כל מיני קטעים שכתבתי על פתקים או מחברות בביה''ס, שהם כאילו מאמצע/תחילת סיפור ולא יודעים למה זה קשור.
לפי הסדר? בבקשה:
להבות, שרפות בכל מקום. עשן צורב עיניים אפף את הבניין.
גיבורנו התקדם לאיטו, מפלס את דרכו בין הלהבות החוצה מהבניין.
(כתבתי לפני שנה במחברת מדעים, המשכתי את זה עוד כמה פרקים בקלסר. עצרתי בערך בפרק רביעי)
הוא לא ידע מה יהיה, אבל הזכיר לעצמו דבר אחד- שהכל לטובה. לא משנה מה יקרה, לא משנה לאן ילך- בסוף הכל יסתדר. הוא הרים את התרמיל על כתפו וצעד קדימה, משאיר את חייו הקודמים מאחור, וצועד לעבר חיים חדשים- לעבר העתיד
(כתבתי השנה בתחתית דף כלשהו של מבחן בספרות)
יש משהו בלהיות כזה לא-מועיל. הרגשת חוסר האונים, שאין שום דבר שתוכל לעשות כדי לעצור את זה. שכולם חוץ ממך מוכשרים במשהו, ורק אתה לא טוב בכלום. מיותר. זה בערך מה שהרגשתי עכשיו, ואני יכול לומר לכם בוודאות שאני כבר מתעב את ההרגשה.
(כתבתי השנה על פתק בבית ספר)
זהו בערך, אני לא חושבת שיש עוד קטעים כאלה.
YOU ARE READING
עולם החוטים של העולמות
Fantasyאור. אור לבן. ומתוך האור נוצרות בועות מבריקות ומרחפות בחלל. לפתע בועה אחת מתפוצצת, ונוצר חוט אור קטן. החוט נמתח ונמתח עד האופק, ומתחיל לגדול ולקבל צבע. וכך נוצרים עוד חוטים, עד שהחלל הלבן מתמלא בהם. כל חוט הוא עולם שלם. אני אכתוב כאן כל מיני התחלות...