עולם החוטים של העולמות

חמשת היסודות- חלק א'

הקדמה

החשכה אפפה אותי מכל כיוון. היא היתה כל כך סמיכה, שהיה אפשר בקלות לטבוע בה. 'זה רק חלום', הזכרתי לעצמי. כל מה שהיה צריך לעשות זה רק לפקוח עיניים ולהתעורר.

לא ידעתי שאחרי הלילה הזה אשתנה לנצח, ואהפוך להיות מישהו אחר.

פרק 1

איימי התעוררה לקול צלצול השעון המעורר. היא הסתובבה לצד השני במיטתה במטרה להמשיך לישון, אך ברגע שנזכרה איזה יום היום, קפצה מהמיטה. לפני כמה חודשים, בסוף שנת הלימודים ובתחילת החופש הגדול, הגיע מכתב שהיה ממוען אליה ואל אחיה. במכתב היה כתוב שהיא ואחיה נבחרו עם עוד כמה מעט ילדים מכל העולם לאיזושהי אקדמיה יוקרתית. היה כתוב שם גם שהם לא צריכים לשלם כסף, האקדמיה תשלם, ואם איימי זוכרת נכון, התאריך שהיה כתוב במכתב שבו מתחילים הלימודים באקדמיה הוא היום. 

איימי בהתחלה לא רצתה ללכת. כל העניין הזה נראה לה מוזר. אבל אִמה רצתה שהיא תלך, וגם אמרה שזו הזדמנות טובה בשבילה להכיר חברים חדשים. 

איימי העיפה מבט לצד השני של החדר. אחיה אָשׁ עוד ישן. היא קמה מהמיטה והלכה להתארגן.

***

רק כשאיימי היתה באמצע לאכול קערת דגנים אָשׁ יצא מהחדר. הוא עוד לבש פיג'מה ושערו היה סתור. איימי ראתה אותו פונה ונכנס לחדר האמבטיה.

בסופו של דבר אָשׁ ואיימי היו מוכנים. הם נפרדו מאִמם, ויצאו החוצה לחכות להסעה בכניסה לבית. כעבור כמה דקות רכב שחור וארוך התקרב לכיוונם.

איימי מצאה את עצמה יושבת ברכב השחור והארוך לצד אָשׁ. הרכב נראה הרבה יותר גדול מבפנים, אבל איימי הייתה לחוצה מכדי לשים לב לזה. היא ניסתה להסיח את דעתה בהתבוננות בנהגת, זאת שקראה להם להיכנס. 

הנהגת היתה אישה מלאה ומוצקה, עם שיער מתולתל וזרוק שיבה צבוע ורוד בהיר וקשור בפקעת לקודקודה. היו לה לחיים תפוחות מכוסות פודרה לבנה- מה שגרם לה להיראות קצת דומה לליצנית- וחיוך רחב וחושף שיניים. היא לבשה שמלה ורודה וקצרת שרוולים מבד גס, ועליה חגרה סינר מכוסה בקמח. האישה החזיקה באצבעותיה השמנמנות בהגה, והסיעה אותם במהירות מחוץ לעיר. 

איימי הביטה בנוף החולף ביעף מחוץ לחלון. זה נראה כאילו הם נוסעים במהירות האור לפי איך שהנוף בחלון חלף, אבל הם בקושי הרגישו טלטולים. 

הנוף בחלון האט קצת והשתנה- במקום לראות כבישים סוענים איימי ראתה שהם נכנסו ליער, והכביש הפך לאדמה טרשית. הם עצרו ליד בקתת עץ קטנה ששכנה בלב היער. ליד הבקתה עמד ילד נרגש, שהחזיק בידו מזוודה חומה קטנה, ולידו עמדה אישה זקנה. הילד היה בערך בגילם של אָשׁ ואיימי, והיו לו שיער חלק וסמיך בצבע חום בהיר, ועיניים חומות גם כן.