי שיפוטיות ומבלי שום התייחסות על קשרים חברתיים או היכרויות קודמות.
