לילה. הירח הלבן מאיר, ומסביבו אלפי כוכבים מנצנצים מרחוק. קול ינשוף קורא, צרצור צרצרים. קול היער. השקט שבחשכה. ריח העצים והאדמה. אני שומע יללות קוראות אל הירח, ומצטרף אליהם.
הרגע הזה הוא הרגע הטוב ביותר בחיי. זה הרגע שבו אנחנו יכולים להיות מי שאנחנו באמת, להיות עצמנו האמיתי.
מחר יהיה יום מיוחד וחשוב מאוד, שלאחריו- רוב הסיכויים- אהפוך רשמית לבוגר בלהקה. עברתי את גיל מאה חמישים ושישה ירחים מלאים (בקיצור-13) לפני כחודשיים, ומנהיגי הלהקה קבעו את הצייד המיוחד- שבו נוכיח שאנחנו יכולים כבר להיחשב לבוגרים- מחר. בדרך כלל בוגרי הלהקה אחראים על הצייד, וכל חודש ביום ירח מלא הם יוצאים ל'צייד'. בגלל שאנחנו זאבים מודרניים, אנחנו כבר לא טורפים חיות מסכנות ביער ומפחידים בני אדם. התקדמנו מאז, והיום 'ציד' נחשב ללכת אל השוק, להיטמע בין בני אדם ביום ולהשתמש בכסף שהלהקה השיגה. הם קונים אוכל (בשר ועוד כל מיני) שמספיק ליותר מחודש, ובחודש הבא חוזרים על התהליך. הפעם, בוגרי הלהקה לעתיד היו צריכים לעבוד במשך חודש ולהשיג מספיק כסף, ומחר נלך לקנות אוכל ללהקה בתקווה שהרווחנו מספיק. מנהיגי הלהקה יקבעו לפי האוכל וכמות האוכל האם נוכל כבר להיקרא בוגרים.
אחרי עבודה קשה אני מקווה שהשגנו מספיק כסף. עוד מעט יגיע השחר, ולאחר מכן נתפצל ונצא למסע ה'ציד'. אני לא מתלהב מהרעיון להיות תלויים על בני האדם, אבל בשביל זה יש את האוכל שאנחנו שומרים למקרי חירום, לא?
אני קופץ מהעץ ומתייצב במקומי בשורת בוגרי-הלהקה-לעתיד ליד חברתי לונה. הוריה מנהיגים את הלהקה יחד עם אבי, זאב דגול שהלוואי ואהיה פעם כמוהו. כשאימי נרצחה בידי בני אדם נערכה הצבעה האם לשנוא את בני האדם על זה ולחזור למנהגי העבר, או לסלוח להם ולהמשיך באותה הדרך. להפתעתי, אבי נאם בעד בני האדם. הוא אמר שסלח להם, ושאם נחזור למנהגי העבר נוכיח להם שאנחנו בדיוק המפלצות שהם חושבים שאנחנו, שבגללם הם רצחו את אימי מלכתחילה. הלוואי שיכולתי לחשוב כמוהו, אבל בני האדם לקחו ממני את אימי ואפילו לא השאירו גופה לקבור.
השמיים מתחילים להתבהר, ואנחנו יוצאים לדרכנו- למסע שאחריו אולי ניחשב סוף סוף לבוגרים בלהקה.
[אני כתבתי קטע ארוך שהיה אמור להיות כאן במקום ואז הכל נמחקק😭😭😭]
כעבור שלוש שנים
אני יושב על עץ ביער בחשכה, מיילל אל הירח. לידי מתיישב ינשוף ומביט בי בסקרנות.
אני מביט למעלה על העשן הפורח מארובותיהם של בני האנוש אל השמיים. זהו לילה קר, אך הקור לא מפריע לי בשל פרוותי השחורה המחממת את גופי.
אני מביט שוב לכיוון העשן. מעבר לעצים האלה נמצא כפר אנושי קטן מיני כפרים רבים שנמצאים בממלכה, והלילה חזרו בוגרי הלהקה עם הצידה המובטחת.
YOU ARE READING
עולם החוטים של העולמות
Фэнтезиאור. אור לבן. ומתוך האור נוצרות בועות מבריקות ומרחפות בחלל. לפתע בועה אחת מתפוצצת, ונוצר חוט אור קטן. החוט נמתח ונמתח עד האופק, ומתחיל לגדול ולקבל צבע. וכך נוצרים עוד חוטים, עד שהחלל הלבן מתמלא בהם. כל חוט הוא עולם שלם. אני אכתוב כאן כל מיני הת...
